תיבת תה קסומה

פעם, בעולם לפני סגרים, היה אפשר לפגוש אנשים. גם כאלו שהם לא מהמשפחה שלך. רונית אורבאום ואני ניצלנו הפוגה בין הסגר השני והשלישי כדי להיפגש לכמה שעות של יצירה משותפת. מי היה מאמין? ממש לשבת וליצור עם מישהו מהצד השני של השולחן ולא מהצד השני של הזום. חייבת לומר שזו הרגשה ממש מוזרה…

רונית ואני החלטנו ליצור קופסת אחסון לתיונים עם חלוקה פנימית. אמנם הכנתי כבר קופסה מרובעת לתיונים עם יעל שכוללת חלוקה פנימית לארבעה תאים וגם צירים, אבל הפעם הכוונה הייתה לייצר קופסא ארוכה עם רצף של ארבעה תאים ומכסה ללא סגירה. הפעם גם הקופסא הייתה מיועדת למתנה לחברה אהובה שממש אוהבת לווייתנים…

את התאים יצרתי מצ'יפבורד, ברור שבדקתי קודם שגודל התא מתאים לגודל של תיונים גבוהים.

יצרתי ארבע קופסאות זהות שתהיינה דבוקות זו לזו ברצף. מכיוון שהן דבוקות, אין צורך לעטוף את כל ההיקף שלהן אלא רק את החלק הקדמי שייראה ואת הצדדים שלהן בשוליים. מה שכן, הייתי חייבת למספר אותן כדי לדעת אילו מהקופסאות נמצאות בצדדים.

השתמשתי בנייר אפלין ורוד בזוקה מדהים עם טקסטורה משגעת של בד שקניתי מהסדריה.

את הקופסאות הדבקתי זו לזו והדקתי עם קליפסים עד לייבוש מלא.

בינתיים הכנתי את הצדפה – הצדפה היא החלק שעוטף את הקופסאות ומייצר את התחתית, הגב והמכסה ברצף. עטפתי את כל החלקים בנייר אפלין אפור והשארתי מרווחים כפולים כדי שיהיה נוח לצדפה להתקפל במרווחים.

מכיוון שהקופסא מן הסתם תשב במטבח, כנראה על השיש, כנראה במקום שיכול להיות אפילו רטוב, החלטתי להגביה את התחתית ע"י הוספת רגליים – השתמשתי ברגלי תיק המגיעות כסיכות מתפצלות כסופות.

עכשיו הגיע הזמן להדביק את הצדפה לקופסאות:

הדבקתי נייר מדוגם של לוויתנים חמודים על המכסה – הוספתי שכבה של אפלין שחור מתחת כדי לייצר מאטינג כפול ולהדגיש את הנייר המדוגם. המקבלת ממש אוהבת לוויתנים!

לבסוף לא לשכוח להכניס לקופסאות תיונים – היה ממש קשה לבחור טעמים!

לשמחתי הקופסא התקבלה באהבה – היא מונחת בגאווה על המזנון בסלון כי לא רצו שתתלכלך במטבח (-:

קרן.