מחברות

אני חובבת מחברות מושבעת. אוסף המחברות שלי רק גדל ואני בכלל לא מתביישת בזה – מכל נסיעה שלי לחו"ל אני מביאה לפחות מחברת אחת ובקניות לקראת תחילת שנת הלימודים אני מתלהבת יותר מהבנות שלי למראה המחברות החדשות. תראו לי מחברת שיש בה משהו טיפה שונה והיא שלי – זו יכולה להיות הכריכה, הכיתוב, צורת הפתיחה, החומר ועוד כל מיני רעיונות. לפעמים פשוט ההדפס עושה לי את זה – ובל נשכח את איכות הנייר. אין כמו לפתוח מחברת חדשה וללטף נייר עבה ואיכותי עם מקום לכל הרשימות, הדמיונות והרעיונות.

בעבודה יש לי תמיד 2-3 מחברות בשימוש שוטף, עבור היצירה יש עוד אחת או שתיים שמסתובבת לי בתיק או על שולחן היצירה, ליד המיטה לרוב תמצאו גם עוד מחברת – וכמובן יש את אחת מהמחברות במידורי שאני מייעדת רק לרעיונות.

אם אני אוהבת מחברות, אני עוד יותר אוהבת לשדרג מחברות. עשיתי לא מעט פרוייקטים של שדרוג מחברות בעבר וחלקם אפילו הראיתי פה בבלוג –

לפני 4 שנים המחברת הזו  הפכה למחברת הזו עם כיסים, חוצצים, כריכה וספירלה חדשה: (הנה הפוסט עם הסברים ותמונות של התהליך)

a1  a2

שנה לפני כן יצרתי את המחברת הזו בתור מתנה לחברה טובה של אור (הנה הפוסט המלא):

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

וב-2009 כשחשבתי על מתנת יום הולדת לנתנאלה (עוד לפני שויתרנו על הרעיון של לתת מתנות אחת לשניה בהפרש של שבוע) יצרתי את המחברת המשוגעת הראשונה שלי – נדמה לי שהיא מונחת לתצוגה איפשהו בחנות שלה היום (הנה הפוסט המלא).

a4  a5

לפעמים המחברת יפה בדיוק כמו שהיא – דפים איכותיים, כריכה יפה ועובי מכובד של דפים. מצד שני, אני תמיד אוהבת להוסיף את המגע האישי שלי. לא משנה עד כמה המחברת מושלמת…

ביריד האחרון קניתי את המחברות החדשות של נתנאלה והן ישבו לי על המדף יחד עם שאר האוסף. ישבו וחיכו להזדמנות המתאימה ליצירה… בשבוע שעבר ההזדמנות סוף סוף הגיעה – ואני התיישבתי ליד השולחן והתחלתי לדמיין איך עושים מחברת מושלמת למושלמת יותר. שימו לב, זהו פוסט עתיר תמונות!

הרעיון הכי פשוט הוא להוסיף כותרת – משהו שימשוך את העין ויתן מטרה לשימוש במחברת הספציפית. פה גם הוספתי גומיה מפוספסת שהגיע פעם עם מחברת אחרת.

img_20160619_015044-12-small   img_20160619_015051-1-small

ואם כבר כותרת, למה לא להוסיף גם חוצצים ולהפוך את המחברת לעוד יותר שימושית? הנה דוגמא למחברת שהפכה לספר מתכונית כולל חוצצים לפי סוגי המנות.

img_20160619_015120-12-small   img_20160906_171416-small

מפה אפשר לתת לדמיון להמריא, כי במחברת הבאה פשוט התעללתי. זה התחיל בחתיכת עור שחתכתי כך שתתאים בדיוק לגובה המחברת.

img_20160903_222151-small

את השוליים הימניים של חתיכת העור קיפלתי מעל עמוד השידרה של המחברת ומדדתי היכן ניתן לחורר את העור בלי להפריע לדפדוף במחברת.

img_20160903_222650-small

מדדתי וסימנתי את המקום לשלושת החורים וחוררתי אותם.

img_20160903_222946-small   img_20160903_223610-small

את אותם שלושה חורים סימנתי גם על המחברת עצמה.

img_20160903_223850-small

ואז יצאתי לעבוד – עם מקדחה וראש מקדח דק קדחתי שלושה חורים במחברת.

img_20160903_224113-smallimg_20160903_224441-small

הברגתי שלושה ברגים שיחברו את העור למחברת. הפכתי את המחברת וסימנתי גם את המקום של יציאת הברגים על המשך חתיכת העור והברגתי אותם.

img_20160903_230050-small

את המשך חתיכת העור חתכתי בדיוק בקו הסיום בגב המחברת, חוץ מאשר שתי רצועות שהשארתי וחוררתי – זה יהיה המקום עבור מחזיק העט.

img_20160903_232818-small

סגרתי את הרצועות עם ניטים והנה המחברת מוכנה:

img_20160908_143346-smallimg_20160908_143355-smallimg_20160908_143419-small

אחרי ההצלחה עם העור, ניסיתי לעבוד עם עור גם בצורה עדינה יותר – בלי קדיחות, ברגים וכלי משחית. אגב, במקום עור ניתן להשתמש גם בלבד או בכל חומר גמיש שאינו נפרם ויכולים לחבר למחברת.

כך נראתה המחברת בהתחלה – תכלכלה, פרחונית ותמימה…

img_20160904_004607-small

גזרתי חתיכת עור בגובה המחברת וברוחב שיספיק לכסות את עמוד השידרה והשוליים +1 ס"מ.

img_20160904_001208-small

בעזרת מכשיר הקרופ-א-דייל לניטים קיבעתי טבעת מתכת לתליה במרכז החלק העליון של רצועת העור ומרחתי דבק בשולי הצד הימני של הרצועה.

img_20160904_001609-small

הדבקתי את שולי הרצועה על החלק הקדמי של המחברת והפכתי אותה כך שתלחץ בצורה שטוחה על הרצועה כדי שהרצועה תידבק בצורה שווה ואחידה.

img_20160904_001705-small

כעת מרחתי דבק בצד השני של הרצועה.

img_20160904_001752-small

את הצד הזה הדבקתי בגב המחברת – מומלץ להשתמש בסרגל כדי לוודא שהרצועה מודבקת בצורה ישרה לאורך כל עמוד השידרה של המחברת.

img_20160904_001906-small

דרך לולאת המתכת העברתי שרשרת קטנה שתליתי עליה כמה קישוטים – אבל פה עמדה לפני שאלה מכריעה – האם לעגל את הפינות או לא?

img_20160904_004112-small   img_20160904_004539-small

אני החלטתי לעגל פינות (הצהרה מבשרת רעות בדרך כלל, אבל פה מדובר באמת רק במשהו אסתטי בלבד).

img_20160904_004546-small

את עיגול הפינות עשיתי בעזרת מכשיר עיגול הפינות של קרופ-א-דייל (מכשיר שונה מהמכשיר לקיבוע ניטים). נכון שאפשר לעבוד עם פאנץ' מעגל פינות ולעגל בנפרד כל דף במחברת, אבל כשיש כלי שיכול לעגל בבת אחת 10-15 דפים ביחד או חומרים עבים יותר כמו כריכת קרטון אז העבודה מסתיימת תוך פחות מחצי דקה.

img_20160908_144014-small   img_20160908_144109-small

והנה המחברת במלוא תפארתה:

img_20160908_143622-smallimg_20160908_143641-smallimg_20160908_143718-small

עבור המחברת הבאה השתמשתי בחוט ומחט – היא התחילה בתור מחברת פרחונית ועדינה ורציתי להשאיר את אותו הקסם גם לאחר השדרוג.

img_20160904_004725-small

מומלץ לחורר מראש עם המחט את כל המקומות בהן היא תיכנס, זאת על מנת לייצר אחידות ברווחים בין תפר לתפר וכדי שנוכל להכניס את המחט מהחלק האחורי של הדף לחלק הקידמי גם מבלי לראות את קו הסימון של המסגרת.

img_20160904_020402-small

מזמן לא רקמתי…

img_20160904_021607-small

לאורך עמוד השידרה הדבקתי טפט שעם דביק – זה אחד המוצרים החדשים שיצאו השנה מבית גורי לינרו – ואחד המוצלחים שפגשתי. השעם לא עבה מדי, מספיק גמיש כדי לעטןף איתו דברים מבלי להתפרק והכי חשוב – הדבק שלו סופר חזק ועושה את העבודה נהדר!

לפני שכיסיתי את עמוד השידרה עם השעם, מרחתי קצת דבק על הקצה העליון של עמוד השידרה.

img_20160904_022259-small

על הדבק הנחתי חתיכת סרט בד ועליה הדבקתי את השעם.

img_20160904_022329-small

הרצועה הזו תהיה בעצם הסימניה של המחברת.

img_20160904_022432-small

ככה נראית המחברת המשודרגת:

img_20160908_143507-small

את המילה love חתכתי מטפט השעם באמצעות תבנית חיתוך במכשיר הקאטלבאג.

img_20160908_143522-small

בקצה הסימניה ניתן לקשור קשר – אני העדפתי להדביק שני לבבות שעם גב אל גב מעל קצה הסרט.

img_20160908_143546-small

השעם כל כך הדליק אותי שהחלטתי להשתמש בו גם עבור עמוד השידרה של המחברת הבאה – אבל הפעם ללא סימניה.

img_20160904_005547-small   img_20160904_005706-smallimg_20160904_010027-small

במחברת הזו החלטתי להתעלם מהמקום לכותרת המחברת ולייצר מקום לכותרת משלי. מצאתי באוסף הפרטי שלי מסגרת מתכת בצבע קרם שקניתי בגראג' סייל לפני כמה שנים. סימנתי עם עפרון את גודל המסגרת הפנימית והחיצונית על קארדסטוק בצבע ירוק בהיר.

img_20160904_010832-small

בתוך המסגרת הפנימית הדבקתי את המשפטים של הכותרת – מומלץ להדביק אלמנטים קטנים ועדינים  באמצעות פינצטה – כך יש יותר שליטה היכן מניחים אותם, לא מלכלכים את האצבעות בדבק ולא מזיזים בטעות אלמנטים אחרים שכבר מודבקים.

img_20160904_011412-small

לאחר שהדבקתי את המשפט, מחקתי את סימני העפרון של המסגרת הפנימית וגזרתי לאורך סימון המסגרת החיצונית. את העיגול שגזרתי הדבקתי על הכריכה הקידמית של המחברת.

img_20160904_011943-small

מדדתי היכן צריך לנקב את הכריכה וחוררתי שני חורים בעזרת מחורר משני צידי העיגול.

img_20160904_012156-small

בעזרת שתי סיכות מתפצלות שחורות חיברתי את המסגרת לכריכה.

img_20160904_012354-small

הוספתי עוד סיכה מתפצלת בצורת לב מוזהב והכותרת שלי מוכנה!

img_20160908_143743-small

כך נראית המחברת עכשיו:

img_20160908_143801-smallimg_20160908_143805-small

את המחברת הבאה רציתי להשאיר אותה בדיוק כמו שהיא – אבל לייצר עבורה מעטפת שתשמור עליה – משהו קשיח, שימושי ונעים לעין. מבחינתי זה אומר קרטון קראפט בצבע חום – ניתן למצוא אותו במגוון עוביים ויש לו מראה שאפשר לקחת לכל כיוון שרוצים. התחלתי עם רצועה של קרטון חום בגובה המחברת והתחלתי להוסיף קיפולים במקומות הרצויים.

img_20160905_220104-small

כך נראית הכריכה לאחר שסיימתי – ובתאורה טובה יותר. את השוליים עיגלתי שוב באמצעות מעגל הפינות, באמצעות שארפי לבן ציירתי מסגרת עדינה לאורך כל השוליים.

img_20160908_143150-small

הכיתוב נוצר באמצעות מדבקות thickers לבנות (יש לי אותן כבר יותר משבע שנים – לא הגיע הזמן להשתמש בהן?)

img_20160908_143202-small

הכריכה נסגרת באמצעות מדבקת סקוטש עגולה (אפשר למצוא בכל חנות יצירה מקומית)

img_20160908_143239-small

כשתכננתי את הכריכה יצרתי אותה מראש רחבה יותר על מנת שיהיה מקום גם עבור העט. כל מה שצריך זה שני חריצים ולקפל את הקרטון כלפי פנים ולא כלפי חוץ.

img_20160908_143302-small

וככה יושב לו העט בתוך העטיפה, מוכן ומזומן לשימוש.

img_20160908_143318-small

במחברת הבאה חשבתי לשדרג עם נפח – מכירים את כרטיסי השייקר? אלו שיש בתוכם כיס שקוף ששמים בתוכו כל מיני דברים שזזים עם הכרטיס? אז בדיוק ככה אבל עם מחברת. לצורך זה בחרתי מחברת שתתאים לי לרעיון – לקחתי את מחברת הוינטאג' וגם את הכיס לשייקר.

img_20160911_212216-small

אני בחרתי את הכיס בצורת צנצנת שהוא הכי גדול שיש, אבל זה יצא מעניין לא פחות לעשות עם שייקר קטן יותר או אפילו עם כמה שייקרים קטנים.

img_20160911_212336-small

הפכתי את השייקר על דף מיותר וסימנתי מסביב לו כדי לייצר את התבנית לחיתוך מדוייק. גזרתי את הדף לפי הסימון.

img_20160911_222633-small

את הדף בצורת הצנצנת העתקתי על הכריכה במיקום הרצוי ועם סכין יפנית חתכתי לאורך ההיקף.

img_20160911_222959-small

voila, יש לנו חור בצורת צנצנת!

img_20160911_223135-small

רק בודקת לראות שהשייקר נכנס למקום בלי בעיה:

img_20160911_223148-small

את היקף השייקר העתקתי על קארדסטוק ירוק בהיר. לפי המיקום הדבקתי כותרת שתופיע בתוך השייקר.

img_20160911_224133-small

עכשיו כשהכל מוכן, אפשר להתפנות להכין את המילוי לשייקר. חתיכת נייר בצבע קרם שגילגלתי מסביב לקצה של מכחול:

img_20160911_221937-small

את הנייר המגולגל הכנסתי לתוך בקבוקון זכוכית זעיר וסגרתי עם פקק שעם שהדבקתי כדי שלא יפתח.

img_20160911_222015-small

את הבקבוקון הכנסתי לתוך השייקר ומסביבו פיזרתי חרוזי ונציה קטנטנים. עכשיו רק צריך להדביק את הקארדסטוק על השייקר ולהדביק למחברת.

img_20160911_224255-small

עוד מחברת מוכנה – נראית לי מחברת מושלמת לכתוב בה חלומות ומטרות, לא?

img_20160912_075331-smallimg_20160912_075341-small

המחברת הבאה היתה בסגנון בוטאני – והזכירה לי שאפשר לצאת לטבע עם מחברת ובלי תיק. כדי להחזיק את המחברת פשוט חיברתי אליה ידית.

img_20160911_212232-small

רצועת עור עבה שחיברתי למחברת עם גומיות כדי שלא תזוז ואקדח סיכות. מי היה מאמין…

img_20160911_231936-small

קצת מרעיש אבל אפקטיבי בהחלט!

img_20160911_231944-smallimg_20160911_232251-small

בכריכה הקדמית סימנתי מלבן וחתכתי אותו עם סכין יפנית. מומלץ להניח את משטח החיתוך מתחת לכריכה הקדמית כדי שיפריד בין הכריכה הקדמית לדפים בזמן החיתוך.

img_20160911_235145-smallimg_20160912_075540-small

img_20160912_075519-small

רקע של עץ חום ומדבקות אותיות ירוקות.

img_20160912_075511-small

מודה ומתוודה – במחברת האחרונה כבר לא היה לי כוח לחיתוכים והמצאות והחלטתי פשוט לקשט אותה.

img_20160911_212251-small

משום מה לא אהבתי את החלונית בכריכה הקדמית. הידעתם שהמחברת היא סימטרית? כלומר אפשר להפוך אותה לצד השני והדפים הפנימיים עדיין נראים כמו בצד הראשון?

IMG_20160912_0015381111 (Small).jpg

רק צריך להסתיר את הכיתוב ולהוסיף כמה קישוטים.

img_20160912_075404-small

תפרתי במכונת תפירה עד כמה שאפשר היה להגיע בהיקף עם חוט חום. מדבקות של יעל יניב, חץ שעם וענן.

img_20160912_075414-smallimg_20160912_075428-small

תם ולא נשלם – עשר מחברות שכל אחת עברה שדרוג שונה. בדרך צצו לי עוד כל מיני רעיונות נוספים, אבל הם יחכו לפעם הבאה שאחליט לצאת במרתון שדרוג מחברות. בדיוק חשבתי שלקראת ראש השנה זאת יכולה להיות מתנה נהדרת בעלות לא יקרה – במיוחד כשיש עכשיו שוב מבצע על המחברות אצל נתנאלה. 5 מחברות שונות (כן, שונות! הזדמנות נפלאה לעשות 5 פרוייקטים שונים או פרוייקט זהה על מחברת שונה בכל פעם) ב-100 ש"ח. הנה הקישור למבצע – הוסיפו את הקישור לעגלת הקניות וכתבו בהערות את שמות המחברות שאתן רוצות. מחברת בודדת עולה 40 ש"ח – שווה המבצע הזה… נראה לי מושלם גם לערב יצירה עם חברות או למתנה לראש השנה למחנכת/גננת.

קשה לי להחליט את מי מהן אני הכי אוהבת. מה דעתכן?

קרן.

פקה פקה…

זה לא משנה אם רק התחלת לתפור או שאת כבר תופרת שנים – תמיד יש עוד איזשהו טיפ או קיצור דרך שיעשה את החיים יותר קלים.

עם השנים אספתי (ועדיין אוספת) כל מיני טיפים כאלו שהלוואי שהייתי יודעת בהתחלה. כל מיני קיצורי דרך שעוזרים לי להפוך את התפירה להנאה צרופה, עם הרבה פחות תסכולים בדרך. מי שהיתה אצלי אי פעם בסדנת תפירה יודעת שאני מנסה תמיד להבהיר את ההגיון מאחורי מה שאנחנו עושים – למה קודם מגהצים ואז גוזרים ולא ההיפך. למה להקשיח בד ואיך הכי נכון לשים סיכות. למה כדאי דוקא סיכות גמישות במקום סיכות תפירה רגילות -יש לי עוד המון טיפים כאלו שאספתי מנסיון אישי שלי.

לפעמים מספיק טיפ אחד שמשנה את צורת התפירה והופך את צורת העבודה. מן רגע כזה שנפקחות לך העיניים וממש שומעים את הנורה נדלקת מעל הראש. יוריקה!

light-bulb-2-128

עשיתי לי רשימה של הכל – על סוגי הרגליות השונות והשימוש בהן, איך עובדים עם סכין גלגלת, איך מתחילים תפר ממש מקצה הבד ואיך בכלל תופרים ישר, איך תופרים כפתור (וגם לולאה לכפתור) ואיך תופרים בד אלסטי, איך לעזאזל עובד המשחיל האוטומטי (תעלומה גדולה), איך ממלאים את הסליל התחתון בנוחות, מה זאת רגל הולכת ולמה כדאי להשתמש בה, איזה סוגי מספריים כדאי שיהיו לתופרת, איך מנקים את המגהץ (למי ששמה את הפליזלין הפוך בטעות), עם מה אפשר לסמן על הבד (גם פה יש חידושים), איך יוצרים כיווצים, איך תופרים עור ושעוונית, באיזו זווית שמים סיכות ומה עושים כשאי אפשר לשים סיכות, מה עושים כשהדוושה כל הזמן בורחת, ועוד עשרות טיפים שיהפכו את התפירה לקלה, יעילה ומהירה יותר.

את כל הטיפים האלו ארזתי להרצאה חדשה בת שעתיים (מקווה ששעתיים יספיקו לי).  אני הולכת לדבר ולהראות בוידיאו בשידור חי את הטיפים האלו. מבטיחה לכן שתגלו כמה שלא ידעתם עליהם.

IMG_20160528_134606-2

הנה כל הפרטים:

  • ההרצאה תתקיים ביום רביעי ה-10/8 בשעה 16:30 בחנות של נתנאלה בחולון (רחוב הרוקמים 26).
  • עלות ההרצאה 70 ש"ח למשתתפת
  • התשלום בחיוב טלפוני בכרטיס אשראי.
  • להרשמה יש לשלוח לי מייל ל-kparparim@gmail.com עם מספר הטלפון ליצירת קשר.

יש לכם כבר משהו בתאריך הזה? שלחו לי מייל ונראה איך אפשר לארגן מועד נוסף.

הולכת לחמם את מיתרי הקול…

קרן.

סדר עדיפויות

כשרוצים המון דברים בבת אחת, צריך לעשות סדר עדיפויות. אני רציתי לכתוב בבלוג, להעביר סדנאות, לתכנון סדנאות, ליצור גם לעצמי לנפש, בדרך גם קצת לטייל בעולם, לגדל שלוש בנות, להיות עם הבעל וגם לעבוד בעבודה הנורמלית בשעות היום. החדשות הטובות הן שהספקתי לעשות כמעט הכל. כשאני מסתכלת אחורה (וגם קדימה) אני לא מאמינה איך הצלחתי, אבל עובדה שכן. החדשות הרעות הן שלא הספקתי לעשות ה-כ-ל ומה שלא הספקתי זה לכתוב בבלוג, לכן יש פתאום פער בין הפוסטים. אבל היי, אני משתדלת!

אגב, שמתם לב שלא רשמתי ברשימת הרצונות ללכת לישון? אולי כי כדי לנסות להספיק את הכל אני ישנה עוד פחות מתמיד…

בינתיים הספקתי להיות בטיול מטורף באיטליה עם חברות, לתפור לא מעט דברים ולהעביר ה-מ-ו-ן סדנאות מידורי – אני כל פעם מתרגשת מחדש כמה רוצות להכין מידורי בעצמן וכמה ההתעניינות נמשכת – נפתחו גם מועדים לאוגוסט (תציצו כאן או בתפריט הסדנאות למעלה).

בלי שום קשר לנייר, אני מתחילה מחדש את סדנאות התפירה – נתחיל עם תפירה למתחילות ובהמשך יש עוד סדנאות למתקדמות (ארנק או תיק צד – עדיין לא החלטתי).

תפירה בעיני זה אחד העיסוקים הכי שימושיים ומהנים שיש – אבל אני עוד זוכרת את החשש שהיה לי בפעם הראשונה כשהתיישבתי מול מכונת התפירה. בסדנת התפירה  למתחילות נתפור כיסוי למחברת עם גומי לסגירה ונרתיק תואם עם רוכסן. תוך כדי נלמד גם איך להשתמש במכונת תפירה, איך לתפור כיסוי למחברת עם תפר אחד (אמנם אחד ארוך, אבל רק אחד), איך לתפור רוכסן, איך לחבר ביטנה, איך לתת לנרתיק נפח, איך להקשיח את הבד ובעיקר נגלה כמה מהנה ושימושי לתפור.

IMG_20160723_181740 (Small)

הנרתיק נסגר עם רוכסן ויש לו ביטנה מלאה:

IMG_20160723_181912 (Small)

הכיסוי למחברת נסגר עם רצועת גומי:

IMG_20160723_181344 (Small)

IMG_20160723_181521 (Small)

ומי אמר שזה חייב להיות דוקא לבנות? אני מכירה גם כמה בנים שיהנו לקבל כזה שילוב.

IMG_20160723_181001 (Small)IMG_20160723_181115 (Small)

הנה כל המחברות בתמונה קבוצתית:

IMG_20160723_182032 (Small)

ועם כל החבורה:

IMG_20160723_182120 (Small)

הנה כל הפרטים:

תאריכים לסדנאות:

  • יום שישי 12/8 בשעה 9:00 בחנות של נתנאלה בחולון, רחוב הרוקמים 26 – הסדנא מלאה
  • יום חמישי 8/9 בשעה 19:00 בגני תקווה (בין פ"ת לקרית-אונו)
  • יום שישי 9/9 בשעה 9:00 בגני תקווה (בין פ"ת לקרית-אונו)

כמה זמן? אורך הסדנא 4 שעות

מה להביא? עקרונית לא צריך להביא כלום, בסדנא נשתמש במכונות התפירה שלי. אבל אם יש מכונת תפירה שרוצים להשתמש בה אז אפשר להביא.

מה צריך לבחור מראש? צריך לבחור את הבדים לסדנא עד שבוע לפני הסדנא. את הבדים לסדנא ניתן לבחור מהמגוון הענק של בדי הכותנה שיש בחנות של נתנאלה (הנה פה) – צריך לבחור שני בדים:

  • בד חיצוני (לצד החיצוני של המחברת ולצד החיצוני של הנרתיק)
  • בד לביטנה (לכיס הפנימי של המחברת ולביטנה של הנרתיק)

יש לשלוח אלי את השם והמק"ט של שני הבדים שנבחרו. הבדים יחכו לכן חתוכים ומוכנים בסדנא.

מה עוד בוחרים? בסדנא עצמה תבחרו את צבע הרוכסן והלשונית שלו וגם את צבע הגומי לסגירת המחברת.

כמה עולה? המחיר הוא 250 ש"ח למשתתפת.

איך נרשמים? ההרשמה כרוכה בתשלום מראש של 50 ש"ח בכרטיס אשראי, שאר התשלום יתבצע בזמן הסדנא. במקרה של ביטול בשבוע שלפני הסדנא, דמי ההרשמה לא יוחזרו.
להרשמה יש לשלוח מייל ל-kparparim@gmail.com עם תאריך הסדנא הרצוי ומספר טלפון ליצירת קשר.

עוד בתכנון גם הרצאה על טיפים וטריקים בתפירה – שריינו את אחה"צ של ה-10 באוגוסט – פרטים בהמשך!

קרן.

מידורי

מה זה מידורי? מידורי היא בעצם ארגונית אישית המכילה מחברות פנימיות – כל מחברת יכולה להיות בנושא אחר, עם דפים שונים ובעיצוב שונה. מבחינתי המידורי שלי הוא בעצם הכלבויניק שלי. אני מכניסה לתוכו הכל – החל מלוח שנה וכלה בתכנון סדנאות. אני אוספת בו קבלות, פתקים, תזכורות, רעיונות שקופצים לי לראש, תכניות לשנה הקרובה – ועוד המון דברים שאחרת פשוט היו יושבים לי באיזשהו כיס בתיק, במכנסיים או בארנק (עד שהייתי שוכחת איפה שמתי אותם ומתעצבנת כל פעם מחדש).

IMG_20160408_235153 (Small)

נכון שיש אפליקציית יומן בסלולרי, וגם אפליקציה לפתקים. וגם אפליקציה לתזכורות – אבל לכי תזכרי איפה רשמת משהו. ועדיין אני רושמת פתקים, עושה רשימות ואוספת קבלות בארנק…

IMG_20160408_234939 (Small)

כל מי שפגש אותי בחודש האחרון ראה את המידורי שלי – אני פשוט משוויצה בו בכל הזדמנות. לא צריך לקנות לו מילוי בכל שנה – אני פשוט מדפיסה בבית במדפסת הביתית עוד דפים למחברת (ויצרתי לי כבר את התבניות המתאימות), כורכת אותה ומחליפה את הקיימת. יש לי רעיון למחברת חדשה? אין בעיה, כבר מוסיפה לי עוד אחת. הכנסתי במידורי שלי גם 7-8 מחברות ביחד.
IMG_20160407_091347 (Small)
קניתי דף חדש מהמם ולא יודעת מה לעשות איתו? נהדר, אני כבר עושה ממנו עוד מחברת. וגם את המדבקות המתאימות כבר הכנתי. איזה כיף!
למידורי שלי יש חמש מחברות פנימיות – מחברת יומן שבועי, מחברת יומן חודשי, מחברת תזכורות, מחברות תכנון סדנאות עם דפי נקודות ומחברת כללית עם דפי שורות. את כל אחת מהמחברות אני יכולה לשלוף החוצה לעבודה בנפרד, או להחליף כאשר היא מלאה. הוספתי לו גם מחזיק לעט, כיסים פנימיים ועוד שלל הפתעות. עטפתי אותו בכריכת עור ומאז אני לא זזה בלעדיו – ממש שומרת בו הכל.
ארגונית כזו פשוט דורשת מדבקות שימושיות בשבילה, לא? קצת רקעים, קצת קישוטים והרבה מדבקות לשימושים שונים – יום הולדת, תור לרופא, קניות בסופר, ארוחה במסעדה, תור לשיננית, תזכורות וסימניות.
PDF (Small)
ועבור כל האטבים, הקליפסים והסימניות הוספתי גם כיסים ומתלים.

את אהבתי למידורי, לנייר ולסדנאות איחדתי לכדי סדנת נייר חדשה בה גם אתן תוכלו ליצור מידורי משלכן. תבחרו את צבע העור הרצוי, תחתכו ותחוררו אותו במקומות המתאימים, תוסיפו לו מתקן אחיזה לעט, תייצרו 5 מחברות (יומן שבועי, יומן חודשי, תזכורות, שורות ונקודות), תכינו כיסים ומקומות אחסון וכמובן גם תקשטו בעזרת מגוון המדבקות שנוצרו במיוחד עבור הארגונית הזו. אה, ותקבלו גם כל מיני אטבים, קליפסים וסימניות כדי לשמח את הלב (-:  לאחר הסדנא תקבלו גם קישור להורדה של קבצי PDF להדפסה בבית של מחברות נוספות.

עושות סדר לקראת פסח? הארגונית הזו תעזור לכם לעשות סדר בחיים, לשמור את כל הפתקים והרשימות במקום אחד ובדרך גם ליצור ולקשט.

עכשיו לתכלס…
  • אורך הסדנא הינו 3 שעות, אין צורך בידע מוקדם עם עבודה בנייר או עור (אגב, לכל מי שרוצה להשתמש בדמוי עור יש גם אפשרות כזו, רק תודיעו לי מראש).
    • יום שישי 5/8 בשעה 9:00 (חולון – בחנות של נתנאלה)  – הסדנא מלאה
    • יום שישי 19/8 בשעה 9:00 (חולון – בחנות של נתנאלה) – הסדנא מלאה
    • יום חמישי 25/8 בשעה 19:00 (תל אביב – בחנות של רעותא) – נותרו 2 מקומות אחרונים 
    • יום שלישי ה-13/9 בשעה 18:00 (נוף כנרת – מעל ראש פינה)
    • יום חמישי 15/9 בשעה 20:00 (גני-תקווה)
    • יום שישי 16/9 בשעה 9:00 (גני-תקווה)
    • יום שני ה-19/9 בשעה 19:00 (קרית ביאליק – סטודיו "הצריף") – (ההרשמה ישירות מול הסטודיו בטלפון 052-6465741)
    • יום חמישי ה-22/9 בשעה 19:00 (תל אביב – בחנות של רעותא)

* רוצות להשתתף בסדנא אבל יש לכן כבר תוכניות בתאריכים האלו? שלחו לי מייל ולפי הביקוש אפתח מועדים חדשים (ולכל המתעניינות, זו סדנא שאפשר להעביר גם באמצע השבוע בשעות הערב)

  • עלות הסדנא הינה 250 ש"ח למשתתפת (בסדנאות באיזור המרכז בלבד).
  • אין צורך להביא כלים או חומרים – הכל יסופק בסדנא.
  • הסדנא מתאימה גם למתחילות
  • איך נרשמים?
ההרשמה כרוכה בתשלום מראש של 50 ש"ח בכרטיס אשראי, שאר התשלום יתבצע בזמן הסדנא.
במקרה של ביטול בשבוע שלפני הסדנא, דמי ההרשמה לא יוחזרו.
להרשמה יש לשלוח מייל ל-kparparim@gmail.com עם תאריך הסדנא הרצוי ומספר טלפון ליצירת קשר.
להתראות בסדנא!
קרן.

כיסים למתקדמים

גם אתן אוהבות כיסים? החלטתי שהעולם נחלק לשניים – אלו שאוהבות כיסים בכל מצב, ואלו שמעדיפות לזרוק את הכל פנימה ולגשש כל פעם מחדש אחרי מה שמחפשים. אני בהחלט נמנית בחלק הראשון כי כיסים אצלי זו אהבה עמוקה ומושרשת. בהחלט יכול להיות שזה קשור לפחדנות, כי אני פחדנית לא קטנה. רק הפחד מהמחשבה על דפיקות הלב שעולות ומתגברות כשמגששים בתיק אחרי הארנק או הטלפון ולא מוצאים אותם, המחשבות שרצות בראש על מה צריך לעשות ולמי צריך להודיע. בדיוק כדי למנוע את זה כדאי שיהיה כיס – כשיש כיס יודעים בבירור איפה כל דבר יושב וזמן החיפוש מתקצר פלאים. נכון שלפעמים שמים את הארנק בכיס הלא נכון ואז דפיקות הלב חוזרות, אבל למי שמתורגל בכיסים זה קורה לעיתים נדירות.

ככל שאני תופרת יותר אני מגלה עד כמה אני סקרנית, עד כמה אני אוהבת אתגרים, כמה אני אוהבת טיפים וקיצורי דרך וכמה אני רוצה לנסות משהו חדש. נרתיק עם רוכסן? קטן עלי. נרתיק עם רוכסן וביטנה? כבר עשיתי. אז למה לא לעשות נרתיק עם שני רוכסנים, 2 תאים, 2 ביטנות מלאות, ידית אחיזה, כיס פנימי שטוח ועוד כיס חיצוני עם ביטנה ונפח? למה באמת לא?

IMG_20160313_091205 (Small)

IMG_20160313_091330 (Small)

כמו כל הפרוייקטים זה תמיד נראה בהתחלה תמים. מה הבעיה? תיק תק תופרים ומחברים, מקסימום שעה-שעתיים וזהו. הזכרון הקצר שלי שוכח שיש זמן גם להקשחה וגזירה (ויש לי טיפ שימושי להפליא לקצר גם את הזמן של זה), לשים סיכות (וגם לפרום פה ושם). בדרך צריך להתאים מידות, להוסיף איזה סנטימטר פה או להוריד אותו שם, להוסיף שוליים ולחשב נפחים. להתאמן איך לתפור יפה בפינות העגולות (עוד טיפ שעוזר לעשות גם את זה) ואיך לגרום לזה שהביטנות ישבו במקום ולא יזוזו (הנה עוד טיפ). אבל בסוף? בסוף (באחת השעות הקטנות לפנות בוקר) נשאר לי ביד משהו ששווה ללכת לישון מאוחר בגללו עם חיוך על השפתיים.

IMG_20160313_091227 (Small)  IMG_20160313_091245 (Small)

הנה הכיס הפנימי:

IMG_20160313_091351 (Small)

הנרתיק ממש מרווח – הוא ברוחב 23 ס"מ, בגובה 14 ס"מ ובעומק 14 ס"מ. יש בו מקום להמון כלי כתיבה (אם הוא מיועד להיות קלמר), אין ספור כלי איפור או כלי רחצה. אפילו בתור נרתיק לטיטולים הוא יתפקד נאמנה.

IMG_20160313_091432 (Small)

בהמשך לפוסט הקודם על מה שקורה מאחורי הקלעים, אני יכולה לספר שהפעם תפרתי 4 מודלים שונים לפרוייקט הנוכחי. בכל פעם החכמתי, שיניתי, תיקנתי והתאמתי עד שיצא בול כמו מה שאני רוצה. נכון שזה לקח המון זמן, אבל עכשיו יש לי 4 מוצרים לשימוש… הנה תמונות גם של המודל הלפני אחרון:

IMG_20160313_091646 (Small)  IMG_20160313_091809 (Small)

IMG_20160313_091730 (Small)  IMG_20160313_091723 (Small)

נו, היה נראה לכן שסיפרתי וצילמתי את הכל רק בשבילי? ממש לא. אם בא לכן לתפור את הנרתיק הזה יחד איתי, אתן מוזמנות להצטרף.

ברור לכן שמדובר פה בסדנא למתקדמות, נכון? לא מתקדמות פלוס, אלא כאלו שיודעות לתפעל מכונת תפירה בעצמן, מסוגלות לתפור תפר ישר ותפרו כבר כמה דברים לבד בחיים שלהן…

אז ככה, בגלל פסח המתקרב ובא יש רק שני מועדים בימי שישי בחודש אפריל, המועד השלישי הוא בבוקר בחול המועד פסח.

הנה התאריכים (מופיעים גם בלוח הסדנאות לחודש אפריל או בתפריט העליון).

  • יום שישי ה-1/4 בשעה 9:00
  • יום שישי ה-8/4 בשעה 9:00
  • יום שלישי ה-26/4 בשעה 9:00 (חול המועד)

איפה? הסדנאות  מתקיימות אצלי בבית בגני תקווה (בין פתח-תקוה לקרית-אונו).

כמה עולה? המחיר למשתתפת הינו 250 ש"ח והוא כולל את כל החומרים, אין צורך להביא דבר מלבד מכונת התפירה (ומי שאין לה מכונה יכולה לשריין מראש את אחת המכונות שלי).

כמה זמן? אורך הסדנא 5 שעות.

איך נרשמים? כדי להירשם לסדנא יש לשלוח מייל ל-kparparim@gmail.com עם תאריך הסדנא הרצויה, שם מלא ומספר טלפון. תקבלו מייל על אישור רישום ומאוחר יותר אצור איתכם קשר בטלפון ואחייב את כרטיס האשראי שלכם בדמי רישום של 50 ש"ח – כן, זה אומר שתצטרכו לדבר איתי (-:

הסכום של דמי הרישום יקוזז ממחיר הסדנא ושאר התשלום יתבצע בזמן הסדנא כרגיל. ניתן לבטל עד 3 ימים ולקבל בחזרה את דמי הרישום. ביטול של פחות 3 ימים לפני הסדנא לא יאפשר החזרת דמי הרישום.

רגע לפני סיום – נותרו שני מקומות אחרונים בסדנת הקופסאות שאני מעבירה ביום שישי הקרוב בויטרינה בקניון אם הדרך. חמש קופסאות בשלוש שעות – ממש ברגע האחרון לפני פורים…
העלות למשתתפת היא 220 ש"ח – שלחו לי מייל ל-kparparim@gmail.com אם אתן מעוניינות להצטרף.

עד לפעם הבאה…

קרן.

מאחורי הקלעים

הפעם החלטתי לחלוק אתכם קצת מתהליך היצירה שלי מאחורי הקלעים – מה אני עושה כשאני מבשלת איזשהו רעיון עד לשלב שאני מחליטה לפרסם סדנא.

בדרך כלל זה מתחיל מרעיון, משהו שצץ לי בראש ולא מרפה. ברוב המקרים זה משהו שאני מתה לנסות בעצמי ולעיתים זה אפילו הופך לאובססיה… הרעיון הפעם היה ארנק – ראיתי ארנק של אחת ממעצבות התיקים המוכרות בארץ שהזכיר לי בצורה מדהימה גיזרה של ארנק שהעברתי בסדנת מתחילות לפני כארבע שנים. את הגיזרה לארנק ההוא אני מצאתי במגזין יפני שהייתי מנויה עליו בזמנו אבל ראיתי אותו מאז צץ בכל מיני מקומות נוספים. בקיצור, הגיזרה של הארנק היתה דומה להפליא לגיזרה ההיא, אבל עם פרופורציות שונות וחלוקה פנימית שונה. עד כאן העובדות – מפה מתחילה האובססיה…

הנה דוגמא של הארנק שלי מלפני ארבע שנים:

p2

p1

הדבר הראשון שאני עושה זה לשבת ולתכנן. יושבת עם סרגל אריסטו (ובמקרה זה גם עם מחוגה), קרטון דופלקס לגיזרה, עפרון וסכין יפנית. יושבת ומחשבת גדלים, פרופורציות, כיסים ובעיקר פונקציונליות. שלא יהיה עבה מדי אבל עדיין שימושי, שיהיו בו מספיק כיסים לכרטיסי אשראי, פתקים, כסף קטן ושטרות – ועוד אינספור פיצ'פקס שמסתובבים בארנק (לפחות שלי).

IMG_20160227_123125 (Small)

מימין תוכלו לראות את הגיזרה מהסדנא המקורית מלפני ארבע שנים – משמאל כבר נמצא הפרוטוטייפ הראשון. בדרך כלל עבור המודל הראשון אני משתמשת בחומר זול יותר (במקרה הזה ויניל לבן) ובמקום תפרים אני משתמשת בשדכן סיכות. ככה אני מייצרת לי דגם בכמה דקות רק כדי לוודא שהגדלים והפרופורציות נכונים – ואם משהו שגוי, פשוט משנים. לפעמים השינוי אומר שינוי בגיזרה ואז חותכים חלק חדש ומייצרים מודל גירסא II, או שפשוט מפרקים את הסיכות ומחברים מחדש במיקום שונה. לפי הגירסא הזו אפשר לנסות לתכנן מיקום של סוגרים (תיקתקים, סוגרים מגנטיים ורוכסנים) ולקבל אישור ראשוני אם הגיזרה מתאימה.

IMG_20160226_005643 (Small)

אחרי שאישרתי לעצמי שאני בכיוון הנכון, הגיע הזמן לתפור את המודל הבא – אני לוקחת בד בעובי דומה לבד שבו אשתמש במוצר הסופי ומנסה את הגיזרה על באמת. פה אני כבר רושמת את כל השלבים האמיתיים של בניית המוצר – איפה צריך להשאיר פתח כדי להפוך, איפה להאריך את הכיס כדי שכרטיס האשראי לא יבלוט החוצה, איפה צריך להוסיף לשונית כדי להסתיר את שולי הרוכסן ובאיזה אורך רוכסן בכלל להשתמש.

לפעמים זה המודל האחרון לפני שאני ממש מנסה לבנות את הארנק עם הבדים היפים שבסוף יצטלמו לפוסט על הסדנא – ולפעמים המודל הזה הוא רק עוד שלב בדרך (כמו הפעם). אחד השלבים פה יותר מדי מסובך ומדוייק מכדי להוסיף לסדנא עמוסת פרטים והחלטתי לשנות את החלוקה הפנימית כדי שתהיה שימושית עוד יותר ועוד יותר קלה לביצוע.

image (Small)

אין לי עוד תמונה של הארנק הגמור – זה עוד מחכה לרגע הפנוי הבא אחרי שאסיים את הצילומים לנרתיק שאני בונה לסדנא הבאה. למזלי הוא כבר אחרי כל השלבים הללו – אפילו כבר תפרתי אותו. במקביל סיימתי מודל ראשון לסדנת אלבום ומודל מעשי לסדנת ארגונית מידורי. חכו להתפתחויות…

קרן.

נעליים (אבל מעץ…)

ידוע לכולם שנעליים זו חולשה. לא צריך להגיע למספרים של איזמרלדה מרקוס, מספיק להציץ בארון של אישה ממוצעת ולגלות אוסף נעליים מכובד. יש משהו בנעליים (וגם תיקים, וגם תכשיטים…) שעושה לנו טוב. נעליים אפשר למדוד ולקחת הביתה גם אם עלינו קצת במשקל, והראש טיפה כואב, ועצבנו אותנו בעבודה, ויצא לנו פצעון באמצע המצח, וצריך לקחת את האוטו לטיפול, ולקבוע תור לשיננית ועוד ועוד ועוד. נעלים עדיין יצליחו לשפר את מצב הרוח ולהעלות חיוך.

פעם, לפני שהעולם הפך להיות מתועש, עשו נעליים לפי אימום מעץ. יש המון אימומים כאלו שמעלים חיוך על פני כל מי שרואה אותם, ובמיוחד אם הוא אוהב יצירה. נסו לדמיין איך נראה חדר מלאכה של יצרן נעליים, או חייט, או שען – או כל מי שעשה עבודה איכותית ביד במאה הקודמת – נכון שזה מסקרן? בתור יוצרת זה מסקרן פי שניים לראות אנשים שמלאכתם היא ממש אומנות עושים את העבודה הזו בכלים המסורתיים.

לי יש זוג אימומים שקניתי לפני כשנה אשר מוצגים לראווה על המדף אצלי בחדר העבודה. זו הסיבה שכל כך אהבתי את אתגר הוינטאג' שקיבלתי החודש – זוג אימומי נעליים נוסף שאפשר להתפרע איתו. האימומים שקיבלתי הם אימומי וינטג' הולנדים שהשתמשו בהם להכנת ועיצוב נעליים. אגב, ככל שמידת האימום קטנה יותר, כך הוא נחשב נדיר יותר ואימומי מגפיים ומידות ילדים הם אוצרות וינטאג' של ממש.

כיאה לנעליים בנות יותר מ-50 שנה, הן מגיעות עם כל סימני הזמן והעבודה עליהן. המתכת כבר חלודה (מה שמוסיף לה אופי לדעתי) ואפילו חלקי הפלסטיק הקטנים לא גורעים מהיופי שלהן.

1 (Small)

את הלכה שהיתה עליהן יחד עם כל הלכלוכים הורדתי בעדינות עם נייר שיוף 0.

2 (Small)

הפעם החלטתי לנצל כל נעל לפרוייקט אחר. הנעל הראשונה הפכה להיות מתלה. אפשר כמובן להבריג מתלים לתוך העץ של הנעל, אבל אני העדפתי להשתמש בבורג ארוך במיוחד ולהעביר אותו בתוך הצינור שמקובע כבר בתוך האימום. אני מנחשת שהצינור הזה עזר לקבע את האימום בזמן העבודה על הנעל.

את האימום עצמו שימנתי עם שמן פשתן – העץ שתה בצמאון את השמן ושינה את הגוון שלו לגוון עמוק ועשיר.

5 (Small)

הלכתי לתלות את האימום על הקיר ומיד השתמשתי במתלה.

IMG_20160229_230847 (Small)

באחד החורים השחלתי סרט ירוק כדי להוסיף למתלה שלי קצת אופי.

IMG_20160229_230901 (Small)

עבור האימום השני דמיינתי משהו שונה לגמרי – ביקור בהום סנטר הפיק שלל ברגים ומנורת קליפס אחת. שלב הרכבת הפאזל החל…

3 (Small)

ככה נראה שולחן העבודה שלי באאמצע ההרכבה. פירקתי את הקליפס, פירקתי את השקע והתחלתי לשחק. אז מה אם המנורה היא בכחול?

4 (Small)

ריסוס של האהיל בצבע ספריי כסוף כרום הביא את הגוון בדיוק למה שרציתי – והנה לכם המנורה במלוא תפארתה ממבט עליון.

IMG_20160229_225550 (Small)IMG_20160229_225631 (Small)

וגם בפרופיל…

IMG_20160229_225946 (Small)

באימום הזה השחלתי שרשרת כסופה והוספתי ניטים בחורים הקיימים:

IMG_20160229_230005 (Small)IMG_20160229_230023 (Small)IMG_20160229_230044 (Small)

אולי זה בגלל הקימורים של האימום, אולי זה בגלל מרקם העץ, אבל מרגע שהמנורה יושבת לי על השולחן אני לא יכולה שלא ללטף אותה מדי פעם…
כבר כתבתי בפוסט על אתגר הוינטאג' הראשון, אבל הנה זה שוב – מפעם היא חנות וינטאג', עתיקות ויד שניה המתמחה בכלי בית, טקסטיל, רהיטים, פריטים משלימים וארכיטקטוניים שנאספים בארץ ובאירופה. כל הפריטים שלהם הם פריטים מקוריים, אותנטיים וייחודיים – ועל רובם ניכרים הגלגולים והשימושים הקודמים שלהם (מה שהופך אותם ליפים ומיוחדים לטעמי).
החנות ממוקמות בשוק הפשפשים התוסס והציורי בחיפה, פתוחה 6 ימים בשבוע (כל יום, כולל שבת, חוץ מיום שני) עם מלאי מתחדש על בסיס יום-יומי. תציצו באינסטגרם שלהם ומבטיחה לכן שתמצאו שכיות חמדה שמיד תרצו לאמץ.

באתגר השתתפו עוד בלוגריות – ממליצה להציץ גם אצלן כדי לראות עד כמה הדמיון יכול להביא למחוזות חדשים.

מעבר לאתגר הזה אני ממשיכה לטייל בארץ – ביום שישי האחרון ביקרתי בארטיקה בעיר העתיקה בבאר שבע, בהמשך החודש אהיה בויטרינה בכפר ויתקין והתווספה גם סדנת קופסאות נוספת לקראת פורים במודיעין. כל הפרטים ממש כאן בלוח הסדנאות.  יש גם סדנת תיק צד נוספת אצלי וכמובן עוד סדנאות שמתבשלות ברגעים אלו – נרתיקים וארנקים, מיני אלבום מזוודה, מחברת מידורי עם עור ונייר ועוד שלל פנטזיות…

להתראות עד לפוסט הבא,

קרן.