על חנוכה, שוקולד ונשיקות

כמו בכל חג חנוכה, הכנתי למורים מתנות קטנות (הפעם זה גם נפל בדיוק על יום המורה) וגם רציתי להכין מתנות שוקולד לכל הילדים במשפחה המורחבת לחגיגת החנוכה המשפחתית השנתית.

ניסיתי לדמיין איך מקשרים שוקולד לחנוכה. חנוכה הוא חג האור, אז אולי קצת אש ולהבה? מי שמכיר את הנשיקות של Hershey יסכים איתי שהן דומות ללהבה. ראיתי בעיני רוחי שורה של 8 להבות קטנות כאלו ארוזות בקופסא.

hershey

ישבתי ותכננתי, גזרתי, קיפלתי והדבקתי את האריזות – ואז התחלתי לחפש שוקולד.

IMG_20171209_114008 (Medium)

הייתי בטוחה שזו לא תהיה בעיה למצוא – אבל מסתבר שבאף חנות ממתקים לא היו נשיקות של Hershey. זכרתי שיש אותן בדיוטי פרי (בכל נסיעה הבנות שלי חוגגות), אבל לנסוע לחו"ל רק כדי שאפשר יהיה לקנות שוקולד? בעצם, זה דוקא תירוץ לא רע…

הגעתי אפילו לטלפון מול היבואן בארץ שבישר לי שהפסיקו לייבא את הנשיקות לארץ. לא להאמין… אם לא הייתי כבר חותכת את האריזות!
בסוף, כמו בסוף טוב של אגדה, טיול בשישי לשוק הכרמל הניב בנונשלנטיות כמה אריזות נשיקות שוקולד Hershey שרציתי. לא להאמין.

התחלתי למלא את האריזות, בחלקן אפילו הוספתי חלון עם שקף – עד שהבנתי שלאריזה בגובה של 3 ס"מ להוסיף חלון זה כבר מוגזם.

IMG_20171209_114808 (Medium)IMG_20171210_154256 (Medium)IMG_20171210_154331 (Medium)

הבטחתי לעצמי שאני משתמשת רק בשאריות של ניירות – הגיע הזמן להתחיל להקטין את ערימת השאריות. זו הסיבה שכל אריזה היא עם נייר שונה. השתדלתי לקחת שאריות דו-צדדיות כדי שלא יהיה משעמם לנשיקות גם בפנים.

מכיוון שהקופסאות שונות בצבעים ובדוגמא, הקישוט שלהן הוא דוקא אחיד ומינימליסטי – רצועה של נייר פרגמנט חצי אטום, תגית נייר עם חותמת "חג שמח" וחוט קשירה צבעוני.

IMG_20171210_155331 (Medium)IMG_20171210_155547 (Medium)IMG_20171210_155252 (Medium)

עכשיו התפניתי להכין גם מתנות שוקולד לילדים – בכל שנה אנחנו מארחים את המשפחה המורחבת בחנוכה – חוגגים יום הולדת לארז, משחקים משחק בינגו סוער (עם פרסים וגביע אליפות) ומחלקים שוקולדים ודמי חנוכה לילדים.

בהתחלה חשבתי על מטבעות שוקולד – הכי קלאסי שיש. את המטבעות הכנסתי בשורה לשקית צלופן, עטפתי יפה יפה והדבקתי עם נייר דבק כך שיהיה גליל.

IMG_20171209_150309 (Medium)IMG_20171209_153648 (Medium)

כל גליל טבעות עטפתי עם רצועת נייר (שאריות, זוכרים?)

IMG_20171209_150702 (Medium)

עטפתי את הגליל עם שכבת צלופן נוספת ואת הקצוות פיתלתי וקשרתי עם סרט כמו סוכריה.

IMG_20171210_155038 (Medium)IMG_20171210_155049 (Medium)

עוד רעיון הוא עם אצבעות שוקולד של קינדר – אין ילד שלא אוהב אותן. כל אצבע יכולה להיות נר – סידרתי אותן בשורה על נייר ועטפתי הכל בצלופן.

IMG_20171210_154615 (Medium)

רואים את האצבעות מציצות?

IMG_20171210_154636 (Medium)

למי שלא רוצה לתת 9 אצבעות קינדר, אפשר לתת רק שתיים. מדביקים שתי להבות עם דבק ספוג לחוט תיל ואותו מדביקים בתוך רצועת נייר מקופלת.

IMG_20171209_171606 (Medium)

את הרצועה עם הלהבה מכניסים בין שתי אצבעות שוקולד ואת הכל מכניסים לקופסא קטנה.

IMG_20171210_154716 (Medium)

נר לי דקיק?

IMG_20171210_154652 (Medium)

ולכל מי שנזכר ברגע האחרון, תמיד אפשר להכניס כמה אצבעות שוקולד בתוך שקית צלופן ולהדק בתוך נייר מקופל. לא נראה לי שלילדים זה משנה בכלל איך זה ארוז…

IMG_20171210_154400 (Medium)IMG_20171210_154411 (Medium)

לקינוח, מזכירה לכם שגם בשנה שעברה הכנתי מתנות לחנוכה – את הפוסט המלא כולל סרטון וידאו עם ההוראות ואפילו תגיות סביבונים להורדה והדפסה תוכלו למצוא פה.

img_20161225_135844-small

ולמי שהגיע עד הסוף, רק מעדכנת שנשארו מקומות פנויים רק למועד השני של סדנת תפירת שמיכת בת ים לאמהות ובנות בחנוכה – הנה כל הפרטים.

IMG_20171203_150758 (Medium)

שיהיה חג חנוכה שמח!

קרן.

מודעות פרסומת

גם לבת ים קצת קר לפעמים

מוזר לדבר על חורף וקור כשהטמפרטורה בחוץ היא 28 מעלות, אבל חודש דצמבר נחשב חודש חורפי לכל דבר. לפעמים החורף קצת מתעתע בנו אבל בסוף הוא תמיד מגיע – על שלל הגשמים, הסופות והקור שלו.

אחד הדברים הכי מהנים בחורף הוא להתכרבל מתחת לפוך או לשמיכה מלטפת עם כוס שוקו חם וספר טוב כשבחוץ משתוללת הרוח והגשם מידפק על החלונות. זה הזמן להוציא את השמיכה , שתמיד נשארת על הספה בסלון לימים קרים במיוחד, לערב של פינוק. הלילות כבר בהחלט קרים והולכים לישון עם גרביים (לפחות אצלינו). אווררנו את הפוך ואיפסנו את שמיכות הקיץ, נהייה קשה יותר לקום בבוקר ורוצים לגנוב עוד כמה דקות של חום מתחת לשמיכה. אין ספק, החורף כבר כמעט כאן!

לכבוד החורף הקרב, החלטתי להכין למאי שמיכת בת ים מפליז. כזו שנכנסים לתוכה כמו שק שינה והרגליים נשארות חמות (וגם הסנפירים). בינינו, מי לא היתה רוצה להרגיש קצת כמו בת ים מדי פעם?

IMG_20171203_150758 (Medium)

IMG_20171203_150810 (Medium)

הוספתי חגורה עליונה שמתקפלת – אפשר להרים אותה כדי להאריך קצת את השמיכה. הלב נמצא שם סתם ליופי – אבל תמיד אפשר לתפור במקומו כיס. מאי אמנם מצולמת עם ספר, אבל תהיו בטוחים שהטלפון שלה נמצא בהישג יד – הכיס יכול להיות מקום מושלם עבורו.

IMG_20171203_150911 (Medium)

לפי בקשתה של מאי, תפרתי גירסא נוספת וארוכה יותר של השמיכה – הפעם גם הוספתי אפשרות שכפות הרגליים יכולות להיכנס לתוך הסנפיר. אישית אני מעדיפה את הגירסא הראשונה, אבל זו היתה הבחירה שלה.

IMG_20171203_150545 (Medium)

כמובן שאפשר גם לישון במיטה עם השמיכה הזו, אבל יש לי חשד שהשמיכה תתמקם על הספה מול הטלויזיה…

מה עוד נותר לי לומר? שאני מזמינה גם אתכן לתפור איתי שמיכה כזו. או ליתר דיוק, שהילדות שלכן תתפורנה שמיכה כזו עבורן ביחד איתכן.

את השמיכה הזו ניתן יהיה לתפור בסדנת אמהות ובנות בשני מועדים שונים:

– יום שישי ה-15/12 בשעה 9:00 בבוקר בגני תקווה

– יום שני ה-18/12 בשעה 17:30 אחה"צ בגני תקווה

  • הסדנא מיועדת לאמא+בת שתופרות ביחד שמיכת בת ים אחת. זו סדנת מתחילות, כלומר היא מיועדת לכאלו שמעולם לא תפרו במכונה, או שיש להן ידע בסיסי בלבד (זה נכון לגבי האמהות וגם לגבי הילדות). כמובן שאם יש לכן כבר ידע בתפירה תוכלו להצטרף וגם לתפור את השמיכה, רק קחו בחשבון שהקצב של הקבוצה הינו קצת איטי יותר כמתחילות.
  • אורך הסדנא 3-3.5 שעות.
  • עקרונית אין צורך להביא כלום (חוץ מאשר מצב רוח יצירתי), אבל אם יש לכן מכונת תפירה, מומלץ להביא אותה כי תמיד עדיף להתנסות בתפירה עם המכונה האישית המוכרת (ואז אפשר להמשיך להתנסות בבית בכיף).
  • מחיר הסדנא הינו 240 ש"ח לאמא+בת שתופרות שמיכה ביחד. כמובן שניתן יהיה לבחור את שילוב הצבעים המועדף עליכן מתוך מבחר צבעי הפליז שיהיו בסדנא.
  • הרישום מותנה בתשלום דמי רישום של 50 ש"ח לשריון המקום. דמי הרישום לא יוחזרו במקרה של ביטול של פחות משבוע לפני הסדנא.
  • כדי להירשם יש לשלוח מייל ל-kparparim@gmail.com עם התאריך הרצוי, שם מלא ומספר טלפון.

 

שיהיה לנו חורף גשום בחוץ וחם בבית,

קרן.

אוכל, קדימה אוכל!

לא סתם אומרים שהצבא צועד על קיבתו – אוכל הוא מרכיב חשוב (ולעיתים בעייתי) בחיי היומיום שלנו. זה הרי ברור שלכל אחד יש את המאכלים האהובים עליו, את המנות הנוסטלגיות שלו של אוכל מהשולחן של אמא או סבתא, את הקינוח האולטימטיבי שהוא לא יכול לעמוד בפניו ואת המנה ההיא, במקום ההוא, שהוא אכל בו רק פעם אחת ויחידה בחו"ל – והיה מת לשחזר את החוויה.

עם כל תוכניות האוכל, ערוץ האוכל ומגוון המאכלים במסעדות ובשווקים, לא פלא שכל אחד פתאום נהיה מומחה. ההוא התחיל לעשן בשר, השני מייצר לו בירה ביתית והשלישי מכין קינוחים מדהימים ששווה לצלם לאינסטגרם. סדנאות בישול צצות בכל פינה, הערוצים מלאים בתחרויות בישול וחיפוש קליל בגוגל יביא לנו אינספור מתכונים וסרטונים איך להכין את המנה שתפיל את האורחים מהכיסא.

ספר הבישול היחידי שאני לקחתי מהבית של ההורים שלי כשעברתי לגור לבד היה ספרון קטנטן בשם "עוגות ועוגיות". זה ספר משנת 1974 (יצא לאור כשהייתי בת שלוש) ויש בו מתכונים שהתווספו במשך השנים בכתב היד של אמא שלי ואפילו הערות של "העוגיות של בוסיה" שהיתה המטפלת שלי בגיל שנתיים. בינתיים אמא שלי זוכרת את כל המתכונים בעל פה או מחפשת בטאבלט – אבל אני נותרתי עם ספר כתוב.

IMG_20171029_124103~2 (Medium)

IMG_20171029_124052~2 (Medium)

את כל המתכונים הפרטיים שלי שמרתי בקלסר – כזה קלסר פשוט שנראה כבר די מרופט. אליו העתקתי מתכונים מוצלחים מספרי הבישול (כי למי בא כל פעם לחפש מחדש את המתכון למנה ההיא שהפכה לחביבת המשפחה?), גזירי עיתון ממדור האוכל במוסף סופשבוע וטיפים מוצלחים ששכללתי במשך השנים. הכל היה נפלא עד שהקלסר התפרק והייתי חייבת למצוא לו תחליף. ספר המתכונים הבא שרד אצלינו במטבח לא מעט שנים עד שיום אחד הוא נעלם. חקירה קצרה גילתה שארז פשוט זרק אותו כי הוא נראה מרופט מדי. הוא לא חשב אפילו לרגע לפחות לשמור את דפי המתכונים…

אז מה בעצם צריך בספר מתכונים? שיהיה בו מקום לרשום את המצרכים, את הוראות ההכנה ואת הטיפים החשובים שמשדרגים את התוצאה. בינינו, תמיד יש איזשהו טיפ כזה שאם שכחת אותו אז זה לא יצא בדיוק אותו הדבר. הדפים צריכים להיות עמידים כי אין דבר מעצבן יותר מדף שנתלש ולעולם הוא נשאר תחוב בין הדפים – הוא גם יהיה הראשון שיפול בכל פעם שפותחים את הספר. הספר צריך גם להיות בגודל סביר כדי לא לתפוס יותר מדי מקום על משטח העבודה, להיות מסוגל לעמוד או להיות מונח במטבח בלי להיסגר בכל פעם שמורידים ממנו את היד. אה, ושלפחות בחלקו יהיה ניתן לניגוב… מילא זה שהדפים עם הזמן מתמלאים בנתזי רוטב כלשהו (זה חלק מהקסם לדעתי), אבל תמיד אם ישנה איפשהו שלולית רטובה של משהו על השיש, היא תצליח איכשהו לפלס את דרכה ולהרטיב את הספר. זה פשוט עוד חוק של מרפי.

עם רשימת הדרישות ישבתי לתכנן. ואז עוד לתכנן. ואז עוד קצת…

התחלתי לתכנן את הסדנא הזו בחודש מאי. מאז שיניתי את הצבעים, את הכריכות ואפילו את צורת ההדבקה. הזמן עבר והתחלתי ללמוד לעבוד עם אילוסטרייטור וקפצתי מדרגה מבחינת היכולת שלי להתאים את העיצוב של הפרוייקט בדיוק למה שאני רוצה. זהו, עכשיו אפשר להראות!

תכירו – זהו ספר המתכונים החדש שלי!

IMG_20171029_091513~4 (Medium)

כריכה קשיחה עם חיתוכים מקדימה, סגירה עם גומיה ותופסן, פינות ממתכת וטבעות שניתן לפתוח כדי להוסיף עוד דפים או כדי לשנות את הסדר.

IMG_20171029_091523~2 (Medium)

והחלק הכי טוב? שהוא עומד! ולא סתם עומד, אלא המעמד שלו עטוף בויניל שניתן לנגב אם השלולית של הרוטב הצליחה להגיע אליו.

IMG_20171029_091544~2 (Medium)

ומה יש בתוכו? קודם כל דף קשיח שעליו יש עובדות של המרות ומידות. בכל פעם אני מחפשת מחדש כמה נחשבת כוס תיקנית או מה זה בדיוק חום בינוני. ואם נגמרה החמאה, אז איך אפשר להמיר אותה בשמן. ואם אין לי קמח תופח, מה עושים?

IMG_20171029_091629~2 (Medium)

את הלשוניות ציפיתי בויניל שקוף כדי שניתן יהיה לדפדף איתן בלי ללכלך אותן:

IMG_20171028_121725~3 (Medium)

הדפים הפנימיים הם דפים של 110 גרם – מספיק עבים כדי שלא יקרעו או יראו בצד השני שלהם את המתכון בצד האחורי. יש בספר 60 דפים דו צדדים (שמספיקים ל-120 מתכונים).

IMG_20171029_091713~2 (Medium)

הנה חלק מהדפים שאני כבר מילאתי:

IMG_20171029_124146~2 (Medium)

IMG_20171029_124708~2 (Medium)

המדבקות שהשתמשתי בהן בדפים הן חלק מסט מדבקות ענק (33X25 ס"מ!) חדש שעיצבתי במיוחד לספר הזה:

IMG_20171029_092723~2 (Medium)

בסוף הספר יש מעטפה שיכולה לשמור את המתכון ההוא שפורסם בעיתון ותמיד רצית לנסות.

IMG_20171029_092126~2 (Medium)

כמובן שיש גם חוצצים – שישה חוצצים לשישה נושאים. אפשר לעצב את החלק הקדמי שלהם בלבד – אני פשוט המשכתי לשחק ועיצבתי גם את הצד האחורי שלהם. הנה מקבץ…

התגיות והחיתוכים הם מסט נוסף שעיצבתי. לא להאמין כמה ביטויים יש שקשורים באוכל!

IMG_20171029_093043~3 (Medium)

והניירות? ניחשתם. גם הם חדשים…

IMG_20171029_092523~2 (Medium)

בקיצור, לקח לי לא מעט זמן לתכנן את הכל, אבל כל כך נהניתי!

אז לי כבר יש ספר מתכונים חדש – אולי תרצו גם אתם לעשות אחד כזה איתי בסדנא?

בסדנא נכין את ספר המתכונים מההתחלה – נייצר את הכריכה הקדמית והמעמד האחורי, את המעטפה, נייצר לשוניות ונעצב את החוצצים.

הערכה שמקבלים בסדנא כוללת את כל החומרים הדרושים – קרטון אפור לחלקי הכריכה, ויניל בגודל 50X50 ס"מ עבור הכריכה האחורית, 12 דפים של 30X30 ס"מ מנייר 250 גרם נטול עץ עבור הכריכה הקדמית והחוצצים, 6 חוצצים מנייר קראפט 300 גרם, רצועת לשוניות, ויניל שקוף, דף מדבקות ענק, 25 חיתוכים תואמים, 60 דפי מתכונים דו-צדדיים, זוג טבעות, פרזול לסגירה ולפינות, דף מידות וחיתוכים לכריכה הקדמית.

הסדנא תיערך בתאריכים הבאים:

  • יום שישי 17 בנובמבר בשעה 9:00 בבוקר – בחנות של נתנאלה בחולון
  • יום שלישי 21 בנובמבר בשעה 19:00 בערב – בחנות של רעותא בתל אביב
  • יום שישי 24 בנובמבר בשעה 9:00 בבוקר – בחנות Touch of Art בראשון לציון
  • יום חמישי 7 בדצמבר בשעה 19:30 בערב – בצריף בקרית מוצקין (הרישום והתשלום מתבצעים ישירות מול נועה מהצריף בטלפון 052-646-5741)

מה עוד צריך לדעת?

  • אורך הסדנא הינו 4 שעות.
  • עלות הסדנא הינה 300 ש"ח למשתתפת (310 ש"ח למשתתפת בסדנא בצריף)
  • מומלץ להביא טרימר/גליוטינה. אם אין לכן, תוכלו להשתמש בגליוטינות שיהיו לשימוש כללי בסדנא.
  • הסדנא מתאימה גם למתחילות – אין צורך בידע קודם בעבודה בנייר.
  • בסדנא יהיו כיבוד קל ושתיה חמה וקרה.
 איך נרשמים?
  • להרשמה יש לשלוח מייל ל-kparparim@gmail.com עם תאריך הסדנא הרצוי, שם מלא ומספר טלפון ליצירת קשר.
  • ההרשמה כרוכה בתשלום מראש של 50 ש"ח בחיוב טלפוני בכרטיס אשראי, שאר התשלום יתבצע בזמן הסדנא.
  • במקרה של ביטול בשבוע שלפני הסדנא, דמי ההרשמה לא יוחזרו

זהו, הולכת לבשל משהו…

להתראות בסדנא,

קרן.

הכל התחיל בגלל בעיית מקום…

השתלטות זוחלת – ככה אני מתארת לעצמי איך היו מתארים את חדר העבודה שלי במרתף. פעם היה בו רק שולחן. אחר כך הצטרפה לה ספריה ונוסף שולחן נוסף. מתישהו התווסף לו גם ארון בדים מחוץ לחדר, ועוד כוורת, ועוד שידה, ועוד שולחן… אני מקווה שעד שהבנות יעזבו את הבית הן כבר יבינו שזו עובדה מוגמרת שכל המרתף הוא שלי. אל תגלו להן!

בינתיים, כשהגדולה רק מתחילה בגרויות והקטנה אוטוטו חוגגת בת מצווה, יש לי עוד לא מעט זמן לחכות. משום מה עם הזמן גם המקום שלי מצטמצם – לא השטח של החדר, אלא שטח העבודה. נוספת עוד קופסא לדפים על השולחן ועוד כוס לטושים, עוד מתקן לוואשי טייפ וגם כלי למספריים. ואז השולחן שלי נראה ככה – וזה עוד לפני שהתחלתי לעבוד על איזשהו פרוייקט.

IMG_20171020_104325 (Medium)

אחרי שהפרוייקט מתחיל השטח הפנוי מוסיף להצטמצם ואני מגלה את עצמי  עובדת על ריבוע של 30X30 במרכז הבלאגן. תמיד אני מדמיינת את זה כמו לעמוד על אי באמצע הגיאות – לאט לאט רואים את המים מתקרבים מכל עבר ואוטוטו כבר נרטבות אצבעות הרגליים.

כנהוג אצלי, הבעיה היא לרוב הרגע בו אני מתחילה לחשוב איך לפתור אותה. להשתלט על המרתף זה בעייתי כרגע, אז הייתי צריכה למצוא פתרון יותר מקומי. פיניתי את השולחן, העברתי את הכל לצד השני של החדר והתחלתי לחשוב.

IMG_20171020_112929 (Medium)

להגדיל את השולחן יכול להיות פתרון לא רע – או בעצם להחליף בין השולחן שלי לשולחן שנמצא בצד השני של הקיר.

IMG_20171020_114754 (Medium)

הרכבתי לו מדף נשלף על מסילות מתחתיו כדי שיהיה לי מקום אחסון נגיש לשים את הגליוטינה ולוח הקיפול כשאני לא צריכה אותם על השולחן.

נראה מסודר, נכון? זה הכל אשליה, כי ככה נראה בינתיים הצד השני של החדר – כאוס זמני.

IMG_20171020_114811 (Medium)

העצה הכללית שלי לכל מי ששואלת על אחסון חומרי יצירה היא לשים את הדברים בצורה נגישה ופתוחה. ברגע שהחומרים סגורים בתוך קופסא, סביר להניח שתשתמשו בהם פחות. רק המחשבה לקום כדי לפתוח את הארון, לשלוף את הקופסא, להביא אותה לשולחן, לפתוח אותה ולפשפש בתוכה מוציאה את החשק בכלל לקום מהכסא. ואח"כ את כל הדרך בחזרה…

ובכלל, מי בכלל זוכר מה יש לך כשהכל סגור איפשהו? בקיצור, נגיש – ועדיף בלי לקום מהכסא בכלל. אגב, עצה נוספת היא להשקיע בכסא על גלגלים. אז בכלל לא צריך לקום כדי לקחת משהו מהצד השני של החדר (-:

אז החלפתי שולחן – ואז עצרתי שוב לחשוב. כדי שלא אמצא את עצמי עם אותה הבעיה בעוד חצי שנה גם על השולחן הזה, הייתי צריכה לתכנן פתרון שונה. לתכנן עוד מקום אחסון על הקיר, לטפס לגובה אבל עדיין בלי בלאגן – כלומר בלי לקדוח בקיר (בכל זאת זה קיר יציקת בטון), בלי מדפים עמוקים מדי ובלי מראה של משרד. משהו צבעוני ויצירתי ועדיף לא סימטרי. נניח כמו כוורת של תאים קטנים וצבעוניים…

ממממ…. תאים קטנים. קופסאות קטנות. כמו מגירות קטנות. רגע, מגירות קטנות? הייתה לי פעם שידת מגירות קטנה לשולחן שקניתי מ-IKEA.

זה הוביל לפוסט הבא בפייסבוק:

Screenshot_20171025-090400 (Medium)

ואז גם הוספתי תמונה מתוך האתר של IKEA:

Screenshot_20171025-090414 (Medium)

כל מי שאי פעם היה לו רעיון יצירתי שדגדג לו בידיים יודע שקשה מאוד לדחות כאלו סיפוקים. יום שלישי בלילה – נפלאות הפייסבוק, או בעצם נפלאות החברות שלי בפייסבוק. תוך 5 דקות עדי התנדבה לקנות לי שידות ב-IKEA קרית אתא למחרת, להעביר אותן לעינת כשהן תיפגשנה ביום חמישי. עינת גרה בפתח תקוה ואני אספתי את השידות ביום שישי בבוקר. עדי ועינת, אתן נפלאות!

השולחן נראה מוכר? הנה ארבעת השידות + שידונת קטנה שקניתי במקס סטוק ב-35 ש"ח (אחר כך התחרטתי והורדתי אותה כי היא לא השתלבה לי בעיצוב).

IMG_20171020_115300 (Medium)

עכשיו התחיל הפאזל – הוצאתי את כל המגירות והתחלתי לשחק טטריס.

IMG_20171020_120200 (Medium)

תוך כדי התכנון הכנסתי לתאים מוצרים וכלים כדי לברר את המיקום המתאים והכיוון של הקופסא.

IMG_20171020_134411 (Medium)

צילמתי תמונה כדי לזכור את המיקום של כל התאים ואז פירקתי את כל המגדל והתחלתי לחבר הכל החל מהקומה התחתונה. את הגב של התיבות של השידות עצמן חיברתי זו לזו באמצעות לייסטים ארוכים מעץ וחופן ברגים.

IMG_20171020_150652 (Medium)

מעליהן התחלתי לחבר את הקופסאות – חלקן מחוברות עם לייסטים דקים מעץ בגב, אבל כולן מחוברות זו לזו גם ע"י ברגים קצרים כדי שלא תהיה תזוזה. מכיוון שהשידות יותר עמוקות מאשר המגירות (אחרי שהופכים אותן), הבסיס הרבה יותר יציב וכל המבנה עומד איתן בלי שום בעיה.

IMG_20171020_153939 (Medium)

עכשיו הגיע הזמן לחשוב על נייר – איזה נייר אני הולכת להדביק בגב כל תא. החלטתי על שילוב של אפור, ורוד וטורקיז. ניסיתי ללכת על דוגמאות גאומטריות שקטות יחסית וכהרגלי הוספתי גם דפים עם הדפסים של טקסט.

IMG_20171021_180627 (Medium)IMG_20171021_180637 (Medium)

התא בצד שמאל הוא מגש קטן וצר מעץ שהדבקתי בתוכו שעם כדי ליצור לוח מודעות.

IMG_20171021_180721 (Medium)

 

אני הולכת להפציץ פה בתמונות מרוב שאני מתלהבת, אז תתכוננו…

את המספריים שאני משתמשת בהן כל הזמן, החלטתי לשים בצורה נוחה יותר – תיבת מתכת לסכו"ם שציפיתי את התחתית שלה בנייר.

IMG_20171021_181034 (Medium)

את התיבה השכבתי בתוך המדפים במקום להעמיד אותה.

IMG_20171021_181049 (Medium)

וככה זוגות המספריים מונחים בתוך הקופסא – קל ונוח לשלוף ולהחזיר.

IMG_20171021_180045 (Medium)

מסתבר שהמדפים בין המגירות לא מגיעים עד לגב הקופסא – בהתחלה זה עצבן אותי, אבל אח"כ הבנתי שזה יעזור לי לצפות את גב הקופסא יותר בקלות. את שתי השידות הקיצוניות העמדתי, בשידה השמאלית שמתי כלי מתכת שבתוכם מונחים כלי עבודה וסרגלים:

IMG_20171021_181556 (Medium)

בשידה הימנית שמתי ניירות ומחברות:

IMG_20171021_181727 (Medium)

מעל השידה נמצא מתקן לניירת – במקור הוא אמור לעמוד כך:

IMG-20171021-WA0019 (Medium)

אני השכבתי את המתקן כך שהפתחים שלו יהיו מקדימה. מעליו שמתי תיבה לבקבוק יין ששמרתי שנים בלי לדעת למה…

IMG_20171021_180009 (Medium)

את שתי השידות האמצעיות השארתי במצב אופקי . המדפים העמוקים יחסית (18 ס"מ עומק) מאפשרים לשים בתוכם סלסלות וקופסאות. אפילו השארתי שתי מגירות.

IMG_20171021_181747 (Medium)

את שתי ידיות הקרמיקה של הנוצות קניתי לפני 4 שנים לפחות באחת החנויות הנפלאות של Anthropolgie. פשוט לא יכולתי לעמוד בפניהן. עטפתי אותן טוב טוב בתיק וחיכיתי לפרוייקט המתאים. הנה הוא הגיע!

IMG_20171021_180051 (Medium)IMG_20171021_181753 (Medium)

חלק מהתאים מכילים דברים ליופי בלבד – שיהיה כיף בעיניים.

IMG_20171021_175913 (Medium)

חלק מכילים גם דברים שימושיים – למשל הוואשי טייפ הדקים שלי.

IMG_20171021_180000 (Medium)

בובת הסוני אנג'ל הזו היא בלתי שימושית בעליל – אבל היא כזו מתוקה!

IMG_20171021_181711 (Medium)

IMG_20171021_181624 (Medium)

והנה גם לוח המודעות כבר בשימוש, וגם מקום לטושים ולדבקים.

IMG_20171021_181631 (Medium)

ככה נראית כל הקונסטרוקציה – מגדל של תאים צבעוניים שמעוררים חשק ליצור. שומרים על הסדר, נגישים ועדיין מסודרים.לא בכל התאים יש משהו – אבל עם הזמן הם מן הסתם יתמלאו.

IMG_20171021_181540 (Medium)

אולי זה נראה יותר טוב עם פילטר?

IMG_20171021_181543~2 (Medium)

והצד השני של החדר? הוא חזר שוב להיות מסודר, אבל זה כנראה מצב זמני בהחלט…

IMG_20171021_180138 (Medium)

לקח לי יומיים לבנות את הכל, לעצב ולסדר, אבל איזה כיף זה היה!

קרן.

שנה טובה

כמו בכל שנה אני מחלקת לצוות המורים של הבנות שלי מתנה קטנה לאות הערכה. הפעם המתנה היא משהו סמלי לחג – צנצנת דבש ופרלין שוקולד דבש.

את הדבש והפרלינים קניתי בחנות לכלים חד פעמיים – כמעט כל החנויות האלו מוכרות ממתקים סמליים שמתאימים לחג הקרוב. את הפרלין השארתי כפי שהוא, אבל את הצנצנות קישטתי בנייר. כל המתנות קושטו הפעם בסטאק "שנה דבש" של אושרת קורן שבנוי כולו משילוב צבעים דרמטי של צהוב/לבן/שחור.

IMG_20170908_112303~2 (Large)

זוכרים שהזכרתי "צוות מורים"? אז עשיתי 35 כאלו…

IMG_20170906_191703~3 (Large)

כמות כזו מצריכה סרט נע. לעשות את כל הקופסאות האלו בחיתוך וקיפול ידני זו עבודה לשבוע שלם ולכן בחרתי באופציה השפויה יותר של שימוש בתבנית חיתוך של קופסא קטנה עם חלון.

IMG_20170906_175816 (Large)

קיפול והדבקה ברצף עם אקדח דבק דו"צ נותן את התוצאה הכי מהירה, נקייה ויעילה.

IMG_20170906_180737 (Large)

והנה הקופסאות עומדות למסדר – קשורות עם סרט לבן או צהוב.

IMG_20170908_112516~2 (Large)

רקע הצילום הוא כמובן של יעל יניב – מאוהבת ברקעים השמושיים האלו!

IMG_20170908_112559~2 (Large)

מה נותר עוד לאחל? שתהיה שנה נפלאה ויצירתית, שתהיה בריאה ובטוחה, מעניינת ומהנה.

שנה טובה  לכ-ו-ל-ם !!!

קרן.

מטרה טובה

לפעמים פשוט צריך סיבה מספיק טובה כדי ליצור – והפעם הסיבה היתה כרטיסים למכירה לטובת ילדי אומנה בכפר הירוק. הוצאתי שאריות של ניירות, את סטאק ראש השנה של אושרת קורן ואת הכרטיסיות שקיבלתי לראש השנה השנה ובשנה שעברה מרעותא. כשעובדים על יצירת כמה כרטיסים ברצף, מסתבר שהקצב יותר מהיר ויש פחות התלבטויות. כבר מצאתי את עצמי בעבר עובדת ערב שלם על כרטיס אחד וזה היה שינוי מרענן.

הבסיס לכל הכרטיסים הוא קארדסטוק קראפט, בכולם הדבקתי שארית של נייר מדוגם בתור מסגרת פנימית ואז התיישבתי להחליט מה יהיה בכל אחד מהכרטיסים מכל הקישוטים שאספתי.

IMG_20170908_111304~2 (Large)IMG_20170908_111314~2 (Large)

הבלטה חמה עם אבקת הבלטה ורודה על קארדסטוק חום שוקולד עם חותמת "שנה טובה" של קסם שימושי:

IMG_20170908_111424~2 (Large)IMG_20170908_111440~2 (Large)

לפעמים שעם הוא התוספת המושלמת:

IMG_20170908_111518~2 (Large)IMG_20170908_111521~2 (Large)

ואם רוצים כבר צבע, אז שיהיה הכי צבעוני שאפשר:

IMG_20170908_111609~2 (Large)IMG_20170908_111613~2 (Large)

מדבקות ראש השנה של יעל יניב על קארדסטוק ירוק:

IMG_20170908_111638~2 (Large)IMG_20170908_111644~2 (Large)

רק שכבות – לפעמים לא צריך יותר מזה.

IMG_20170908_111720~2 (Large)

והרביעיה הסוגרת:

IMG_20170908_111759~2 (Large)IMG_20170908_111814~2 (Large)

תליה של הכרטיסיה עם חוט ושני אטבים מיניאטוריים:

IMG_20170908_111817~2 (Large)

IMG_20170908_111820~2 (Large)

לפעמים הרקע כבר עושה את הכל בעצמו…

IMG_20170908_111823_01~2 (Large)

כרטיסיה נפלאה של אינדיאנית בעיצוב של מיקוש:

IMG_20170908_111826~2 (Large)

חלק גדול מהשבוע הקרוב אני הולכת לבלות בחנות של נתנאלה – לוקחת חופש מהעבודה והולכת לשחק בחנות. למי שלא יודעת, הולך להיות השבוע היריד של נתנאלה – יריד מספר 15!

29164504

בתור חובבת יצירה מושבעת, אין דבר מהנה  יותר מאשר לתת לי לבלות בחנות יצירה (במזגן!) ועוד לקרוא לזה עבודה (-: מה שכן, כבר הזמנתי לי foot massage ליום ראשון אחרי היריד. נסיון העבר מלמד אותי שזה הדבר הכי נכון אחרי 4 ימים של 16 שעות על הרגליים…

לא לדאוג, הכנתי כבר פוסט נוסף של מתנות לקראת השנה החדשה, מן הסתם זמן פנוי השבוע לא יהיה לי יותר מדי.

שתהיה שנה נפלאה ויצירתית!

קרן.

 

 

משהו קטן ליד הקפה

משנה לשנה נהיה לנו יותר קל לשלוח את הבנות לבי"ס – כבר לא צריך להסיע, הן מסדרות לבד את התיק ואחראיות להתארגנות הפרטית שלהן.  זה עדיין לא אומר שאין את המשברים הקטנים של הבוקר (לא מוצאת את הספר/מפתח/נעלים…) אבל זה מאפשר לנו ההורים להתארגן במקביל אליהן יחסית ברוגע.

דבר אחד שאף פעם אני לא מצליחה לעשות זה לשבת לשתות משהו (או לאכול) לפני היציאה לעבודה. בראש אני כבר מדמיינת את כמות הפקקים שהולכת וגוברת ככל שאני משתהה בבית ואין שום סיכוי לשבת בנחת ולבזבז דקות יקרות של חוסר פקק. מאז שנפתחו ליד הבית שלנו גם תיכון חדש וגם עוד בי"ס יסודי, ישנה חצי שעה שבה היציאה מהחניה הופכת להיות משימה בלתי אפשרית. כן, אני יודעת שארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום – אבל לא חשובה יותר משקט נפשי וכביש פנוי.

אחרי חודשיים של חופש נהדר ורגוע, החזרה לשיגרת הלימודים אומרת גם חזרה לקצב שונה בבית. הרוגע של הבוקר השתנה למקצב זריז יותר, שעות הצהריים עמוסות בסידורים, שעות אחר הצהריים מתמלאות בחוגים ושיעורי בית, והערב נהיה עמוס בשאריות של כל מה שלא הספקנו במשך היום. ואני עדיין מפנטזת על בוקר רגוע שיש בו זמן לשתות את הקפה בלי להסתכל על השעון.

מי שעוקב אחר הבלוג שלי יודע שאחד המקצועות שאני הכי מעריכה הוא ההוראה והמורות של הבנות שלי זכו לקבל ממני מתנות שונות במשך השנים. אני מתארת לעצמי שהבוקר שלהן עמוס לפחות כמו שלי ואפילו יותר – אני בוחרת להתחיל לעבוד מוקדם כדי להימנע מהפקקים. הן די חייבות להגיע לבית הספר בתחילת היום ואין להן את הפריבילגיה של להגיע באיחור. קפה רגוע של בוקר? זה באמת נראה כמו חלום. מה גם שלמורה אין אפילו שולחן משלה אז בכלל אין על מה לדבר על פינה רגועה פרטית משלה.

הפעם החלטתי להתחיל את שנת הלימודים עם משהו סמלי – שאולי יתן למורות הרגשה של רוגע לפני יום הלימודים הראשון. רגע לפני כל הבלאגן…

IMG_20170902_183341~2 (Large)

התגיות תוכננו והודפסו על ידי ונחתכו עם פאנץ' תגית.

 

IMG_20170902_183400 (Large)

הקופסאות נחתכו עם תבנית חיתוך בקאטלבאג – אל תתנו לגודל הקופסא להטעות אתכם, היא ממש קטנה…

IMG_20170902_235535~2 (Large)IMG_20170902_235638~2 (Large)IMG_20170902_235705~2 (Large)

ומה בתוך הקופסא? 3 עוגיות לוטוס. מתה על העוגיות האלו…

IMG_20170902_235814~2 (Large)

ככה צריך להיראות הבוקר של כ-ו-ל-ם !!!

IMG_20170903_000739~2 (Large)

מכיוון שאצל אור בית הספר קטן, הכנתי קופסאות לכל הצוות. אצל מאי שלחתי רק למחנכת (בכל זאת יש יותר מ-60 מורים בצוות) ורק לי הטילה וטו. היא טוענת שאני עושה לה פדיחות עם המתנות האלו… אולי היא תתרצה עד ראש השנה (-:

מחכה לי שנה עם בגרויות של אור, שנה אחרונה של חטיבה אצל לי ושנה אחרונה של יסודי אצל מאי. לא פשוט… שתהיה שנת לימודים נפלאה ופוריה – לתלמידים ולמורים.

קרן.