אחרי הבידוד – יום 29 – מה המרווח?

אחת התעלומות כשבונים אלבום או קופסא הוא כמה מרווח להשאיר בין חלקי הצ'יפבורד. זה לא רלוונטי אם עובדים רק עם קארדסטוק, אבל כשעובדים עם חומר קשיח יותר כמו צ'יפבורד, לא ניתן לקפל אותו בעזרת לוח קיפול. הפתרון הוא לעטוף אותו בנייר נוסף (קארדסטוק או אפלין) ולהשאיר מרווחים בין חתיכות הצ'יפבורד בהם יהיה קיפול. הבעיה היא לדעת כמה מרווח להשאיר – אי אפשר להשאיר מרווח צר מדי אחרת אם נקפל יותר ממה שהמרווח מרשה הנייר יקרע. לא נרצה להשאיר מרווח רחב מדי כי אז הקיפול יהיה רפוי והמרווח יגדיל את המוצר.

אז מה עושים? מחפשים את ההיגיון מאחורי המרווחים ועושים את החישובים המתאימים – והפעם אראה לכן איך מחשבים את רוחב המרווח.

שימו לב שלא משנה מה עובי הצ'יפבורד שאנו משתמשות בו – השיטה נכונה לכל העוביים כיוון שהמרווח נקבע אוטומטית לפי עובי הצ'יפבורד ואינו מרווח קבוע.

נתחיל עם המרווח הכי צר – עובי של צי'פבורד בודד.

אם נדביק שתי חתיכות של צ'יפבורד (לא משנה העובי שלהן) ונשאיר ביניהן מרווח של צ'יפבורד בודד (מאותו העובי) זה מה שנקבל (השתמשתי בנייר אפלין – עובי 120 גרם):

זה לא משנה מי מהצ'יפבורדים נשען על מי – עדיין הזווית הכי גדולה שאפשר לייצר עם מרווח של צ'יפבורד בודד היא 90 מעלות ולא יותר.

• 

• 

מה יקרה אם נרצה לקפל את הקיפול מעבר ל-90 מעלות? הנייר יקרע..

ניסיתי את אותו הדבר עם קארדסטוק 250 גרם:

• 

• 

.

לא משנה מי נשען על מי:

• 

• 

וגם פה אם ננסה לקפל מעבר ל-90 מעלות הקארדסטוק יקרע.

אין יותר מדי שימושים למרווח בודד כי בדרך כלל באלבומים אין צורך בקיפול של עד 90 מעלות. בקופסאות דווקא צריך, אבל ברוב המקרים קודם מרכיבים את הקופסא ומדביקים את הצ'יפבורדים זה לזה בזוויות המתאימות לפני שעוטפים את הקופסא עצמה, אז לא צריך לחשב מרווחים בכלל.

המרווח הבא הוא יותר שימושי – מרווח של שני צ'יפבורדים:

• 

• 

אפשר לקפל את החתיכות ל-180 מעלות:

אבל אם נשחרר מעט את הלחץ, החתיכות טיפה יפרדו. כלומר הקיפול אפשרי, אבל אנחנו סומכים על הגמישות של הנייר העוטף.

גם אם נעשה את אותו הדבר עם קארדסטוק 250 גרם בתור הנייר העוטף:

• 

• 

אבל פה אם נשחרר את הלחץ, החתיכות יפרדו יותר – זאת מכיוון שכשהנייר עבה יותר, קשה לו יותר להתגמש והוא רוצה לחזור למצבו הטבעי. בנוסף מכיוון שהעטיפה עבה יותר, החלק החיצוני של העטיפה יגביל את היקף העיטוף.

מה יקרה אם נדביק קארדסטוק גם בצד השני?

יהיה פשוט הרבה יותר צפוף בקיפול…

תוכלו לראות מה קורה לשכבה הפנימית – היא פשוט מתקפלת לתוך הקיפול ומפריעה לו להתקפל לצורה סגורה.

מתי משתמשים במרווח של 2 צ'יפבורדים? כאשר רוצים קיפול יותר גדול מ-90 מעלות ועד 180 מעלות.

תסתכלו למשל על הקופסא הזו:

הקופסא עטופה עם נייר אפלין. הקיפול התחתון הוא קיפול קבוע של 90 מעלות – ולכן שם אפשר לשים מרווח של צ'יפבורד אחד או שניים. מרווח של שני צ'יפבורדים יתן קצת יותר תנועה וכיוון לפני ההדבקה.

הקיפול העליון מחייב מרווח של 2 צ'יפבורדים כדי שהמכסה יוכל להתקפל קדימה ואחורה. אין צורך לשים מרווח גדול יותר כיוון שכשהקופסא פתוחה, המכסה נשען על המשטח עליו מונחת הקופסא ולא מתקפל עד 180 מעלות.

עכשיו נגיע למרווח של 3 צ'יפבורדים. אגב אפשר לשים מרווחים קטנים יותר – למשל של 2.5 צ'יפבורדים – הם פשוט דורשים חישוב מדוייק יותר של המרווחים. למשל אם משתמשים בצ'יפבורד של 3 מ"מ, מרווח כפול יהיה 6 מ"מ. מרווח משולש יהיה 9 מ"מ – ואפשר כמובן גם לשים מרווח של כל מספר בין 6 ל-9 מ"מ.

אז הנה מרווח של 3 צ'יפבורדים:

• 

• 

כשנקפל את הצ'יפבורדים נראה שיש לנו אפילו מרווח של נייר בקיפול.

רואים? ממש תעלה קטנה…

אותו הדבר אם נעשה זאת עם קארדסטוק 250 גרם:

• 

• 

ככל שהנייר עבה יותר, המרווח יהיה קטן יותר – המרווח עם קארדסטוק קטן יותר מאשר עם נייר אפלין.

פה ניתן לראות את ההבדל העיקרי – מצד ימין יש מרווח של 3 צ'יפבורדים ומצד שמאל יש מרווח של 2 צ'יפבורדים. אפשר לראות בקלות שמרווח גדול יותר נותן לנייר יותר נוחות בקיפול ופחות מאמץ ומותח את הנייר.

והנה ההבדל כשמדביקים את הנייר גם בצד השני – בתמונה הימנית יש יותר מרווח ובשמאלית פחות מרווח ולכן צפוף יותר.

• 

• 

נסתכל למשל על האלבום הזה – הוא עטוף בקארדסטוק 250 גרם ואמנם הקיפולים לא יהיו יותר מ-90 מעלות, אבל אנחנו רוצים תזוזה נוחה, הנייר עבה ואנחנו רוצים לדאוג שאם בטעות ינסו לקפל יותר אז הנייר לא יקרע.

לכן המרווחים בין הצ'יפבורדים יהיו פי 3:

והנה דוגמא נוספת עם אפלין – הקיפול אמנם עד 90 מעלות:

אבל כשהפולדר פתוח בהחלט ינסו לקפל אותו לחלוטין כך שישב שטוח – לכן מרווח של 2 צ'יפבורדים יעבוד, אבל מרווח של 2.5 או 3 צ'יפבורדים יהיה נוח יותר לקיפול ופתיחה.

מקווה שעזרתי לכן להבין קצת את הטכניקה והמכניקה מאחורי הקיפולים!

קרן.