מה זה בית? בימים אלו שאנחנו מבלים ה-מ-ו-ן ימים בבית בגלל הקורונה, המושג של בית נהיה מוחשי לגמרי. במיוחד היום כשאומרים שעובדים מהבית…
על מה אתן חושבות כשאתן שומעות את המילה "בית"? בניין רב קומות? חצר עם כלב? קופסא עם גג אדום? אני לא יודעת מה מושך אותי בצורה של בית – אבל בית בעיני הוא משהו רגשי לחלוטין. המשפט "בית הוא היכן שהלב נמצא" הוא הכי נכון מבחינתי. לא סתם אחת הצורות הבסיסיות שילדים מציירים זה ריבוע עם משולש מעליו. פשוט בית.
כשהייתי בקבע גרתי בדירה עם שותפים אבל תמיד זה היה "לחזור לדירה" ולא "לחזור הביתה". הבית היה עדיין איפה שההורים שלי גרו, איפה שהיה האוכל הכי טעים, איפה שחיכה לי אוסף המזכרות על המדף בחדר, צנצנת של פתקים מהתיכון על השולחן ופוסטרים על הקירות. באיזשהו שלב השתנו הדברים ופתאום הבית הפך להיות איפה שאני גרה עם בעלי, הילדות והכלב. הבית של ההורים יישאר תמיד הבית המיתולוגי אבל הוא כבר לא הבית שלי אלא יותר הבית שלהם.
בית הוא גם היכן שהבלאגן נמצא. אני אמנם אחראית לחלק מהבלאגן הזה, אבל בעיקר אני חלק מהצוות האחראי על סידור הבלאגן. בית הוא מקום המפלט, מקום המרגוע (אצלנו זה בשעות מאוחרות בלילה בעיקר), המקום בו אפשר להסתובב בשקט בלי איפור עם שיער מעוך וסימני כרית על הפנים (כמה שזה נכון בימי קורונה). המקום שאפשר ללבוש את כל הבגדים שהפכו עם השנים לפיג`מה בלי לעשות חשבון לאף אחד. המקום בו אפשר לשים את הרגליים על השולחן בסלון למרות שזה לא מנומס. המקום בו אפשר לסגור את הדלת, לקחת נשימה עמוקה ולהתקלף מכל המסכות. להוריד את האיפור, את העקבים ואת החזייה ופשוט להיות את.
חמי עשה לאימא שלו (סבתא של בעלי) טיול שורשים מקומי לכבוד יום ההולדת לפני מספר שנים – הוא פשוט נסע איתה לכל המקומות בהם הם גרו בארץ והעלה איתה זיכרונות מכל מקום. לדעתי זה רעיון מקסים – הבנות שלי מתרגשות כל פעם שאנחנו עוברים ליד השכונה הישנה שגרנו בה – מצביעות על גן הילדים, הגינה הציבורית, המרפסת שהייתה שלנו. אותו דבר קורה לי כשאני עוברת ליד אחד הבתים שגרתי בהם – הזיכרונות עולים וצצים להם – השכנה מהקומה למעלה שידעה הכל על כולם, השכנים בדירה העורפית שאהבו לראות סרטים ערביים ביום שישי, פח האשפה על העמוד בכניסה ששיחקנו עליו בגומי, הדשא מאחורה שהיינו עושים עליו את הסוכה לילדי הבניין, החנייה שהייתה "שלנו", הרחבה שהיינו משחקים בה עם שאר ילדי השכונה, המגרש ליד שהיינו עושים בו את מדורת ל"ג בעומר, בית המרקחת בפינה, עץ התותים שטיפסנו עליו כדי לקטוף עלים לתולעי המשי שגידלנו. אחר כך בבתים שגרתי בהם בתור חיילת ובוגרת – השותף שהיה משוגע לניקיון, השותפה שלא ניקתה אף פעם, השכנה הפולנייה מוועד הבית עם המפיות הרקומות על הכורסאות, העץ ליד החלון שלכלך כל כביסה שהייתה תלויה, השכנים מהבניין ממול שעשו לנו קולות של סרטים כחולים בלילות…
אפילו תפרתי פעם בית – או יותר נכון תפרתי שכונה – אמנם מיניאטורית, אבל עדיין שכונה!
ואפילו נתתי פעם בית מחובר לתגית כחלק ממתנה לבריתה…
מסתבר שבית זה נושא ממש יצירתי אצלי (-:
הפעם נייצר קופסא של בית – קופסא נשלפת שיש לה גג. היא יכולה להיות נהדרת כגימיק או אפילו כמשהו לרגל חנוכת בית – או סתם לייצר לכם שכונת בתים ולחלק לכל מי שיושב בשולחן.
עבור קופסת הבית נצטרך חתיכת קארדסטוק 250 גרם בגודל ½5 על 12 אינטש. נניח את החתיכה בלוח הקיפול כאשר הצד הארוך (12 אינטש) נמצא למעלה ונעביר 4 קווי קיפול:
- ½ אינטש
- ¾3 אינטש
- ¼6 אינטש
- ½9 אינטש
ניקח עפרון ונסמן שתי נקודות ב-5 אינטש וב-¾10 אינטש בחלק העליון של הדף.
נסובב את הדף ב-90 מעלות ימינה כך שהלשונית הצרה תהיה למעלה. נחרוץ קו קיפול ב-¼1 אינטש.
נחרוץ קו קיפול נוסף ב-¼4 אינטש אולם רק עד קו הקיפול השני.
והנה תמונה מקרוב:
ניקח סרגל ונניח אותו לאורך בהמשך לקו הקיפול שעשינו כרגע.
נדלג על האיזור בין קו הקיפול השני לשלישי, אולם נעביר קו קיפול בין קו הקיפול השלישי לרביעי.
בעזרת עפרון נסמן את מיקום הסרגל בחלק התחתון של הדף.
יש לנו כרגע 3 סימוני עפרון – שניים שסימנו קודם בצד ימין וסימון אחד נוסף בתחתית שעשינו עכשיו.
בעזרת סכין יפנית וסרגל נחתוך באלכסון מהסימונים שסימנו בעפרון למפגש עם קו הקיפול הראשון משני צידי הסימון – אלו יהיו גגות הבית.
נסיר את שאר הנייר המיותר לפי התמונה – וגם את הלשונית הקטנה בצד שמאל למטה.
נשים דבק דו"צ על הלשונית השמאלית.
נהפוך את הנייר לצד השני (הצד עם הבליטות) ונשים דבק דו"צ על שתי הלשוניות הארוכות התחתונות.
נחתוך בין הלשוניות התחתונות כדי להפריד ביניהן.
נקפל את הצד הימני של החתיכה לכיוון המרכז.
נסיר את הדבק מהלשונית הימנית הצרה.
נקפל את הצד השמאלי של החתיכה כך שתיסגר בדיוק על הלשונית.
זו הצורה של קופסת הבית כרגע – יצרנו את היקף הקופסא.
בתחתית הקופסא נקפל את שתי הלשוניות הקצרות הנגדיות כלפי פנים.
נקלף את הדבק משתי הלשוניות הארוכות ונדביק אותן על שתי הלשוניות הקצרות. העדפתי שהן יהיו קצרות יותר מאשר ארוכות יותר כדי שלא תהיה לנו בליטה בחלק התחתון של הקופסא והיא תוכל להחליק בקלות החוצה.
הקופסא מוכנה! אל תדאגו רואים פתח בתחתית – יהיה שם נייר מדוגם.
עכשיו בואו נכין את בית הקופסא – עבורו נצטרך שתי חתיכות קארדסטוק – הראשונה עבור תחתית ההיקף והצדדים, ואילו החתיכה השנייה עבור הגג. מכיוון שהוא בנוי משני חלקים שדבוקים זה לזה, ניתן לשחק עם המרווחים כדי שהיקף הקופסא יהיה רפוי מעט ולא צמוד מדי. ניתן גם לשחק עם ניירות בצבעים שונים או דוגמאות שונות.
החתיכה הראשונה היא בגודל ¼3 על ⅝9 אינטש. נניח את החתיכה בלוח הקיפול כאשר הצד הארוך ( באורך ⅝9 אינטש) נמצא למעלה ונעביר 4 קווי קיפול:
- ½ אינטש
- ½3 אינטש
- ⅛6 אינטש
- ⅛9 אינטש
כעת נכניס את בית הקופסא לתוך החלק התחתון של ההיקף – שתי הלשוניות הצרות יתקפלו לכיוון הגג.
החתיכה השנייה עבור הגג היא בגודל ½3 על ¼4 אינטש – היא טיפה יותר רחבה מהבית.
נניח את החתיכה בלוח הקיפול כאשר החלק הרחב (באורך ¼4 אינטש) נמצאת למעלה ונחרוץ קו קיפול במרכז ב-⅛2 אינטש.
שימו דבק על אחת מהלשוניות והניחו מעליה את הגג – שימו לב שהוא ממורכז וכי יש לו שוליים שווים בחלק הקדמי והאחורי של הבית (הגג רחב יותר מהבית מקדימה ומאחורה וגם בצדדים).
שימו דבק על הלשונית השנייה והדביקו אליה את הגג – ניתן לשחק עם המרווחים כדי שהיקף הקופסא יהיה רפוי מעט ולא צמוד מדי.
אולי נכין שכונה?
אם תרצו לדגם את הגג, תצטרכו חתיכת נייר אחת בגודל ¼3 על 4 אינטש – חירצו אותה במרכז ב-2 אינטש והדביקו מעל הגג. ניתן גם לדגם עם שתי חתיכות נפרדות ממורכזות בכל צד של הגג בנפרד – לשם כך תצטרכו 2 חתיכות בגודל ¼3 על ⅞1 אינטש. אפשר גם לייצר גג ארוך יותר עם חיתוך של סקאלופ בשני הצדדים – בטח תמצאו עוד הרבה רעיונות לשכונה שלכם.
אפשר להשאיר אותן נקיות – או לקשט אותן מבחוץ. הנה צד אחד:
והנה הצד השני:
לכו תבנו שכונה!
קרן.
פרפרים 
כמה שאני נהנת מהקורונה הזו. אל תפסיקיייי
אהבתיאהבתי