מגדל שחקים

אין דרך אחרת לתאר את האחסון הזה חוץ מאשר מגדל קומות – בכל קומה יש שתי קופסאות נשלפות ובפנטהאוז יש מרפסת. אני ממש מתעסקת פה בענייני נדל"ן 😁.

הכל התחיל מיעל שרצתה מקום אחסון על השולחן לכריות דיו קטנות שהיא בדיוק קנתה – סמדר ואני הצטרפנו לאתגר וביחד תכננו את המגדל הזה. זה אכן היה אתגר! וכל כך כיף היה לאתגר את עצמינו בחבורה משובחת – כי בסוף כל אחת לקחה את זה לכיוון שלה.

השלד בנוי כולו מצ'יפבורד והקופסאות עצמן בנויות  מקארדסטוק עם שוליים מקופלים כדי להוסיף חוזק למבנה שלהן. התחלנו קודם בתכנון המגירות ולפיהן תכננו את מרווח הקומות והגודל שלהן.

עבור כל מגירה השתמשנו בקארדסטוק בגודל 8.25×7 אינטש. כן, זה המון. כן, זה זולל נייר כי מכל דף 12×12 אפשר לייצר רק מגירה אחת – אבל רצינו מגירות עם דפנות כפולות לחוזק – ובמילא מתוך כל השאריות ייצרנו רצועות חיבור וכיסינו את האזורים החשופים של הצ'יפבורד.

בכל חתיכת קארדסטוק (והיו 12 כאלו!) חרצנו במרחק 1 ו-2 אינטש בכל אחד מהשוליים.

חתכנו לפי הצורה בתמונה – ארבעת הלשוניות הקטנות בפינות הן אלו שתחברנה את דפנות הקופסא זו לזו.

שמנו דבק דו"צ על הלשוניות הקטנות.

הפכנו את החתיכה לצידה השני (הצד עם הבליטות) ושמנו דבק דו"צ על ארבעת הלשוניות הארוכות בשוליים.

קיפלנו את כל הקיפולים והסרנו את הדבק מהלשוניות הקטנות – כל לשונית הודבקה לדופן לידה בזוית של 90 מעלות.

הסרנו את נייר הדבק מהלשוניות הארוכות בשוליים וקיפלנו כל לשונית לפנים הקופסא – כך נוצרו לנו דפנות מחוזקות עם שכבת קארדסטוק כפולה בכל דופן. הקופסא מאפשרת לאחסן 6 כריות דיו קטנות בנוחות – יש מספיק מרווח כדי להכניס שתי אצבעות ולשלוף כרית דיו החוצה.

מכיוון שגובה כל מגירה הוא 1 אינטש, תכננו שהמרווח בין קומה לקומה יהיה 1 ו-1/8 אינטש. חתכנו בהתאם את כל חתיכות הצ'יפבורד הדרושות.

חתכנות רצועות וסימנו קווי קיפול לפי גודל התומכים.

הדבקנו צד אחד של התומך לרצועת הקארדסטוק.

חתכנו לשוניות מסביב לתומך.

שמנו דבר על הצד השני של התומך.

וקיפלנו את הצד השני של התומך על הקארדסטוק. קיפלנו את הלשוניות שחתכנו קודם כלפי מעלה כדי לחשוף את השוליים.

חתכנו לשוניות גם מהשוליים השניים.

כך נראה התומך עכשיו – לשוניות משלושה צדדים עם צד אחד מכוסה מקדימה. הייתי צריכה להכין 6 תומכים כאלו…

עמוד השידרה של השלד במרכז מחובר לגב המגדל. העמוד הזה בנוי בעצם מתומכים בודדים – כל תומך  מייצר את גובה הקומה כי מעליו נשענת הקומה הבאה.

כמובן שתכננתי פה יותר מדי קומות (כמו כל יזם נדל"ן מצוי) ואני אישית קצת קיללתי בשקט בזמן ההכנה וההרכבה כשגיליתי כמה זמן זה דורש. מה היה רע בלתכנן רק שלוש קומות? במילא יש לי מספיק כריות דיו קטנות שמספיקות בקושי לשלוש מגירות מתוך ה-12…

אבל אז קלטתי שאפשר לאחסן פה גם כריות דיו רגילות!

סימנו קווי קיפול לפי גודל הצ'יפבורד עבור הקומות והשארנו שוליים מסביב.

את כל אחת מהקומות הדבקנו על חתיכת הקארדסטוק בדיוק לפי קווי הקיפול.

בצד השני הדבקנו חתיכת קארדסטוק קטנה יותר כך שיהיו לה שוליים רק באחת מהצדדים הארוכים.

בפינות חתכנו ריבועים קטנים.

שמנו דבק על השוליים הקצרים וקיפלנו אותם מעבר לשולי הצ'יפבורד.

שמנו דבק על אחד מהשוליים הארוכים וקיפלנו גם אותו מעבר לשולי הצ'יפבורד. בעצם כל קומה מכוסה יפה משלושה צדדים ובצד הרביעי יש שתי לשוניות שיחברו אותה לגב המגדל.

הדבקנו את הקומה הראשונה לגב המגדל. במרכז הקומה הנחנו תומך והדבקנו אותו לקומה ולגב. מעליו הדבקנו את הקומה הבאה וכך הלאה…

מכיוון שהמגדל פתוח בצדדים, ניתן לשלוף כל מגירה ע"י זה שדוחפים אותה הצידה – אבל אני רציתי להוסיף ידיות בפינות.

ממש אהבתי את הפינות האלו…

את הדיגום החלטתי לעשות עם נייר מדוגם של פסים כדי לייצר רצף בין כל הקומות.

מבט מלמעלה – במרפסת הפנטהאוז שמרתי עזרים לשימוש בדיו.

כך שולפים מגירה בעזרת הידית הפינתית.

והנה שתי מגירות נשלפות:

מה שכיף ברוב האתגרים שלנו הוא שהם לרוב חד פעמיים – אנו חושבות על רעיון מאתגר במיוחד, מתכננות אותו, חותכות חומרים, מתחילות לבנות, נאנחות בדרך כי זה כל כך מאתגר, ממשיכות לבנות, נאנחות עוד קצת, מסיימות לבנות, מתפעלות עד הגג – ונשבעות שלא עושות אחד כזה נוסף😁.

עד האתגר הבא!

קרן.