קורבן אופנה

באנגלית זה נשמע יותר טוב – Fashion Victim. הכוונה לכל אלו שמתלבשות בהתאם לצו השעה בלי שום מחשבה על התאמה לסביבה, למקום, לגיזרה, לגיל. שלא תבינו לא נכון – אין לי שום בעיה עם זה – עד שאני הופכת להיות אחת כזו בעצמי
אני נזכרת בזה בכל פעם שאני טסה (אפשר לחשוב שיש לי מקום שמור על שמי בכל טיסה שיוצאת מהארץ ) ובטח גם אתם ראיתם אותם (למרות שבדרך כלל זה אותן). את אלו שעולות לטיסה בנעליים עם עקבים בגובה בלתי אפשרי, ג`ינס הדוקים, או מיני וגרביונים רחמלא ליצלן, ואיפור במה. ברור לי שהן רוצות לדפוק הופעה – כי בינינו, מתי כבר יוצא לטוס? זה בהחלט מאורע. אבל יקירותי, כל מי שמחכה באולם מקבלי הפנים לא מחכה רק לכן ואין צורך לעשות כניסה… בטיסה לארה"ב, אתן תהיינה לחוצות כמו סרדינים במחלקת התיירים, תדדו לשירותים על העקבים (ותנסו לשמור על שיווי משקל בתוך תא השירותים הקטנטן באמצע כיס אויר), תקללו את הרגע שחשבתן לקחת בגד שלוחץ בבטן בזמן הישיבה ותרגישו איך האויר היבש במטוס מקבע לכן את האיפור לשנים ארוכות… ואני עוד לא מדברת על המרחקים שצריך ללכת בתוך שדה התעופה או להיסחב עם המזוודות.
קראתי שוב את הפסקה הזו וראיתי שהגנים הפולניים שלי מבצבצים…
בפעם האחרונה שטסתי לארה"ב עליתי למטוס עם crocs, טייטס וסווטשירט – מזמן לא ישנתי כל כך טוב כמו בטיסה ההיא. ולגבי לדפוק הופעה – אני בטוחה שנהג המונית שלקחתי כשנחתתי כבר רגיל לראות נוסעים מסמורטטים יורדים מטיסה של 11 שעות – לא נראה לי שהוא נבהל במיוחד. אפילו בביקורת הגבולות לא הנידו עפעף – מסתבר שהייתי דומה לתמונה בדרכון (וזה כנראה לא אומר הרבה על התמונה ההיא…).
הצד השני של הסיפור הוא כשמתלבשים לטיסה חזרה לארץ. פה כבר יש שיקולים אחרים לגמרי – קודם כל, רוצים ללבוש את הדברים הכי כבדים שיש כדי שיהיה יותר מקום ויותר משקל פנוי במזוודה. דבר שני, רוצים להשוויץ בכל הקניות החדשות – ואז נוחתים בארץ עם המעיל החדש שקניתם ומגלים שיש פה 35 מעלות…
כשהייתי בספרד לפני כמה שנים בנסיעת עבודה, מאוד התלהבתי מזה שהספרדיות לבושות טיפ-טופ – ובעיקר עם מטפחת שקשורה באלגנטיות סביב הצוואר. יש שם חנויות שלמות שמוכרות כל סוג של מטפחות שאפשר להעלות על הדעת. כמובן שהתפתיתי – היתה לי איפשהו בתודעה המחשבה שגם אני יכולה להיראות ככה. נכון שתמיד מתחשק להתלבש כמו המקומיים? בהנחה כמובן שהם יודעים איך להתלבש… בקיצור, חזרתי עם שתי מטפחות יפיפיות – שהשתמשתי בהן בשמחה עוד בטיול. בארץ, לעומת זאת, גיליתי שאני נראית כמו דיילת (מי עוד הולך בארץ עם מטפחת על הצוואר?) ובסוף הבנות שלי משתמשות בהן כשהן מתחפשות למגדת עתידות או לצועניה…
ולמה אני מלאה אתכם בכל ההקדמה המייאשת הזו? בגלל התיק שלי. כן, כן, שוב תיק! זה התיק השלישי שתפרתי עוד לפני הנסיעה – כשעוד חשבתי לי (שוב) שאני אטייל לי להנאתי ברחובות אמסטרדם מוצפת השמש, כשרוח סתווית נושבת לה בין תעלות המים. האמת היא שאני מאוד אוהבת את התיק ומשתמשת בו יום יום, אבל לטיול ההוא היה כדאי יותר תיק גב. כשתכננתי אותו, לא חשבתי שהוא יכיל ארנק, מטריה, יומן מסע, לפטופ, בקבוק מים, טלפונים, סבון חיטוי לידיים, מפה, משקפי שמש וכמובן – קניות! שוב הייתי שבויה בקונספט של להסתובב כמו תיירת, חמושה במשקפי שמש, תיק צד ופוזה. המציאות היתה יותר עגומה – תיירת בלי משקפי שמש (איזו שמש בכלל?), ידיים עמוסות שקיות קניות ומטריה. ממש גברת עם סלים.
{35B67CAA-4705-477A-8A95-B9E884C1CBA9}
התיק נתפר לפי ההוראות כאן – במקום ליצור את החלק החיצוני מטלאים כמו בהוראות, חישבתי מראש את הבד הדרוש ובניתי אותו מחתיכה אחת. קיימת גם גיזרה נוספת לתיק קטן יותר כאן (שלטעמי הוא הרבה הרבה יותר יפה לתיק ערב אבל פחות פרקטי לתיק ליום יום). הבד החיצוני הוא בד ריפוד לספות שקניתי בנחלת בניימין, הבטנה היא בד של אמי באטלר או הת`ר ביילי – אני כל הזמן מתבלבלת ביניהן מבחינת הסגנון .
התיק מאוד נוח לנשיאה ויש בו הרבה מקום (כל עוד לא סוחבים בו את כל החיים שלך כמו שעשיתי בטיול) – והוא נראה יותר קטן בעיקר בגלל הכיווצים שיש בצדדים. גם הידיות ממוקמות יותר לצדדים ולא באמצע וקל מאוד לשים אותו על הכתף מבלי שהוא יחליק ממנה:
{70D89FCE-450C-4A64-8889-D211C464B4E5}
בתוכו יש מחיצה אחת שבתוכה יש כיס רוכסן (מצטערת על הקמטים – אבל לפחות זה מוכיח שהתיק אכן נמצא בשימוש):
{FF41C5DA-F081-4B6F-8672-1991486BB0A4}
וגולת הכותרת – שני כיסים עשויים עור לטלפונים הניידים. שכבה עבה של עור גורמת לכיס להישאר זקוף גם כשהתיק מונח על הרצפה – ואז הטלפונים לא יוצאים ממנו ויוצאים לטיול בתיק.
{5AB5C3EA-FE96-4AC6-98C2-4D4A8689CB39}
ולסיום – אני בפוזה של תיירת באמסטרדם בשוק הפשפשים (תודות לנתאלה ולמצלמה שלה) – עם כובע צמר מקסים ורומנטי. מקסים מקסים – אבל נשאר באמסטרדם. גם בגלל המחיר (20 יורו = 110 שקלים לכובע צמר עבור שבועיים חורף בקושי בארץ) וגם בגלל הפוזה. באמסטרדם הוא נראה נורמלי לחלוטין – תרבות הצעיפים/כפפות/גרביונים וכובעים מפותחת באירופה ומאוד הגיונית ביום יום. אם הייתי חובשת את הכובע הזה בארץ, היו שואלים אותי מתי חזרתי בתשובה . ככה זה – כל מקום והקונוטציות שלו.
 {2C92BD1B-03BE-4912-BEA8-0F72720B0319}
אל דאגה – לא יצאתי בידיים ריקות משוק הפשפשים ההוא – קניתי לי את הסיכה הסרוגה הזו – מתאימה לי לתיק וגם לג`קט. אז אולי בכל זאת אני קצת אופנתית?
{22BF9F16-C4CC-4018-85DB-354939F0A22A}
קרן.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s