שמי קרן, בת 36, אם ל-3 בנות קטנות. עובדת בהי-טק (או יותר נכון עבדות בהי-טק) ויושבת מול מחשב כל היום. אבל בלילה… בלילה אני פורחת – כשהילדות הולכות לישון והבעל עסוק בענייניו הוא, אני פורשת לחדר היצירה שלי ויוצרת.
מאז שאני זוכרת את עצמי התעסקתי ביצירה – בתור ילדה עשיתי דמויות מפימו, רקמתי ועשיתי בובות מלבד, סרגתי וגם קצת תפרתי. עם השנים זרמתי לכל תחום שעניין אותי – צבעתי את הדירה הקודמת שלנו בצבעי ווש ועשיתי סטנסילים בחדרי הילדים, הדבקתי מפיות על קופסאות, עיצוב בבצק סוכר, חריזה וחרוזים ולבסוף הגעתי לנייר…
מי חשב שנייר יכול להיות כזו התמכרות? אני אוהבת את השימושיות שלו, הצבעוניות שלו והמרקם שלו. אפשר לעשות איתו הכל ובעיקר לתת דרור לכל הרעיונות והחלומות היצירתיים שרצים לי בראש.
בשנה וחצי האחרונות נייר תפס אותי חזק מאוד – והכל התחיל בגלל גיסתי (או יותר נכון, האחיין שלי). גיסתי טסה למקסיקו ל-3 שנים לשליחות ובאה לבקר לפני שנה בקיץ – עם האחיין החדש שלי (שנוסף לשניים שהיו כבר). מכיוון שהוא חוגג יום הולדת בקיץ, החלטתי לעשות לו אלבום מתנה ליום הולדת שנה. מכאן ההתמכרות היתה כבר קצרה… קניתי אלבום של 40 דפים (אלבום רגיל עם דפי פרגמנט – זה לפני שלמדתי על האלבום האמריקאי עם השמרדפים) ולא תיארתי לעצמי את גודל ההשקעה. כבר אמרתי שאני פרפקציוניסטית? כל דף היה חייב להיות מעוצב בצורה אחרת! נותר רק לומר שעבדתי על האלבום הזה הרבה לילות ארוכים…
הנה דוגמאות לעמודים מהאלבום – לא להבהל – תזכרו שככה רק התחלתי…
פרפרים 
תגובה 1
אהבתיאהבתי
תשובה לתגובה 1
אהבתיאהבתי
דגכשדגכדג
אהבתיאהבתי
תגובה 2
אהבתיאהבתי
גכעדגעכ
אהבתיאהבתי
תגובה 3
אהבתיאהבתי