על הדרך

השנה פורים יצא לי על הדרך – ידעתי שפורים מגיע והתכוננתי נפשית, אבל כרגיל המציאות טרפה לי את הקלפים…

לא יודעת מה קורה בבית הספר או מה הרעיון הזה של תחפושות כל השבוע – בבית הספר של הבנות החליטו שבמשך כל שבוע פורים מתחפשים כל יום בנושא אחר – יום אחד אביזרים לשיער, יום אחד ליצנים, יום אחד פיג`מות, יום אחד אביזרים ולקינוח יום הפוך. כאילו שהטירוף לקראת פורים לא מספיק, הוסיפו להורים בלאגן בכל יום מימות השבוע. גם ככה הבקרים שלנו לחוצים ועמוסים – תוסיפו לזה תחפושות יומיות ומצאתם את המתכון הזריז להתאשפזות מהירה. אחרי שצלחנו את השבוע המטורף הזה, הגיע היום המיוחל – מיטב המחלצות יצאו לאור לקראת פורים והרחובות נשטפו בדמויות קטנות ומשעשעות.

עם לי חשבתי שדוקא יהיה לי השנה רגוע – אחרי ההשקעה המטורפת בשנה שעברה (תחפושת מלאה כולל חצאית, אפודה וז`קט עם ביטנה עבורה ועבור חברה שלה), לי הכריזה שהשנה היא רוצה לקנות תחפושת ושאני לא צריכה לתפור שום דבר. שוין, אין לי שום בעיה עם מנוחה בחג הפורים…
כשהתחילו להגיע תחפושות לחנויות, לי רצתה להתחפש לאחת מהדמויות בפסטיגל – אבל פה אני התמרדתי. אין שום מצב שבעולם שאני אסכים לקנות תחפושת ב-200 ש"ח (כן, שמעתם נכון) של דמות חד פעמית של הפסטיגל הנוכחי (מה שאומר שהתחפושת בלתי שימושית בשנה הבאה) עבור מקסימום 3 שעות בו היא תהיה מחופשת בבית הספר ביום שישי. לא יקום ולא יהיה! משם החל המשא ומתן לגבי כמה אני כן מוכנה להוציא על תחפושת ואם עדיף להתחפש לדמות מוכרת או למשהו כללי עד שבסוף לי החליטה להתחפש  למלחית. כן, כזו שנמצאת על סירה עם חליפה כחולה וכובע לבן. מצאנו תחפושות לא רעות ב-ebay במחיר הגיוני בהחלט (12$), אבל שבועיים לפני פורים זה לא הזמן לקחת סיכון ולהחזיק אצבעות שהחבילה תספיק להגיע בזמן.

איך תופרים תחפושת של מלחית? עושים קיצורי דרך… קניתי שתי חולצות טריקו כחולות, האחת במידה שמתאימה ללי והשניה במידה אקסטרא לארג`. מהחולצה הראשונה לקחתי את החלק העליון כדי שיהווה את החלק העליון של השמלה. מהחולצה השניה דוקא לקחתי את החלק התחתון (ולכן לקחתי את המידה הכי גדולה כדי שתהיה לי טבעת עם ההיקף הכי גדול שיש) כדי שאוכל להכניס כיווצים וליצור את חצאית של השמלה.

כדי להקטין קצת את פתח החולצה הוספתי עוד שכבה של בד טריקו מפוספס באדום ולבן ותפרתי מסביב צווארון מלחים מבד כותנה לבן.

תפרתי סרט סאטן לבן בשרוולים ובקצה החצאית, ועוד סרט סאטן אדום לפפיון בצווארון. את הכובע למזלי לא תפרתי אלא לקחתי מיעלי, שהבן שלה התחפש לפופאי באחת השנים שעברו. תודה יעלי! איזה מזל שיש לי חברה כמוך! ולא רק בפורים…

עלות כוללת של 50 ש"ח לתחפושת + שאריות שהסתובבו גם ככה בבית. כמובן שלי לקחה את התחפושת עד הסוף והחליטה שצריך גם לק שמתאים למלחית…

מאי היתה סיפור הרבה יותר פשוט… אחרי תחפושת הפיצה של שנה שעברה, נושא האוכל כנראה השאיר לה טעם טוב (pun intented) ואחרי חיפוש מהיר בגוגל מצאנו תחפושת של שקית מסטיקים. אין פשוט מזה – שקית ניילון שקופה, עבה וגדולה שעשינו בה חורים עבור הידיים והרגליים, סרט גומי ורוד לסגירה רפויה סביב הצוואר (וגם כדי שיהיה לה נוח להוריד את התחפושת ללא עזרה), והמון בלונים צבעוניים וקטנים שניפחנו כדי שיראו כמו מסטיקים. מה נשאר מזה עד שהיא חזרה הביתה? לא הרבה… סה"כ עלות: 10 ש"ח.

ומה עם אור? כנראה שבכיתה ו` זה כבר לא cool להתחפש… אני מקווה שבשנה הבאה בחטיבת הביניים החשק כבר יחזור – או שלפחות היא לא תיזכר ברגע האחרון.

השנה גם היתה הפעם הראשונה בחיים שאפיתי אוזני המן! מכיוון שאני היחידה בבית שאוהבת פרג, נפל הפור על מילוי שוקולד – המתכון הנהדר הוא מבצק אלים. זה אחד מהבלוגים היחדים שאני קוראת בנושא אוכל – גם בגלל הצילומים הנהדרים וגם בגלל העצות הפרקטיות והסגנון הלא פלצני ( בלי ללכת לקנות חומרים יחודיים שאפשר למצוא רק במעדניות גורמה או חנויות בישול לשפים).

למרות כל העיסוק בלקרר את הבצק כל פעם שהוא נהיה דביק מדי ולרדד על ניילון כדי שלא ידבק לשיש (אני גם הוספתי שכבת ניילון עליונה כדי שלא ידבק גם למערוך. אולי בפעם הבאה אני אנסה פשוט לניילן את המערוך עצמו?), יצאו אוזני המן פריכים וטעימים – שווה לנסות!!!

עשיתי כמות כפולה מהמתכון כדי שישאר גם לבית וגם למשפחה וחברים – וסימנתי וי נוסף על עוד פורים מוצלח.

שלא תחשבו שאני כזו אופה גדולה – מבטיחה לפרסם מתישהו את חוויותי עם הכנת קייקפופס (cakepops). לא יאומן כי יסופר…

חג שמח!

קרן.