תיבת קומות ציפורים

תיבת קומות ציפורים? לא, זה לא שובך. זה השם שנתתי לקופסא הזו כי השם "תיבת קומות" מתאים לי גם לעוד כמה עבודות אחרות שהכנתי. תיבת הקומות היא בעצם מתקן של שלוש קומות זהות של קופסאות, כאשר כל קומה מחוברת לכנף אחרת – והנה לכן מתקן אחסון נפתח ונסגר. אפשר להשתמש בה לאחסון תכשיטים, כלים, או כל דבר אחר – זה

מתקן אחסון לשאריות קארדסטוק

כל יוצרת שעובדת בנייר מתחילה עם אותן השאלות – מה עושים עם השאריות? ולמה השאריות כל כך גדולות? מי בכלל החליט ש-12 על 12 אינטש זה הגודל הנכון? ואיך עושים בכלל פרוייקטים בלי שאריות? . היו לי הרבה הרבה התלבטויות בנושא אחסון שאריות גדולות. היו לי גם כל מיני פתרונות קודמים – קופסאות פלסטיק מאיקאה, שקיות צלופן ואפילו ארגז קרטון

קופסת טישו

את הפרוייקט הפעם התחלתי בגלל הפרזול – נשארו לי ידיות תיקים שפשוט לא היה לי מה לעשות איתן, וניסיתי לחשוב על שימוש אחר חוץ מאשר תיק. הידיות הן בצורת פתח מוארך עם פינות מעוגלות ואני ניסיתי לדמיין לאיזה פריט יתאים פתח כזה. האסוציאציה הראשונה שקפצה לי לראש היתה פתח לקופסת טישו וזה מה שעשיתי. התחלתי כרגיל בערימה של חתיכות צ'יפבורד.

אתגר שחור לבן

שוב אתגר? אכן כן. הפעם זה אתגר של צבעים – מותר להשתמש רק בשחור ולבן. נו, ואולי גם קצת אפור או כסוף – זה הכל לפי החוקים. אצלי הכל מתחיל מחתיכת נייר ועיפרון – אני יושבת ומשרטטת את הרעיונות עד שאני מגיעה למשהו שמוצא חן בעיניי. משם אני כבר מתחילה לתכנן מידות ויוצאת לדרך. החלק התחתון הוא יחסית פשוט –

קופסת משושה צ'יפבורד

סמדר, יעל ואני כל כך התלהבנו מקופסת המשושה שהחלטנו לאתגר את עצמנו בקופסת משושה נוספת – הפעם עם פתיחה עליונה ועשויה מצ'יפבורד. השתמשנו באותו משושה מההדרכה הקודמת (לא הייתי צריכה מחוגה הפעם!) כדי לשרטט את התחתית של הקופסא – כל צלע באורך של 2.5  אינטש. עכשיו הוצאנו את הפצירה – לא בשביל הציפורניים אלא בשביל הצ'יפבורד. צלעות קופסת המשושה יושבות

אלכסון

מה כבר אפשר לחדש במחברת ספירלה? דפי מילוי, כריכה – וספירלה! הכל כבר ידוע, מקסימום אפשר לשנות לספירלה את הצבע. אז זהו – שלא! יעל (קונדסונים) הנהדרת ואני החלטנו לייצר מחברת ספירלה קצת שונה – הספירלה מחוברת באלכסון, המחברת נפתחת באלכסון, ואפילו הגומי שסוגר את המחברת נסגר על הפינה באלכסון . לכריכה צריך צ'יפבורד – וחיתוך באלכסון של הפינה. דילמה

משושה

אחת הצורות הגיאומטריות הכי נעימות לעין היא המשושה – יש משהו בסדר הזה של הצורה הזאת שפשוט נעים להסתכל עליו. אפשר לבנות משושים אחד ליד השני כמו כוורת או לרווח אותם – ובכלל, בשנים האחרונות הם הפכו להיות טרנד לא קטן.מי שרצתה לעשות קופסת משושה הייתה סמדר – ויעל ואני הצטרפנו להרפתקה. בהתחלה חשבנו על קופסא לט"ו בשבט אבל בסוף

סט קפה

עד לפני שנה בכלל לא שתיתי קפה. מי היה מאמין שבגיל 48 זה מה שהדליק אותי? כל החיים שתיתי שוקו או תה, קפה לא היה בכלל אופציה. זה לא שלא אהבתי את הריח, ולקפה יש ריח נהדר, אבל הטעם? על הטעם יש עוד מה לדבר.מסתבר שבאמת יש דברים שנרכשים עם הזמן – ככל שאני מתבגרת אני מגלה שכמה שאני אוהבת

קופסא בהפתעה

אני הכי אוהבת הפתעות – אבל רק הפתעות טובות, ואם משלבים את זה ביצירה אז זה משמח פי שניים! את הקופסא הבאה ראיתי בעבודה שהעלתה מירי (Making Wishes) לאתגר הגיאומטרי ומיד רציתי גם אחת כזו משלי. ביקשתי את רשותה לכתוב עבורה הדרכה ואני ממש שמחה שהיא הסכימה – תודה רבה רבה! הכנתי אותה עם סמדר ויעל בזום משותף – ושלושתנו

חלום עגול או חלום בלהות?

הכותרת נשמעת אמנם קצת דרמטית – אבל אני חייבת לציין שההרפתקאה הזו לא הייתה רגועה לחלוטין… הכל התחיל מזה שסמדר חלמה לעשות קופסא עגולה – ואתגרה את יעל ואותי לעשות אחת כזו. כל אחת הלכה על גודל שונה ועיצוב אחר – ככה זה כשנותנים לחלומות לאתגר אותך… לא רציתי לנסות עם צ'יפבורד 2.2 מ"מ (אני לא באמת עד כדי כך

תשתו משהו חם?

לפי אוסף המדבקות שמסתובב היום בנושא של קפה (שנהפך כבר לכת, עם תוכניות טלוויזיה ואניני טעם שטוחנים בבית) שכחנו שהתה היה שם כבר קודם. בסין שתו את התה כבר אלפיים שנה לפני הספירה (הקפה הופיע 2800 שנה אח"כ) והוא המשקה הנפוץ ביותר בעולם אחרי מים. בקיצור, לתה מגיע מקום של כבוד. כשיעל הקונדסונית ואני מנסות להחליט על פרוייקט לעבודה יש

כלבויניק – חלק א'

עבור כל מי שתהה מה זה כלבויניק, קודם כל צריך להבין איפה הוא היה. אם הוא גדל בקיבוץ או שירת בצבא, הכלבויניק הוא הקערה שהייתה מונחת במרכז כל שולחן ולתוכה היו מרוקנים את שאריות המזון שרצו לפנות מהצלחת – למשל קליפות של ביצה או חרצנים של זיתים. אם הוא גדל בעיר, כלבויניק היה ההוא שידע לבצע כל מיני מטלות קטנות

שנה רגילה

השנה שמסתיימת הייתה השנה הכי לא רגילה שיש – כל כך לא רגילה עד שאנחנו כבר לא מבקשים יותר מדי מהשנה הבאה. אנחנו רוצים רק את הדברים הרגילים שלקחנו כמובן מאליהם – להיפגש עם המשפחה והחברים, להתחבק, לשלוח את הילדים לבית הספר, לחגוג באירועים והופעות, לתכנן את החופשה הבאה… בנימה האישית, אמנם ארז אני המשכנו לעבוד מהבית מפברואר, הבנות כבר

אתגר ישן

כשאני מחפשת לי אתגר, לפעמים אני חוזרת למקורות – יש לי תיבת תפירה ישנה של אמא שלי ששיפצתי לפני כמה שנים – ואפילו כתבתי על זה פוסט לפני 5 שנים. הרעיון של תיבות נפתחות תמיד קסם לי ולכן כשהתחלתי לעסוק בקופסאות ובעבודה עם צ'יפבורד ידעתי שגם היום הזה יגיע. מה שעיכב אותי היה הפרזול – אבל אחרי חיפושים מאומצים (כי

תיבת כלים – סדנא דיגיטלית

תיבת כלים נמוכה היא בדיוק מה שצריך כדי לאחסן את כל כלי העבודה שמפוזרים על השולחן בין פרוייקט לפרוייקט – לאסוף הכל, לסדר במקום – ולהתחיל לתכנן את הפרוייקט הבא. הגיע הזמן לתת לכלים גם מקום של כבוד – כלי עבודה, כלי כתיבה – וכל כלי אחד שיעלה על דעתכם. לכבוד כולם הכנתי הדרכה לתיבת כלים נמוכה – גובה של

אהוי קפיטן!

אני די אוהבת את הים – אבל בעיקר אם אני יושבת במסעדה במזגן וצופה על החוף. אין לי סבלנות לחום, לחול, לזפת ובעיקר לאנשים (-: מוטיב של ים זה כבר נושא אחר -קישוטים ועיצוב בנושא נאוטיקה זה כיף!הליין החדש של Carta Bella בשם By The Sea הוא בדיוק לטעמי – ולכבודו הכנתי לכם הדרכה שמתאימה לים – כי מה מתאים

אפשר להזמין אתכם לכוס קפה?

את הרעיון לספלי נייר ראיתי בפינטרסט במגוון גדלים (חפשו בפינטרסט paper cup diy tutorial) – אבל אני רציתי לתכנן מידות כך שאצליח לנצל את גודל הנייר של 12X12 בצורה מקסימלית – והצלחתי! מדף 12X12 אחד אפשר לייצר 8 ספלים קטנטנים, או 3 ספלים בינוניים או 2 ספלים גדולים. את הידיות לספלים תכינו משאריות נייר – אני בטוחה שלא חסרות לכם

קופסת אלבום

זוהי הסדנא הדיגיטלית הרביעית שלי – והפעם עבור אלבום אהוב ומוכר. את קופסת האלבום הזו אני מכתירה בתור הסדנא הכי מצליחה שלי – יותר מ-160 בנות השתתפו בסדנאות שלה לפני שנתיים ועוד כמה עשרות השתתפו בהן לפני שנה. מאז לא הפסקתי לקבל שאלות בנוגע אליה ועכשיו הגיע הזמן להעביר אותה לפורמט דיגיטלי. אפילו הכנתי שתיים כאלו בתור מתנה – אחת

סוף שנת הלימודים

מכל שנות הלימודים שחוויתי – בתור תלמידה או הורה לתלמידה – זו ללא ספק השנה הכי הזויה שחוויתי – ואני בטוחה שאני לא היחידה שמרגישה את זה. היו לי לא מעט פוסטים על לתת כבוד למורים ומתנות לסוף שנה – הכנתי לפני כשבע שנים (איך שהזמן רץ!) סידרה של פוסטים על מתנות למורות. אמנם מעורבת שם גם תפירה (זה מה

סדנא פרונטלית?

לאור העובדה שהסדנאות בקבוצות קטנות (לפי ההנחיות) נראה לי שאפשר לנסות לטבול שוב את האצבעות במים ולחזור לסדנאות פרונטליות. לא בבת אחת, רק בקטנה… הסנונית הראשונה היא הסדנא לקופסת ילקוט+אלבום: בסדנא ניצור קופסא בצורת ילקוט עם ידית אחיזה, כולל סגירת מגנטים ולשונית עם סיכות מתפצלות. כדי שהילקוט לא יישאר ריק, נכין גם אלבום עם סגירה תואמת, פתיחה לצדדים וגם למטה