תיק הוא צורך נשי מובהק. אני לא מכירה אפילו אישה אחת שיוצאת מהבית בלי תיק (ואני לא מדברת על לקפוץ למכולת עם ארנק, טלפון ומפתחות). לגברים, לעומת זאת, משום מה אין בעיה לתחוב את השלישיה הזו לכיס ולצאת לדרך. בספירת מלאי האחרונה שלי בתיק הנוכחי הספקתי למצוא בנוסף גם שני עטים, שפתון, טישו, שלוש חשבוניות, זוג עגילים, שוקולד מארומה, מסטיקים ופצירה. אם הייתי עושה את הסדר לפני עשור הייתי מן הסתם מוצאת שם גם מוצץ ומגבונים. המוטו של הצופים הוא "היה נכון" – לא הייתי אף פעם בצופים, אבל המוטו הזה בהחלט נכון גם לגבי.
אני לא מתקבעת אף פעם על תיק אחד – התיקים אצלי עושים רוטציה. אני לא מנסה להתאים אותם לבגד שאותו אני לובשת בכל יום, אלא יותר מנסה למצוא את הצד הפונקציונלי שלהם. נוסעת לעבודה? מן הסתם כדאי תיק גדול שאפשר להכניס לתוכו את הלפטופ. יוצאת לשוק או סתם לקניות? אולי עדיף תיק שיושב על הגוף באלכסון כדי להשאיר את הידיים פנויות ולהשגיח מפני כייסים. יוצאת בערב למסעדה? עדיף תיק קטן שאפשר להניח על השולחן או על הספסל בהישג יד.
תיק שליח (messenger bag) הוא אחד התיקים הכי פונקציונליים שיש – אפשר ללכת איתו בתור תיק צד או באלכסון על הגוף (תלוי באורך הרצועה שלו), יש לו כיסוי עליון שמגן מפני ידיים לא רצויות לפשפש בתיק, ואם יש בו חלוקת כיסים נכונה אז הוא גם עושה סדר בתוכן התיק. עם המחשבה הזו הלכתי לחפש תיק שיראה לי נחמד – פינטרסט עזר לי קצת וגם גוגל ובסוף נשביתי בקסמו של התיק הזה:
זה תיק של חברת moop (שלצערי כבר לא נמצא בקטלוג שלהם). התיקים שלהם עשויים מקנווס משומן ומתומחרים בסביבות 150$ ומעלה. קנווס משומן לא מצאתי בארץ – זה קנווס שהקימוטים שלו יוצרים קווים בהירים ומראה מיושן של הבד. אם מישהי מוצאת יבואן של בד כזה לארץ אשמח לשמוע!
לפי התמונה ניסיתי לדמיין איך הוא באמת בנוי ואני חושבת שהצלחתי לא רע. שני כיסים חיצוניים מקדימה, כיס אחורי עם רוכסן ורצועת סגירה חיצונית עם טבעת ותיקתק, כיווצים בצדדים ורצועה מתכווננת. הנה הגירסא הראשונה שלי לתיק הזה:
השתמשתי בבד סינטטי עבה שמרגיש נהדר למישוש אבל היה די סיוטי לתפור בגלל שהוא נוקשה מדי. הסתובבתי עם התיק יום אחד בלבד עד שהחלטתי שהוא קטן לי מדי. הדרך לתפור את הגירסא השניה שלו לא היתה רחוקה – הפעם בחרתי בבד ריפוד עבה אך מספיק גמיש לתפירה במכונת תפירה ביתית.
גם את התיק הזה לקחתי לסיבוב נסיון – הצלחתי להסתובב איתו שבועיים עד שהסקתי מסקנות והפקתי לקחים:
- הכיסים הקדמיים נמוכים מדי – מי רוצה ששליש מהטלפון יבצבץ מהכיס ויהיה מטרה קלה לכל כייס?
- הסגירה הקדמית סופר מעצבנת – שיגע אותי שאני צריכה שתי ידיים כדי להשחיל את הרצועה הקדמית בטבעת ולסגור את התיקתק. אם סתם מניחים את הכיסוי הקדמי ולא סוגרים את הרצועה היא משתלשלת לה מתחת לתיק ומעצבנת עוד יותר.
- למה צריך כיווצים בצדדים? סתם יותר מסובך לתפור כשאפשר לשנות את הגיזרה מראש.
- למה צריך גם כיס פנימי עם חלוקה? לא עדיף כיס פנימי עם רוכסן?
בקיצור, הגיע הזמן לשנות את הגיזרה ולתפור מחדש את התיק. בחזרה לשרטוטים…
בגירסא השלישית השתמשתי בבד ריפוד בצבע חום יחסית אנמי, אבל פשוט זה מה שהיה לי בבית מבחינת גודל הבד הדרוש עבור הנסיון הזה. הפעם כבר הייתי מרוצה – כיסים עמוקים מקדימה, סגירה שאפשר לסגור ביד אחת, בלי כיווצים בצדדים אבל עדיין עם אותו נפח, כיס אחורי עם רוכסן וגם פנימי עם רוכסן – ואפילו מצאתי שיטה להפוך את התיק כולו דרך הכיס בלי להשאיר פתח בביטנה עצמה.
אז נכון, זה תיק למתקדמות – מן הסתם יקח עד 5 שעות לתפור אותו בסדנא, אבל זה לא מפחיד אותי.
מצד שני, מה אפשר להציע למתחילות? כאלו שגם רוצות תיק שליח, אבל זה התיק הראשון שלהן. "רוכסן" זו מילה מפחידה (גם המילים "מכונת תפירה" לא מרגיעות אותן במיוחד) אבל הן רוצות גם לנסות ולראות (ולהראות) שגם הן יכולות. בשבילן תכננתי תיק שליח פשוט יותר – כיס חיצוני ופנימי ללא רוכסן, סוגר מגנטי שמחובר עם ניטים ועור צבעוני ורצועת כתף באורך הרצוי.
משהו אפשרי בהחלט אפילו למי שזו הפעם הראשונה שהיא נוגעת במכונת תפירה, או שזה התיק הראשון שהיא תופרת. יום אחד גם הן תוכלנה לתפור את התיק למתקדמות, אבל צריך להתחיל איפשהו, לא?
בקיצור, שני תיקים – האחד למתקדמות והשני למתחילות. למי שמתלבטת לאילו מהסדנאות היא מתאימה, הנה הקריטריונים לסדנת המתקדמות:
- יכולת לתפעל את המכונה בצורה עצמאית (תפירת תך ישר ורוורס, החלפת חוט עליון ותחתון, שינוי אורך ורוחב תפר, מילוי סליל תחתון)
- קצב תפירה קבוע וסביר (זכרו שזו סדנא של 5 שעות)
- יכולת תפירה בקו ישר (תאמינו לי, זו יכולת שנרכשת רק בעזרת נסיון שימושי)
- אין צורך בידע בתפירת רוכסן
את עדיין לא עונה על הקריטריונים? כנראה שהתיק למתחילות יהיה לך יותר נוח בתור התחלה עד שתצברי קילומטראז' וביטחון על מכונת התפירה.
עכשיו רק נותר לבחור תאריך ולהירשם…
כל הסדנאות מתקיימות בגני תקווה (בין פ"ת לקרית-אונו)
סדנת תפירה למתחילות
תאריכים לסדנא:
- יום שלישי 18/10 (חול המועד סוכות) בשעה 10:00
- יום רביעי 19/10 (חול המועד סוכות) בשעה 19:00 – הסדנא מלאה!
כמה זמן? אורך הסדנא 3 שעות
מה תופרים? תיק שליח עם כיס חיצוני קדמי, כיס פנימי, ביטנה מלאה, סוגר מגנטי ורצועת כתף מכותנה.
מה להביא? עקרונית לא צריך להביא כלום, בסדנא נשתמש במכונות התפירה שלי. אבל אם יש מכונת תפירה שרוצים להשתמש בה אז אפשר להביא.
מה בוחרים? בסדנא עצמה תבחרו את צבע הבד החיצוני, הביטנה והכיסים, כמו גם את לשונית העור , צבע הניטים (כסוף או ברונזה) וצבע רצועת הכתף.
כמה עולה? המחיר הוא 250 ש"ח למשתתפת. |
סדנת תפירה למתקדמות
תאריכים לסדנא:
- יום שלישי 18/10 (חול המועד סוכות) בשעה 17:30
- יום רביעי 19/10 (חול המועד סוכות) בשעה 10:00 – הסדנא מלאה!
- יום שישי 28/10 בשעה 9:00 – הסדנא מלאה!
- יום שישי 11/11 בשעה 9:00 – הסדנא מלאה!
- יום שישי 25/11 בשעה 9:00 – מועד חדש!
כמה זמן? אורך הסדנא 5 שעות
מה תופרים? תיק שליח עם שני כיסים חיצוניים קדמיים, כיס אחורי חיצוני עם רוכסן, כיס פנימי עם רוכסן, ביטנה מלאה, סוגר עם קרבינה וטבעת, חיבור רצועה עם טבעות ורצועת כתף מתכווננת.
מה להביא? מומלץ להביא את המכונה האישית ולתפור איתה בסדנא. מי שאין לה מכונה יכולה לשריין מראש את אחת המכונות שלי.
מה בוחרים? כשבוע לפני הסדנא תתבקשו לבחור מראש את צבע הבד החיצוני של התיק על מנת שאוכל לגזור לכן מראש את חלקי התיק (פינוק אמיתי, תאמינו לי!) ואת הפירזול הרצוי (כסוף או ברונזה). בסדנא עצמה תבחרו את הבד לביטנה ולכיסים, כמו גם את צבעי הרוכסנים והלשוניות שלהם.
בסדנא תקבלו גם חוט תפירה תואם ומחט מכונה מתאימה לתפירת בדים עבים.
כמה עולה? המחיר הוא 280 ש"ח למשתתפת.
|
איך נרשמים? ההרשמה כרוכה בתשלום מראש של 50 ש"ח בכרטיס אשראי, שאר התשלום יתבצע בזמן הסדנא. במקרה של ביטול בשבוע שלפני הסדנא, דמי ההרשמה לא יוחזרו.
להרשמה יש לשלוח מייל ל-
kparparim@gmail.com עם תאריך הסדנא הרצוי ומספר טלפון ליצירת קשר. רוצה להירשם לרשימת המתנה לסדנא מלאה או לבקש תאריך נוסף? שלחי לי מייל.
לגבי צבעי הבד החיצוני לתיק, לא לדאוג, דאגתי למבחר לא רע…
וסתם בתור סקרנות, מה הדבר הכי מוזר שאתן סוחבות איתכן בתיק? אני פעם סחבתי איתי מברג במשך שבועיים בתיק. פשוט הייתי צריכה לחזק את הבורג שמחזיק את המראה הפנורמית באוטו וכל פעם שכחתי לעשות את זה. עד שכבר זכרתי לקחת את המברג מהבית, שכחתי לחזק את הבורג ברגע שהתיישבתי באוטו…
מאחלת לכולן שתהיה לנו שנה טובה ויצירתית, בריאה ושקטה. אה, ושיוסיפו עוד שעה ליממה. לא מספיקה לעשות את כל מה שאני מתכננת וצריך לפעמים גם קצת לישון.
קרן.
