Category Archives: תפירה

טעם לשעם

הזמינו אותי להתארח בפינת ההשראה של קבוצת "הבית ליוצרות בנייר" בפייסבוק (ממליצה להצטרף – הקבוצה באמת נהדרת!) והנושא שהחלטתי לדון בו היה שעם. ניסיתן פעם לעבוד עם שעם? כן, החומר ההוא שעושים ממנו פקקים לבקבוקי יין. שעם הוא חומר עצי, נקבובי וגמיש, שנמצא בקליפה של אלון השעם ומשמש אותנו למגוון שימושים בחיי היום יום. קצת רקע – אלון השעם הוא עץ

לקרוא עוד

היום שאחרי

פתאום התפנו לי שעות – ומיד היה לי מה לעשות בהן (-: חשבתי שלאחר כל כך הרבה הדרכות, הגיע הזמן לעשות סדר בפינטרסט שלי – יצרתי שישה לוחות חדשים שמרכזים את כל ההדרכות שלי לפי נושאים. למי שאיבדה את הדרך בכל ההדרכות של ה-80 ימים האחרונים – ועוד עשרות הדרכות שהיו לפני כן, הפוסט הזה בשבילכן. אני ספרתי כמעט 150

לקרוא עוד

צו השעה

לאור המלצת משרד הבריאות, הגיע הזמן לשנס מתניים ולהתחיל לתפור – מסיכות בד לפנים! מראש אני מתריעה – הן לא מסננות חיידקי קורונה, אבל הן בהחלט מצמצמות פיזור חיידקים במרחב. אני לא הולכת להיכנס לדיון של נכון או לא נכון, זו ההמלצה כרגע של משרד הבריאות – שכל אחת תיקח אותה לאן שהיא רוצה. מה שכן, את המסיכות האלו אפשר

לקרוא עוד

ימים של קורונה

הפוסט הזה לא קשור לאוסף הפוסטים של בידוד ויצירה – אבל הוא קשור בהחלט לתקופה שעוברת עלינו. הקורונה משאירה אותנו בבית ומלמדת אותנו קצת על הסתפקות במה שיש. מה שיש לי זה כרגע המון בדים – וגם זמן פנוי לתפור משהו שימושי לתקופה (גם אם הוא לא ממש רפואי). מסיכה לפנים היא טרנד עולמי – אנחנו רואים אותה עכשיו בעיקר

לקרוא עוד

סוחבת הכל

עשיתי הפסקה בנייר כדי לחזור לתפירה – שני התחומים האלו מקבילים זה לזה מבחינתי כשאני מתכננת פרוייקט חדש. לא משנה אם זה נייר או בד – בשני המקרים זה דורש תכנון שלבים, חיתוך החלקים, עבודה לפי סדר ובחירת צבעים וקישוטים. הפעם החלטתי ללכת על פרוייקט שאפתני במיוחד – תיק גב עם כיסים, שילוב צבעים וריפוד כמו שאני תמיד מחפשת ולא

לקרוא עוד

ארנב על הגב

"אמא תראי, יש לה ארנב על הגב!" צודקת הילדה שאמרה את זה – לקחתי את מאי לצילום של התיק החדש שתפרתי וזו היתה התגובה שקיבלנו בגינה. אכן היה לה ארנב על הגב! או אולי ארנבת? את התיק הבא דמיינתי מאז שקניתי לבנות פונפונים במחיר מופקע בתור תליונים לתיק בית ספר בפסח לפני שנה. דמיינתי את התיק עשוי מבד נעים ורך

לקרוא עוד

גם לבת ים קצת קר לפעמים

מוזר לדבר על חורף וקור כשהטמפרטורה בחוץ היא 28 מעלות, אבל חודש דצמבר נחשב חודש חורפי לכל דבר. לפעמים החורף קצת מתעתע בנו אבל בסוף הוא תמיד מגיע – על שלל הגשמים, הסופות והקור שלו. אחד הדברים הכי מהנים בחורף הוא להתכרבל מתחת לפוך או לשמיכה מלטפת עם כוס שוקו חם וספר טוב כשבחוץ משתוללת הרוח והגשם מידפק על החלונות.

לקרוא עוד

מחזור

הפעם אני לא ממחזרת חומרים – אני ממחזרת פוסט. פוסט ישן משנת 2012 (זה רק מראה עד כמה הבלוג ותיק – יש בו חומרים של יותר מעשור). כל כך הרבה בנות ביקשו עוד סדנת תיק למתחילות שהחלטתי לשחזר את ההצלחה של התיק הזה – במיוחד כשהוא גם מתאים בתור תיק קליל לבריכה או לים. אני מכורה לתיקים. לא משנה כמה

לקרוא עוד

יצירה משותפת

בדרך כלל אני יושבת ליצור לבדי – קל  לי יותר להתרכז כשאין לי מישהו באיזור שמסיח את תשומת הלב שלי. לפעמים הבנות שלי מבינות את הרמז ומשאירות אותי לבד – ולפעמים הן מתיישבות לידי כדי לראות מה אני עושה ונכנסות לעניינים. חומרי יצירה לא חסרים לנו בבית – לכן זה לא פלא שהן יוצרות גם לבדן במשך השבוע. אחד מהדברים

לקרוא עוד

לפעמים תיק הוא רק תירוץ

אומרים שיצירה היא סוג של ריפוי בעיסוק – הראש נכנס למין בועה, הידיים מתעסקות ביצירה, לא חושבים על העולם החיצון אלא מתרכזים בכאן ועכשיו ומפעילים את הדמיון כדי להגיע למה שרוצים. זה תיאור מדוייק למה שקורה לי כשאני נכנסת לחדר העבודה/יצירה שלי. אני כל כך מרוכזת בזמן היצירה שאני לא מרגישה את הזמן עובר. איך יכול להיות שנהיה כבר שלוש

לקרוא עוד

שימושיות

תיק הוא צורך נשי מובהק. אני לא מכירה אפילו אישה אחת שיוצאת מהבית בלי תיק (ואני לא מדברת על לקפוץ למכולת עם ארנק, טלפון ומפתחות). לגברים, לעומת זאת, משום מה אין בעיה לתחוב את השלישיה הזו לכיס ולצאת לדרך. בספירת מלאי האחרונה שלי בתיק הנוכחי הספקתי למצוא בנוסף גם שני עטים, שפתון, טישו, שלוש חשבוניות, זוג עגילים, שוקולד מארומה, מסטיקים ופצירה.

לקרוא עוד

פקה פקה…

זה לא משנה אם רק התחלת לתפור או שאת כבר תופרת שנים – תמיד יש עוד איזשהו טיפ או קיצור דרך שיעשה את החיים יותר קלים. עם השנים אספתי (ועדיין אוספת) כל מיני טיפים כאלו שהלוואי שהייתי יודעת בהתחלה. כל מיני קיצורי דרך שעוזרים לי להפוך את התפירה להנאה צרופה, עם הרבה פחות תסכולים בדרך. מי שהיתה אצלי אי פעם

לקרוא עוד

כיסים למתקדמים

גם אתן אוהבות כיסים? החלטתי שהעולם נחלק לשניים – אלו שאוהבות כיסים בכל מצב, ואלו שמעדיפות לזרוק את הכל פנימה ולגשש כל פעם מחדש אחרי מה שמחפשים. אני בהחלט נמנית בחלק הראשון כי כיסים אצלי זו אהבה עמוקה ומושרשת. בהחלט יכול להיות שזה קשור לפחדנות, כי אני פחדנית לא קטנה. רק הפחד מהמחשבה על דפיקות הלב שעולות ומתגברות כשמגששים בתיק

לקרוא עוד

מאחורי הקלעים

הפעם החלטתי לחלוק אתכם קצת מתהליך היצירה שלי מאחורי הקלעים – מה אני עושה כשאני מבשלת איזשהו רעיון עד לשלב שאני מחליטה לפרסם סדנא. בדרך כלל זה מתחיל מרעיון, משהו שצץ לי בראש ולא מרפה. ברוב המקרים זה משהו שאני מתה לנסות בעצמי ולעיתים זה אפילו הופך לאובססיה… הרעיון הפעם היה ארנק – ראיתי ארנק של אחת ממעצבות התיקים המוכרות

לקרוא עוד

לימודים

אומרים שמי שלומד ומפעיל את המוח מקטין את הסיכוי שלו לחלות במחלות כמו אלצהיימר. מבחינתי זו פשוט עוד סיבה טובה ללמוד. כל החיים למדתי משהו – בין אם זה במסגרת אקדמית ובין עם זה למען ההנאה והסקרנות האישית שלי. אפשר לומר אפילו שחלק גדול מהידע שלי ביצירה נצבר מלימוד עצמי של הדרכות ומאמרים באינטרנט וכמובן גם מניסוי וטעיה. לפני שנה,

לקרוא עוד

שללינג

לפעמים אני נתקלת בספר שהייתי רוצה שיתגשם  – ספר אחד כזה היה הארי פוטר. ממש דמיינתי את עצמי כאילו יום אחד היו מגלים לי שאני קוסמת ושיש יקום מקביל מופלא ומדהים שאף אחד לא יודע עליו. אני מתארת לעצמי שאני לא היחידה שחשבה כך ואולי זה גם חלק מהסיבה למה סדרת הספרים הזו הצליחה כל כך.  אז מה אם זה

לקרוא עוד

סיבה למסיבה

הללויה! נגמר השיפוץ. תמו הימים של אבק במשחת השיניים, תור לחדר השירותים הבודד שנותר לנו לשימוש ואכילה מכלים חד פעמיים. זה לקח טיפה מעבר למה שחשבנו – בעיקר כי החלטנו שחייבים גם לשפץ את הגינה ולעשות פוליש. לא משנה, העיקר שכל זה מאחורינו. שום דבר גרנדיוזי אבל הרבה שיפוצים קוסמטיים (נו, הבית הזה בשימוש תכוף של 3 בנות). הפעם האחרונה

לקרוא עוד

חג שמח!

נדמה לי שחג הפסח מסמל משפחתיות יותר משאר החגים. כל הויכוחים איפה עושים את הסדר, כל המריבות הקטנות והקיטורים מי יביא מה, כל התלבטויות מה להביא מתנה – זה הרבה יותר גדול מכל חג. יש פה עניין של מיזוג תרבויות (מי קורא את ההגדה עד הסוף ומי מפסיק באוכל?), של הבנה והשלמה (למי נתנו לקרוא בקול יותר? מי ישיר את

לקרוא עוד

עונת מעבר

נראה לי שבכל פוסט אני מתחילה בהתנצלות, אז נוותר על זה הפעם, טוב? אם יש דבר אחד שאני ממש שונאת לעשות זה להחליף עונות – אף פעם אין לי חשק להתחיל להעביר בגדים לקופסאות ולהוציא את הבגדים מהקופסאות של העונה שעברה. נכון שבדרך (אבל רק אם יש חשק להיות יעילים) ממיינים ומנפים את כל הבגדים שלא לבשנו העונה – זה

לקרוא עוד

ביכורים

כל פעם לפני איזשהו חג, אני מגלה כמה החיים האמיתיים שלי שונים מהחיים המצולמים באינטרנט. בכל האתרים מעלים תמונות אוירה של פרחים, קינוחים מהממים וילדים לבושים לבן מטיילים בשדה פורח או יושבים על ספסל מעוצב עם מבט חולמני בעיניים. ממש כמו בחיים האמיתיים…  רק אצלי אין שדה פורח באיזור (וגם אם יש אני לא מתכוונת לצאת לחפש אותו במיוחד לתמונה),

לקרוא עוד
» פוסטים ישנים יותר