קופסת קיריגמי

לא נגמלתי מענייני פררו רושה – למרות שבמקרה הזה הקופסא היא דוקא העיקר.

כמו הטכניקה היפנית של אוריגמי המבוססת על קיפולי נייר, גם הטכניקה של קיריגמי (kirigami)  עובדת עם קיפולים, אבל פה משלבים גם חיתוכי נייר (למשל מגזרות נייר תלת מימדיות). הקופסא הבאה משלבת קיפולים וחיתוכים והיא בנויה כולה מחתיכת נייר אחת – כולל שני צידי המכסה וללא שאריות נייר. את הקופסא הקטנה תכננתי לפי גודל של 4 כדורי פררו רושה – היא בעצם קוביה בגודל של ½6 ס"מ.

IMG_20171210_154517 (Medium)IMG_20171210_154533 (Medium)

הכנתי גם קופסא גדולה יותר – היא מתוכננת ל-8 כדורי פררו רושה – ארבעה בשכבה התחתונה וארבעה נוספים בשכבה העליונה.

IMG_20171210_154540 (Medium)IMG_20171210_154549 (Medium)

והנה גם תמונה קבוצתית:

IMG_20171210_154842 (Medium)

בקופסא הזו זמן הקישוט הוא בהחלט ארוך יותר מזמן ההכנה של הקופסא. הנה ההוראות לקופסא הקטנה יותר (עדיין מרשימה וצריך להוציא פחות כסף על פררו – במיוחד אם מדובר בכמויות של קופסאות).

מתחילים עם קארדסטוק בגודל ¼7 אינטש על ⅞9 אינטש.

מניחים את הדף לאורך ומסמנים 2 קווי קיפול:

  • ⅜2 אינטש
  • ⅞4 אינטש

IMG_20171201_185443 (Medium)

 

מסובבים את הדף ב-90 מעלות ומסמנים 4 קווי קיפול:

  • ¼1 אינטש
  • ¾3 אינטש
  • ⅛6 אינטש
  • ⅝8 אינטש

IMG_20171201_191313 (Medium)

לאחר מכן מסמנים עוד 2 קוי קיפול קצרים בחלק העליון של הנייר – רק עד קו הקיפול הראשון.

  • 2 אינטש
  • ⅞7 אינטש

מסובבים את הנייר ב-180 מעלות ומסמנים את שני קוי הקיפול פעם נוספת כדי שיהיו גם בצד התחתון של הנייר

IMG_20171201_191420 (Medium)

עכשיו צריך לבצע חתכים בנייר על קוי הקיפול שסימנו לפי הסימונים הבאים:

IMG_20171201_193322 (Medium)

מי שרוצה לקשט יכולה לקשט עכשיו כשהדף עדיין שטוח.

IMG_20171201_195359 (Medium)

מקפלים את כל קויי הקיפול.

IMG_20171201_193814 (Medium)

הופכים את הנייר ומורחים דבק ב-4 הלשוניות לפי התמונה:

IMG_20171201_193856 (Medium)

הופכים את הנייר בחזרה ומדביקים 2 לשוניות בצד שמאל:

IMG_20171201_193922 (Medium)

ועוד 2 לשוניות בצד ימין – אלו בעצם שני הצדדים של מכסה הקופסא.

IMG_20171201_194018 (Medium)

את הלשוניות הנותרות מדביקים זו לזו וכך נוצרת הקופסא עצמה.

IMG_20171201_194050 (Medium)IMG_20171201_194224 (Medium)

מכסה הקופסא נסגר בדיוק על הקופסא!

IMG_20171201_194242 (Medium)

כדי להשאיר את הקופסא סגורה אפשר להדביק רצועת נייר שתקיף את הקופסא – או לקשור סרט.

IMG_20171210_154517 (Medium)IMG_20171210_154842 (Medium)

עוד לא נרגעתי מקופסאות – ויש עוד כמה חגים בפתח, סדנאות חדשות וישנות והמון תוכניות!

קרן.

מודעות פרסומת

לגו ושוקולד?

נו, שוקולד הולך עם כל דבר, אז למה לא לגו? ואם כבר קופסא, אז למה לא הדרכה? הקופסאות האלו היו להיט אצלינו באירוח ילדים ותמיד העלו חיוך.

IMG_20171219_204125 (Medium)IMG_20171219_204146 (Medium)

תכננתי את הגודל של הקופסאות הקטנות האלו במיוחד לגודל של אצבעות קינדר – נכנסות ארבע אצבעות בכל קופסא והן פשוט מתוקות (וגם השוקולד!).

IMG_20171219_204314 (Medium)

מתחילים עם חתיכת קארדסטוק ברוחב ¼5 אינטש  ובאורך 5 ו-3/8 אינטש. ההבדל בין האורך לרוחב הוא רק שמינית אינטש – שימו לב לא להתבלבל בכיוון.

מתחילים עם הרוחב של ה-5 ו-3/8 אינטש. מניחים אותו על לוח הקיפול ומסמנים שלושה קיפולים  במיקומים הבאים:

  • 7/8 אינטש
  • 4 אינטש
  • 4 ו-7/8 אינטש

IMG_20180101_192744 (Medium)

מסובבים את הקארדסטוק ב-90 מעלות ומסמנים ארבעה קווי קיפול במיקומים הבאים:

  • 1/2 אינטש
  • 2 אינטש
  • 2 ו-7/8 אינטש
  • 4 ו-3/8 אינטש

IMG_20180101_192856 (Medium)

חותכים את החתיכות המיותרות לפי הדוגמא בתמונה הבאה:

IMG_20180101_193252 (Medium)

החלק השמאלי ביותר בתמונה הקודמת הוא הלשונית – מורחים עליה דבק וסוגרים את הקופסא.

IMG_20180101_193601 (Medium)

מורחים דבק על אחת מהלשוניות הזהות וסוגרים את הלשוניות אחת על השניה.

IMG_20180101_193623 (Medium)

הצד השני של הקופסא נשאר פתוח – דרכו נכניס את אצבעות הקינדר.

עם פאנץ/ עיגול קטן (חצי אינטש או 3/4 אינטש) מפנצ'צ'ים 8 עיגולים קטנים ומדביקים אותם עם דבק ספוג על הקופסא.

IMG_20180101_193750 (Medium)

עכשיו רק צריך לקנות אצבעות קינדר ואנחנו מסודרים!

IMG_20171219_204236 (Medium)IMG_20171219_204125 (Medium)IMG_20171219_204146 (Medium)

לכל למי שרוצה קיצור דרך ויש לו מכשיר סילואט, הנה גם קובץ שניתן לשלוח לחיתוך:

קופסת שוקולד לגו.studio3

בזמן האחרון יש לי חשק לקופסאות של שוקולד  – יש עוד שתי הדרכות בתכנון ממש בקרוב…

קרן.

הכל התחיל בגלל בעיית מקום…

השתלטות זוחלת – ככה אני מתארת לעצמי איך היו מתארים את חדר העבודה שלי במרתף. פעם היה בו רק שולחן. אחר כך הצטרפה לה ספריה ונוסף שולחן נוסף. מתישהו התווסף לו גם ארון בדים מחוץ לחדר, ועוד כוורת, ועוד שידה, ועוד שולחן… אני מקווה שעד שהבנות יעזבו את הבית הן כבר יבינו שזו עובדה מוגמרת שכל המרתף הוא שלי. אל תגלו להן!

בינתיים, כשהגדולה רק מתחילה בגרויות והקטנה אוטוטו חוגגת בת מצווה, יש לי עוד לא מעט זמן לחכות. משום מה עם הזמן גם המקום שלי מצטמצם – לא השטח של החדר, אלא שטח העבודה. נוספת עוד קופסא לדפים על השולחן ועוד כוס לטושים, עוד מתקן לוואשי טייפ וגם כלי למספריים. ואז השולחן שלי נראה ככה – וזה עוד לפני שהתחלתי לעבוד על איזשהו פרוייקט.

IMG_20171020_104325 (Medium)

אחרי שהפרוייקט מתחיל השטח הפנוי מוסיף להצטמצם ואני מגלה את עצמי  עובדת על ריבוע של 30X30 במרכז הבלאגן. תמיד אני מדמיינת את זה כמו לעמוד על אי באמצע הגיאות – לאט לאט רואים את המים מתקרבים מכל עבר ואוטוטו כבר נרטבות אצבעות הרגליים.

כנהוג אצלי, הבעיה היא לרוב הרגע בו אני מתחילה לחשוב איך לפתור אותה. להשתלט על המרתף זה בעייתי כרגע, אז הייתי צריכה למצוא פתרון יותר מקומי. פיניתי את השולחן, העברתי את הכל לצד השני של החדר והתחלתי לחשוב.

IMG_20171020_112929 (Medium)

להגדיל את השולחן יכול להיות פתרון לא רע – או בעצם להחליף בין השולחן שלי לשולחן שנמצא בצד השני של הקיר.

IMG_20171020_114754 (Medium)

הרכבתי לו מדף נשלף על מסילות מתחתיו כדי שיהיה לי מקום אחסון נגיש לשים את הגליוטינה ולוח הקיפול כשאני לא צריכה אותם על השולחן.

נראה מסודר, נכון? זה הכל אשליה, כי ככה נראה בינתיים הצד השני של החדר – כאוס זמני.

IMG_20171020_114811 (Medium)

העצה הכללית שלי לכל מי ששואלת על אחסון חומרי יצירה היא לשים את הדברים בצורה נגישה ופתוחה. ברגע שהחומרים סגורים בתוך קופסא, סביר להניח שתשתמשו בהם פחות. רק המחשבה לקום כדי לפתוח את הארון, לשלוף את הקופסא, להביא אותה לשולחן, לפתוח אותה ולפשפש בתוכה מוציאה את החשק בכלל לקום מהכסא. ואח"כ את כל הדרך בחזרה…

ובכלל, מי בכלל זוכר מה יש לך כשהכל סגור איפשהו? בקיצור, נגיש – ועדיף בלי לקום מהכסא בכלל. אגב, עצה נוספת היא להשקיע בכסא על גלגלים. אז בכלל לא צריך לקום כדי לקחת משהו מהצד השני של החדר (-:

אז החלפתי שולחן – ואז עצרתי שוב לחשוב. כדי שלא אמצא את עצמי עם אותה הבעיה בעוד חצי שנה גם על השולחן הזה, הייתי צריכה לתכנן פתרון שונה. לתכנן עוד מקום אחסון על הקיר, לטפס לגובה אבל עדיין בלי בלאגן – כלומר בלי לקדוח בקיר (בכל זאת זה קיר יציקת בטון), בלי מדפים עמוקים מדי ובלי מראה של משרד. משהו צבעוני ויצירתי ועדיף לא סימטרי. נניח כמו כוורת של תאים קטנים וצבעוניים…

ממממ…. תאים קטנים. קופסאות קטנות. כמו מגירות קטנות. רגע, מגירות קטנות? הייתה לי פעם שידת מגירות קטנה לשולחן שקניתי מ-IKEA.

זה הוביל לפוסט הבא בפייסבוק:

Screenshot_20171025-090400 (Medium)

ואז גם הוספתי תמונה מתוך האתר של IKEA:

Screenshot_20171025-090414 (Medium)

כל מי שאי פעם היה לו רעיון יצירתי שדגדג לו בידיים יודע שקשה מאוד לדחות כאלו סיפוקים. יום שלישי בלילה – נפלאות הפייסבוק, או בעצם נפלאות החברות שלי בפייסבוק. תוך 5 דקות עדי התנדבה לקנות לי שידות ב-IKEA קרית אתא למחרת, להעביר אותן לעינת כשהן תיפגשנה ביום חמישי. עינת גרה בפתח תקוה ואני אספתי את השידות ביום שישי בבוקר. עדי ועינת, אתן נפלאות!

השולחן נראה מוכר? הנה ארבעת השידות + שידונת קטנה שקניתי במקס סטוק ב-35 ש"ח (אחר כך התחרטתי והורדתי אותה כי היא לא השתלבה לי בעיצוב).

IMG_20171020_115300 (Medium)

עכשיו התחיל הפאזל – הוצאתי את כל המגירות והתחלתי לשחק טטריס.

IMG_20171020_120200 (Medium)

תוך כדי התכנון הכנסתי לתאים מוצרים וכלים כדי לברר את המיקום המתאים והכיוון של הקופסא.

IMG_20171020_134411 (Medium)

צילמתי תמונה כדי לזכור את המיקום של כל התאים ואז פירקתי את כל המגדל והתחלתי לחבר הכל החל מהקומה התחתונה. את הגב של התיבות של השידות עצמן חיברתי זו לזו באמצעות לייסטים ארוכים מעץ וחופן ברגים.

IMG_20171020_150652 (Medium)

מעליהן התחלתי לחבר את הקופסאות – חלקן מחוברות עם לייסטים דקים מעץ בגב, אבל כולן מחוברות זו לזו גם ע"י ברגים קצרים כדי שלא תהיה תזוזה. מכיוון שהשידות יותר עמוקות מאשר המגירות (אחרי שהופכים אותן), הבסיס הרבה יותר יציב וכל המבנה עומד איתן בלי שום בעיה.

IMG_20171020_153939 (Medium)

עכשיו הגיע הזמן לחשוב על נייר – איזה נייר אני הולכת להדביק בגב כל תא. החלטתי על שילוב של אפור, ורוד וטורקיז. ניסיתי ללכת על דוגמאות גאומטריות שקטות יחסית וכהרגלי הוספתי גם דפים עם הדפסים של טקסט.

IMG_20171021_180627 (Medium)IMG_20171021_180637 (Medium)

התא בצד שמאל הוא מגש קטן וצר מעץ שהדבקתי בתוכו שעם כדי ליצור לוח מודעות.

IMG_20171021_180721 (Medium)

 

אני הולכת להפציץ פה בתמונות מרוב שאני מתלהבת, אז תתכוננו…

את המספריים שאני משתמשת בהן כל הזמן, החלטתי לשים בצורה נוחה יותר – תיבת מתכת לסכו"ם שציפיתי את התחתית שלה בנייר.

IMG_20171021_181034 (Medium)

את התיבה השכבתי בתוך המדפים במקום להעמיד אותה.

IMG_20171021_181049 (Medium)

וככה זוגות המספריים מונחים בתוך הקופסא – קל ונוח לשלוף ולהחזיר.

IMG_20171021_180045 (Medium)

מסתבר שהמדפים בין המגירות לא מגיעים עד לגב הקופסא – בהתחלה זה עצבן אותי, אבל אח"כ הבנתי שזה יעזור לי לצפות את גב הקופסא יותר בקלות. את שתי השידות הקיצוניות העמדתי, בשידה השמאלית שמתי כלי מתכת שבתוכם מונחים כלי עבודה וסרגלים:

IMG_20171021_181556 (Medium)

בשידה הימנית שמתי ניירות ומחברות:

IMG_20171021_181727 (Medium)

מעל השידה נמצא מתקן לניירת – במקור הוא אמור לעמוד כך:

IMG-20171021-WA0019 (Medium)

אני השכבתי את המתקן כך שהפתחים שלו יהיו מקדימה. מעליו שמתי תיבה לבקבוק יין ששמרתי שנים בלי לדעת למה…

IMG_20171021_180009 (Medium)

את שתי השידות האמצעיות השארתי במצב אופקי . המדפים העמוקים יחסית (18 ס"מ עומק) מאפשרים לשים בתוכם סלסלות וקופסאות. אפילו השארתי שתי מגירות.

IMG_20171021_181747 (Medium)

את שתי ידיות הקרמיקה של הנוצות קניתי לפני 4 שנים לפחות באחת החנויות הנפלאות של Anthropolgie. פשוט לא יכולתי לעמוד בפניהן. עטפתי אותן טוב טוב בתיק וחיכיתי לפרוייקט המתאים. הנה הוא הגיע!

IMG_20171021_180051 (Medium)IMG_20171021_181753 (Medium)

חלק מהתאים מכילים דברים ליופי בלבד – שיהיה כיף בעיניים.

IMG_20171021_175913 (Medium)

חלק מכילים גם דברים שימושיים – למשל הוואשי טייפ הדקים שלי.

IMG_20171021_180000 (Medium)

בובת הסוני אנג'ל הזו היא בלתי שימושית בעליל – אבל היא כזו מתוקה!

IMG_20171021_181711 (Medium)

IMG_20171021_181624 (Medium)

והנה גם לוח המודעות כבר בשימוש, וגם מקום לטושים ולדבקים.

IMG_20171021_181631 (Medium)

ככה נראית כל הקונסטרוקציה – מגדל של תאים צבעוניים שמעוררים חשק ליצור. שומרים על הסדר, נגישים ועדיין מסודרים.לא בכל התאים יש משהו – אבל עם הזמן הם מן הסתם יתמלאו.

IMG_20171021_181540 (Medium)

אולי זה נראה יותר טוב עם פילטר?

IMG_20171021_181543~2 (Medium)

והצד השני של החדר? הוא חזר שוב להיות מסודר, אבל זה כנראה מצב זמני בהחלט…

IMG_20171021_180138 (Medium)

לקח לי יומיים לבנות את הכל, לעצב ולסדר, אבל איזה כיף זה היה!

קרן.

משהו קטן ליד הקפה

משנה לשנה נהיה לנו יותר קל לשלוח את הבנות לבי"ס – כבר לא צריך להסיע, הן מסדרות לבד את התיק ואחראיות להתארגנות הפרטית שלהן.  זה עדיין לא אומר שאין את המשברים הקטנים של הבוקר (לא מוצאת את הספר/מפתח/נעלים…) אבל זה מאפשר לנו ההורים להתארגן במקביל אליהן יחסית ברוגע.

דבר אחד שאף פעם אני לא מצליחה לעשות זה לשבת לשתות משהו (או לאכול) לפני היציאה לעבודה. בראש אני כבר מדמיינת את כמות הפקקים שהולכת וגוברת ככל שאני משתהה בבית ואין שום סיכוי לשבת בנחת ולבזבז דקות יקרות של חוסר פקק. מאז שנפתחו ליד הבית שלנו גם תיכון חדש וגם עוד בי"ס יסודי, ישנה חצי שעה שבה היציאה מהחניה הופכת להיות משימה בלתי אפשרית. כן, אני יודעת שארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום – אבל לא חשובה יותר משקט נפשי וכביש פנוי.

אחרי חודשיים של חופש נהדר ורגוע, החזרה לשיגרת הלימודים אומרת גם חזרה לקצב שונה בבית. הרוגע של הבוקר השתנה למקצב זריז יותר, שעות הצהריים עמוסות בסידורים, שעות אחר הצהריים מתמלאות בחוגים ושיעורי בית, והערב נהיה עמוס בשאריות של כל מה שלא הספקנו במשך היום. ואני עדיין מפנטזת על בוקר רגוע שיש בו זמן לשתות את הקפה בלי להסתכל על השעון.

מי שעוקב אחר הבלוג שלי יודע שאחד המקצועות שאני הכי מעריכה הוא ההוראה והמורות של הבנות שלי זכו לקבל ממני מתנות שונות במשך השנים. אני מתארת לעצמי שהבוקר שלהן עמוס לפחות כמו שלי ואפילו יותר – אני בוחרת להתחיל לעבוד מוקדם כדי להימנע מהפקקים. הן די חייבות להגיע לבית הספר בתחילת היום ואין להן את הפריבילגיה של להגיע באיחור. קפה רגוע של בוקר? זה באמת נראה כמו חלום. מה גם שלמורה אין אפילו שולחן משלה אז בכלל אין על מה לדבר על פינה רגועה פרטית משלה.

הפעם החלטתי להתחיל את שנת הלימודים עם משהו סמלי – שאולי יתן למורות הרגשה של רוגע לפני יום הלימודים הראשון. רגע לפני כל הבלאגן…

IMG_20170902_183341~2 (Large)

התגיות תוכננו והודפסו על ידי ונחתכו עם פאנץ' תגית.

 

IMG_20170902_183400 (Large)

הקופסאות נחתכו עם תבנית חיתוך בקאטלבאג – אל תתנו לגודל הקופסא להטעות אתכם, היא ממש קטנה…

IMG_20170902_235535~2 (Large)IMG_20170902_235638~2 (Large)IMG_20170902_235705~2 (Large)

ומה בתוך הקופסא? 3 עוגיות לוטוס. מתה על העוגיות האלו…

IMG_20170902_235814~2 (Large)

ככה צריך להיראות הבוקר של כ-ו-ל-ם !!!

IMG_20170903_000739~2 (Large)

מכיוון שאצל אור בית הספר קטן, הכנתי קופסאות לכל הצוות. אצל מאי שלחתי רק למחנכת (בכל זאת יש יותר מ-60 מורים בצוות) ורק לי הטילה וטו. היא טוענת שאני עושה לה פדיחות עם המתנות האלו… אולי היא תתרצה עד ראש השנה (-:

מחכה לי שנה עם בגרויות של אור, שנה אחרונה של חטיבה אצל לי ושנה אחרונה של יסודי אצל מאי. לא פשוט… שתהיה שנת לימודים נפלאה ופוריה – לתלמידים ולמורים.

קרן.

מצלמה

בשבוע שעבר התיישבתי מול שולחן העבודה עם הרעיון ליצור אלבום עם קופסא. רוב האלבומים המוכנים נשמרים להם על המדף בין הספרים (או אי שם בתוך המגירות והארונות) ובקושי זוכרים שהם שם. אבל אולי אפשר גם אחרת? אולי אפשר ליצור אלבום בתוך קופסא שתוכל להיות מוצגת בזכות עצמה? מן קופסא כזו שכל מי שיראה ירצה להסתכל מקרוב ועל הדרך יבין שיש בתוכה עוד משהו ששווה גם להסתכל בו.

ככה התחילה ההרפתקה של הקופסא – למרות שבפועל הכל התחיל דוקא מגודל האלבום. רציתי אלבום שאפשר לשים בו תמונות סטנדרטיות של 10X15 ס"מ ואפילו להרשות לכמה עמודים להישאר ריקים כדי להוסיף כיתוב וקישוטים. מפה לשם התחלתי לתכנן אלבום אקורדיאון ואחר כך אלבום מפל ולבסוף ארזתי את שניהם בכריכה אחת שקשורה עם סרט.

כדי לרמוז על תוכן הקופסא, החלטתי לייצר קופסא בצורת מצלמה. הפתיחה היא ע"י הרמת החלק העליון של הקופסא.

IMG_20170531_160834 (Small)

הקופסא כולה בנויה מקארדסטוק שחור עבה במיוחד (360 גרם) שנשאר יציב וקשיח, את המכסה של הקופסא עם שעם דק.

IMG_20170531_161459 (Small)   IMG_20170531_161449 (Small)IMG_20170531_161503 (Small)

האלבום הוא יחסית דרמטי בגלל הרקע השחור אבל הדפים בפנים דוקא די רגועים.

IMG_20170531_160911 (Small)

שני כיסים קטנים בכל אחד מצידי האלבום:

IMG_20170531_160948 (Small)

במרכז האלבום יש מצד אחד אלבום מפל:

IMG_20170531_161007 (Small)

ולידו אלבום אקורדיון שאפשר לדפדף בו לצד שמאל:

IMG_20170531_161105 (Small)

או לצד ימין:

IMG_20170531_161122 (Small)

מי שרוצה לעשות לעצמה גם סט כזה של אלבום וקופסא מוזמנת להצטרף אלי לאחד מהתאריכים הבאים:

  • יום שישי ה-30 ביוני בשעה 9:00 אצל נתנאלה בחולון – הסדנא מלאה (ניתן לשלוח מייל לרשימת המתנה למקרה של ביטול)
  • יום שישי ה-14 ביולי בשעה 9:00 אצל נתנאלה בחולון – הסדנא מלאה (ניתן לשלוח מייל לרשימת המתנה למקרה של ביטול)
  • יום שישי ה-11 באוגוסט בשעה 9:00 אצל נתנאלה בחולון
  • יום שני ה-14 באוגוסט בשעה 19:00 בצריף בקרית מוצקין (הרישום מתבצע ישירות מול נועה מהצריף בטלפון 052-646-5741)

מה עוד צריך לדעת?

  • אורך הסדנא הינו 4 שעות.
  • עלות הסדנא הינה 300 ש"ח למשתתפת
  • מומלץ להביא לוח קיפול וטרימר/גליוטינה. אם אין לכם, תוכלו להשתמש בלוחות הקיפול ובגליוטינות שיהיו לשימוש כללי בסדנא.
  • אין צורך להביא תמונות – ניתן להוסיף אותן מאוחר יותר בבית.
  • הסדנא מתאימה גם למתחילות – אין צורך בידע קודם בעבודה בנייר.
  • בסדנא יהיו כיבוד קל ושתיה חמה וקרה.
 איך נרשמים?
  • להרשמה יש לשלוח מייל ל-kparparim@gmail.com עם תאריך הסדנא הרצוי, שם מלא ומספר טלפון ליצירת קשר.
  • ההרשמה כרוכה בתשלום מראש של 50 ש"ח בחיוב טלפוני בכרטיס אשראי, שאר התשלום יתבצע בזמן הסדנא.
  • במקרה של ביטול בשבוע שלפני הסדנא, דמי ההרשמה לא יוחזרו.

להתראות בסדנא,

קרן.

 

מעשה בנייר

אחת השאלות הכי נפוצות ששאלו אותי כשעמדתי מאחורי הדלפק בדוכן של נתנאלה (חוץ מאשר "נתנאלה פה?") היתה "מה עושים עם זה?". בדך כלל שאלו על חותמות אבל היו גם הרבה ששאלו על הנייר. חלק גדול מהמבקרות בדוכן כבר הגיעו עם רשימת קניות מוכנה מהבית ולא היה צריך להסביר להן כלום, אבל היו לא מעט משוטטות שפשוט באו לבדוק מה מוכרים במקום הזה שיש בו כל הזמן תור. הגדילו לעשות שני השוטרים שהסתובבו לאבטח שלא הבינו למה יש תור בדוכן שמוכר סלוטייפ. לך תספר להם שוואשי טייפ יכול להיגמר בהתמכרות קשה…

אז נכון שהמחשבה האוטומטית לכל יוצרת שרואה דפים מדוגמים זה דפי אלבום או כרטיסי ברכה, אבל אפשר עוד הרבה מעבר. הנה דוגמא לעבודה נוספת שאפשר לעשות עם נייר – למרות שהנייר לא המרכיב העיקרי כאן, הוא בהחלט מקפיץ את העבודה לטעמי.

שנים אני זוכרת את קופסת התפירה של אמא שלי אצלינו בבית מלאה בכל מיני אביזרים. זה היה כשעוד היתה לנו מכונת תפירה זינגר בתוך ארון נפתח, כזה שבדלת שלו יש תאים לסלילים ומחטים. מאז אמא שלי עברה לברנינה על השולחן, יש לה חדר עבודה משלה עם מספיק מדפים ומקומות אכסון לכל דברי התפירה ואני ירשתי את הקופסא. חלק מהכיף בעבודה הזו בהחלט היתה העובדה שאני מעצבת משהו שיש לו גם הסטוריה פרטית אצלינו במשפחה. אגב, אפשר למצוא קופסאות חדשות כאלו במגוון מקומות בארץ בעלות של כ-300 ש"ח. לא זול במיוחד אבל גם לא מחיר מטורף מדי.

לא רציתי לצבוע את כל הקופסא כי מאוד אהבתי את צבע העץ (וגם כי לשייף את כל הלכה מכל הפינות והחלקים זה יותר מדי עבודה). החלטתי בסוף לצבוע רק חלקים מסויימים, לשדרג את הידיות ולרפד את תוכן התאים. זה התחיל בקטן…

ace2854b-e41a-4c32-8ad8-1b6997aa73d3

a4dc79fe-d427-44d2-9112-0dce08bc3edf

הדבר הראשון שעשיתי זה מילולית לפרק לקופסא את הצורה. הכלי הכי חשוב פה זה מברגה חשמלית (או מברג למי שיש כוח ומרץ). את המיני מברגה הנטענת הזו ארז קיבל במתנה לאחד מימי ההולדת אחרי שהתחתנו. את מספר הפעמים שהוא השתמש בה מאז אפשר לספור על אצבעות יד אחת. אני, לעומת זאת, לא עוזבת אותה במנוחה. היא נהדרת לרהיטי איקאה ולרוב עבודות ההברגה – כולל הברגה בקירות גבס.

2ccca404-b745-4e27-8dc2-63553b657c21

קודם כל פורקו הדלתות. מהדלתות פירקתי גם את ידיות האחיזה וקדחתי עבורן שני חורים חדשים בצידי הקופסא כדי שאפשר יהיה למשוך אותה לצדדים ולפתוח אותה בנוחות.

969b9063-208f-4d5c-9974-873b7e3d09b4

אחר כך התפניתי לפרק את כל החיבורים בין הקומות.

0ca06392-d689-41ae-98f4-9a307f75f709

בגלל שיש פה הרבה חיבורים (12 חיבורים סה"כ) , היה חשוב לזכור מי חוזר לאן. עקרונית אמורים להיות סה"כ 3 גדלים שונים אבל לא רציתי לקחת סיכון ולגלות שבדיוק כשאני מחברת את החיבור האחרון אחד הברגים לא מגיע בדיוק לחור שלו כי הוא לא תואם בגודל.

2bdc0f16-e1d1-453c-8d5f-b66060f16258

תראו מה גיליתי מאחורי החיבורים – זה רק מראה בת כמה הקופסא ומה היה הצבע המקורי שלה…

c43f4d44-97af-4f5d-bf08-b138f832b20f

משם עברתי לפרק את הידית – ואז כבר כל הקומות יכלו להתמוטט…

b9b919a9-9dd2-427b-8023-97b4b50ed462

בחרתי אילו חלקים אני רוצה לצבוע, שייפתי אותם בעדינות עם נייר שיוף כדי להסיר את הלכה והנחתי על משטח הצביעה.

76fb2b7a-07aa-4aa7-a50a-91343f66f069

עכשיו הגיע הזמן להחליט על הצבע…

b9e71e82-3f7e-481c-819d-e1b0ca6df9be

שכחתי שנייר עיתון נדבק ומוריד צבע על הצבע הטרי אז החלפתי את המצע לשקית ניילון. אפילו את הידיות צבעתי מחדש בצבע לבן והעמדתי על בורג לייבוש.

f634b878-5d01-4aee-9b71-c4135d6ed7e0

מה נשאר? לחכות בסבלנות שהצבע יתייבש, למרוח לקה שקופה על הדלתות והחיבורים, ולחבר הכל מחדש…

be1df1fe-4e2e-4a59-976a-82e902182c90

את ידיות העץ המקוריות צבעתי בלבן וחיברתי לצדדים. במקום הידיות למעלה חיברתי ידיות קרמיקה לבנות שקניתי באיקאה.

fc8a3865-0331-49b6-b869-6f26ddeda001

ואיפה הנייר אתם שואלים? אז תפתחו את הקופסא… הנה הקומה הראשונה:

68942e24-dfe2-4b9a-b774-928e358eb5f9

והנה כל המגדל:

2e158077-efb8-4cb7-a7d3-2b6f9e8a12ca

וקצת מקרוב:

de6b0796-9fb6-40f8-a0a2-8313bebda95e

לדעתי זה נראה הכי יפה כשזה מלא:

b409f939-fd87-4ee9-9cfd-bd59c50c5fc4

fecc0fb1-da05-49ee-8025-7300bc66dd63

85b2b0e5-33b7-4f72-baf5-9af5a03783d8

את הנייר הדבקתי עם דבק דו צדדי – רציתי לשמור לעצמי את האפשרות לקלף את הנייר ולהחליף אותו בלי לגרד אותו מהתחתית (מה שהיה קורה אם הייתי משתמשת בדבק נוזלי על כל התחתית).

אז הנה, עוד פרוייקט עם נייר. נשארו לי לא מעט שאריות מהליין הזה וישר עברתי לפרוייקט הבא – בפוסט הבא…

קרן.

פס יצור

נראה לכן שהספיק לי מנייר? לא סתם סיפרתי שפתחתי פס יצור – מרגע שהתחלתי לשחק עם הניירות כל פעם קפץ לי רעיון נוסף.  כמובן שעשיתי גם מיני אלבום – איך לא?

bf5cbfc6-3da1-4623-bbce-9fba1c51f8db

האלבום נפתח לשני הצדדים:

4ca17c18-ec12-4056-977e-a71e724412f2

וכשהוא פתוח:

ad272700-db85-4f93-8e36-6b6aa3ef8b0c

לקחתי את לי לכמה דקות לאוסף תמונות מאולתרות…

2c953997-a6e8-44b5-9bde-f0077982d573

afbb167f-204c-47a3-8322-3339c2bb174c

האותיות והמילים של יעל יניב כמובן מהליין החדש:

c191e670-d335-4b26-8bd5-d4eeb9fc3dea

בחרתי להפוך את כל התמונות לשחור לבן כדי שיבלטו על רקע הפרחוניות הצבעונית של הדפים של נתנאלה:

b6cbebeb-32dc-48bf-9928-e60261d682f2

0f6446d4-b7df-444e-a55d-d632ad9de09c

גמרתי עם האלבום – וחזרתי לנצל את שארית הניירות לעוד קופסאות – ממש עד החתיכה האחרונה… הקופסא הזו נראית די תמימה מבחוץ:

dc65a9e4-e423-4481-8928-53c83213e856

אבל אז פותחים אותה… (ההדרכה כאן)

5a0d1836-31ec-4229-88ee-aa1752ecf70b

בכל קופסא עם מכסה ניתן לחתוך חלון כדי שאפשר יהיה להציץ פנימה:

ce6f4423-413c-432e-a56f-3b121e53bbe6

בפנים יש סוכריות לקישוט עוגות:

139a6258-6b1b-44fe-813c-eaff39e58aca

f99fcf2f-a570-4565-b245-2cf3384b3e32

כאן סיימתי רשמית את חבילת הדפים של נתנאלה והמשכתי בשוונג לדפים של טווילינגן. הדף הראשון קופל כדי לייצר תאים (הנה ההדרכה) – ארבעה חורים בפינות וסרט שמחבר – והרי כלי הגשה פתוח. הוופלים (או בפלות?) האלו היו טעימים…

ff54a088-960e-4536-8fa0-d6ac5db10759

a782c02d-9a91-40ae-b2e0-c55582f5e654

גם האריזה הבאה מורכבת מקיפולים וחורים בפינות – אבל הפעם הקיפולים הם כלפי פנים והקופסא סגורה. כל מה שצריך זה לחלק את הדף ל-9 ריבועים ולגזור את ארבעת הריבועים שבפינות. בארבעת הריבועים החיצוניים שנשארו מוצאים את נקודת המרכז על הפיאה החיצונית ומקפלים אליה את שני הצדדים. מחוררים חורים למעלה וזהו!

089a739b-a500-44fa-aff2-65030283e418

זו בדיוק הצורה שרוצים לנסות עם דף שיש לו מסגרת מעניינת.

8e1ad67f-d72e-4dae-aea8-6a8f7c3d0dec

מה יש בפנים? כל מה שרוצים. אני מילאתי את הקופסא בעדשי שוקולד…

110d8f47-cc9f-48d3-b623-bc60fabfaff5

את שאר הדפים קיפלתי ויצרתי מהם מחיצות עבור קופסא מלבנית מוכנה מקרטון חום. בתא אחד שמתי תגיות שחתכתי מדף התגיות מהדפים של טוילינגן, ובשאר התאים יש חוטים ומיני אטבים – כל מה שצריך עבור ערכה למישהי שאוהבת לתת מתנות.

348890f1-3d4b-4647-8783-5af3de7a20fa

7768d046-6db6-4b9a-a7f7-04d4e6720596

ובאותו רעיון עם חלוקה אחרת:

1c1f83de-453e-4e6a-9000-370e3f6064c2

c1265c20-ab12-45dd-bebd-fd5cf54c427b

ולא לשכוח את המכסה כמובן (תליון האייל הוא מ-etsy.com – נסו לחפש כאן).

e78db733-e75f-4d83-8b4b-4ad9b033d65b

נתנאלה הביאה חיתוכי קרטון חדשים ומקסימים של איילים שחשבתי לכסות עם נצנצים אבל טרם הספיקותי…

b2022772-0cd7-42af-b479-14e99f475e91

ומה לגבי מכסה כזה?

51aea1a1-bf52-4373-b1e1-528e670072db

האותיות של יעל יניב כמובן…

6ea944de-8fa5-4667-80b7-2b65c481b3a0

פה כבר ההתלהבות הפכה שוב לאובססיה (זה קורה אצלי לעיתים לא נדירות משום מה) ואת הקופסא הבאה יצרתי מהדפים עצמם (וגם את המחיצות כמובן).

c11baa78-769b-4a49-a9e4-e191a21adeac

c08286b9-6d6c-45ba-8fa4-d175d1a727a9

המכסה עשוי משקף שקיפלתי לו את הצדדים.

{75D66BD1-9162-4526-ACE7-E87E761F5599}

{51CD60DC-9318-44D2-A598-B6736B22CF8E}

פה כבר יש קופסא בתוך קופסא – ואוסף תגיות שגזרתי או פינצ`צ`תי עם פאנץ` תגית גדול מהשאריות של הניירות.

2739a79a-f34b-4bbc-a000-9328777f5850

גם פה המכסה עשוי משקף – והקישוט היחידי הוא שרשרת הדגלים מהמדבקות של יעל.

{CF0833DC-3DD3-4A8F-ABC2-3DA38047B4FB}

ולקינוח – נשיקות (תרתי משמע). הקופסא עשוי מהדפים ובתוכה נשיקות מרנג ומילה אחת חשובה מאוד.

bf3e8b9b-c945-44df-8871-bbe2c3d9b5b2

2a1a4d07-b80b-43ba-a6aa-2d51fbdb3e82

fa668d3b-fb1f-4c85-9ac6-87b4b8fff2c0

עד כאן – נראה לי שאני צריכה להגדיל את אוסף החברות שלי כדי לחלק כל כך הרבה מתנות וקופסאות – יש לי ארגז מלא בכניסה לחדר… בינתיים נגמלתי מקופסאות ועברתי לחיות (אבל עדיין עם נייר – חכו לפוסט הבא…).

להתראות ביריד ביום חמישי (וגם שבת עם הבנות). בדוכן של נתנאלה אפשר יהיה למצוא את הדפים שלה, אצל יעל יניב את המדבקות שלה ואצל אורית מטווילינגן את הדפים שלה כמובן. מה לא ברור?

קרן.