גם ניירת זו מחלה – וחולה בה כל מי שנייר עושה לה טוב בלב. כל מי שנכנסת לכל חנות כלי כתיבה ומלטפת מעטפות ודפים, כל מי שקודם כל מחפשת את מחלקת הנייר בארטא ובמקום להביא מחו"ל שוקולדים מביאה ניירות עטיפה ומחברות. כמובן שאני מודה בפה מלא שאני חולה במחלה הזו – אבל זו מחלה כייפית. זו מחלה שגורמת לי לפתוח פס יצור בכל פעם שאני מקבלת את ההזדמנות להתענג על האובססיה הזו, כי מרגע שהתחלתי לשחק עם הניירות כל פעם קפץ לי רעיון נוסף.
להיות חברה של נתנאלה זה תענוג (לבד מהאישיות, החוויות, הסיפורים, הנסיעות…). אף פעם אין איתה רגע משעמם – היא מסוג האנשים שגורמים לדברים להתרחש מסביבה – ואם זה לא קורה אז היא לוקחת את העניינים לידיים. אין דפים כמו שהיא רוצה? אז היא תייצר אותם בעצמה. בדיוק עם הטעם האישי שלה, האהבה שלה לפרטים הקטנים ולשילובי הצבעים – וכמובן עם תשומת הלב של יוצרת שמעריכה גם את הפרטים הטכניים כמו עובי הדף. זכיתי לשחק עם הניירות החדשים שהיא מוציאה לכבוד היריד השבוע ולעשות בהם כל מה שעולה על רוחי. מובן שעשיתי אריזות וקופסאות – היש משהו כייפי יותר לעשות עם נייר כזה עבה? במיוחד עם נייר בעובי כזה שאפשר לקפל וליצור ממנו כמעט כל מבנה שרוצים. כמובן שאפשר ליצור גם מעטפות, תגיות וכרטיסים. מממממ… כבר עולה לי עוד רעיון בראש. מזל שצריך לישון לפעמים וללכת לעבודה אחרת לא הייתי יוצאת מחדר היצירה 
. אתם מוכנים? יש לא מעט תמונות ברצף הזה ואני מקווה שאספיק להשחיל עוד פוסט אחד השבוע. אחחחח, איפה הימים שפירסמתי שני פוסטים בשבוע באופן קבוע…
הדבר הראשון שעשיתי כשקיבלתי את הניירות (חוץ מאשר להיאנח באופן הכי פולני מתענג שיש, ללטף אותם ולהיאנח שוב), היה להיכנס ל-Pinterest ללוח ההשראה של האריזות שלי (הנה פה) ולעבור על כל ההדרכות לקופסאות מנייר שאספתי עד עכשיו. בחלקן השתמשתי בדיוק כמו בהדרכה ובחלקן פשוט הבנתי את העקרון ואז הלכתי ושיניתי את הרעיון כך שיתאים למידות ולמטרה שאני רוצה לעשות. זה התחיל במשהו שימושי לחלוטין – מתנה לחברה שהראתה סימנים של אוטוטו חולה…
בצד אחד תיונים ובצד השני עוגיות לוטוס קרמל – שווה להיות קצת חולים, לא? אולי הייתי צריכה להוסיף גם לימון מהעץ בגינה, שהרי ידוע שתה עם לימון שותים רק כשחולים…
את ההדרכה למנשא מצאתי כאן – המידות שונו כדי להתאים לעוגיות ולתיונים.
אם כבר בתה עסקינן, למה לא לתת כבר קופסת תיונים מלאה? פשוט מושכים מלמטה תיון והולכים להכין כוס תה. מה עושים כשנגמרים התיונים? מרימים את המכסה וממלאים מחדש…
ההדרכה לקוחה מפה – אפילו לא שיניתי את המידות.
הניירות אכן עבים ועמידים ולכן אפשר להכין מהם את האריזה עצמה בלי תמיכה נוספת – כמו למשל את אריזות הכריות האלו (ההדרכה מכאן).
הכיתוב מרמז על התוכן (עם האותיות הגדולות החדשות של יעל יניב) – מישהי רוצה נשיקות?
הדפים יכולים גם להיות רק נקודת הצבע על רקע נייטרלי של נייר קראפט חום:
מה דעתכן על אריזה בצורת קופסת גפרורים מוגדלת? הבנתי את העקרון של בניית הקופסא לפי ההדרכה כאן ואז תכננתי את הגיזרה מחדש לפי הגודל שרציתי.
התוכן של הקופסא יכול להיות מגוון – אני בחרתי במתנה עבור חברה תופרת…
אפשר לבנות את כל האריזה מהניירות:
העקרון של הגיזרה נלקח מפה – אני שיניתי והוספתי עוד סגירה וכך זה נראה בשלב הבנייה:
קלוז-אפ על הצמיד – רצועת עור עם חרוזי לבבות מוכספות וסוגר מוכסף.
מה לגבי מחברות? קצת נייר קראפט לכריכה עם קישוט של נייר פרחוני ונייר מדפסת לדפים הפנימיים. אפשר לסגור עם כפתור או סתם עם קליפס (או לא לסגור בכלל). הכיתובים מהמדבקות החדשות של יעל כמובן…
את החיבור של הכריכה לדפים הפנימיים אפשר לעשות ע"י קשירה של חוט או ע" ניטים – מה שבא לכן.
ואם נוסיף גם עט תואם (מהאוסף הפרטי שלי) אז יש לנו סט מושלם.
אפשר לקחת קופסת מתכת ולהדביק עליה את הניירות:
ולא לשכוח להכניס מחיצות כדי שגם יהיה שימושי…
ואם כבר במחיצות עסקינן, למה לא לעשות קופסא עם מחיצות מהדפים עצמם? הקופסא התחילה את דרכה ככה:
וסיימה ככה (המכסה השקוף הוא דף שקף שקיפלתי במקומות המתאימים):
רוצים עוד מחיצות? בבקשה! אולי נייצר ערכת מסיבות? קופסת שעשוייה מדף נייר, מחיצות תאים מנייר תואם, קשיות נייר מפוספסות (נתנאלה), מנג'טים מנוקדים לקאפקייקס (בחנויות למוצרים חד פעמיים או חנויות אפיה) ודגלונים שעשויים מקיסמים והמדבקות של יעל יניב.
עכשיו רק צריך סיבה למסיבה…
עוד מחיצות? לקחתי קופסת מתכת שבה היה פעם סט עפרונות צבעוניים (לא קונה יותר עפרונות צבעוניים – תמיד בשליש הדרך נמאס כבר לחדד אותם, חלק הולכים לאיבוד ובסוף הסט כולו מוצא את עצמו בפח). מבחוץ הדבקתי נייר (אלא מה?)
ומבפנים? מחיצות לקלמר…
הנה עוד מחיצות… ט"ו בשבט מתקיים השנה ב-16 לינואר – אולי אפשר להביא קצת פירות יבשים ארוזים בצורה קצת יותר מעניינת מאשר באריזת הפלסטיק מהסופרמרקט?
או אולי באריזות כאלו?
את הגיזרה מצאתי כאן – פשוט הדפסתי אותה על הצד הלבן של הנייר, גזרתי וקיפלתי לפי הסימונים. אם המדפסת שלכן מתקשה להעביר דף עבה כזה, הדפיסו את הגיזרה על נייר רגיל, גזרו מסביב והשתמשו בדף בתור הגיזרה. את חוט התיל משחילים משני הצדדים ומעגלים את הקצוות כדי שלא יברחו וגם כדי שלא ידקרו את מי ששולח יד לקחת ממה שיש בפנים. אני שמתי בפנים חמוציות מיובשות – רואים את סימוני הגזרה?
אפשר גם לייצר סלסלות פתוחות (הגיזרה מכאן) – ניתן לשחק עם הגובה של הסלסלה או גודל הבסיס שלה.
ולקינוח, קצת מתוקים… פירמידה פשוטה (הגיזרה לקוחה מכאן – אפשר אפילו להוסיף חלון הצצה באחת הפיאות).
מדפיסים על הצד האחורי של הנייר, גוזרים ומקפלים. מחוררים חורים בפינות וקושרים סרט. אין פשוט מזה…
לא סיימתי עם הקופסאות – יש עוד כמה סוגים אחרים בפוסט הבא וגם מיני אלבום עם פתיחה שונה – עוד יום יומיים, מבטיחה!
את הדפים של נתנאלה ניתן לקנות במכירה מוקדמת באתר ולאסוף ביריד במחיר מנצח של 100 ש"ח ל-48 דפים. את המדבקות של יעל יניב ניתן יהיה למצוא אצלה בדוכן ביריד. למי שלא יודעת, היריד מתקיים במתחם התחנה החל מחמישי הקרוב אחה"צ ועד מוצאי שבת – הנה כל הפרטים:
אני מתכננת להתייצב בחמישי אחה"צ לבילוי עם חברות שמכורות כמוני לעולם היצירה – וביקור נוסף בשבת בבוקר עם הבנות. יהיה שמח!
לילה טוב,
קרן.
