קלאסיקה – אבל דיגיטלית

לפעמים מרוב חידושים והמצאות מתחשק לחזור קצת לקלאסיקה. אני עוד לא זונחת את אוזניות ה-bluetooth שלי תמורת ווקמן, אבל בהחלט לעיתים מתגעגעת לימים שאלבום היה רק אלבום – עם אולי קצת הפתעות אבל עדיין כזה שאפשר גם לתת לסבתא בלי להתחיל להסביר לה הוראות הפעלה. הסדנא הזו היתה אחת המוצלחות שהעברתי ביוני 2019 – הרבה לפני הקורונה, בעידן שהיום נראה

ארגונית מצ'יפבורד – סדנא דיגיטלית

בעקבות בקשת הקהל – סדנא דיגיטלית חדשה! כשהעליתי את התמונה של הארגונית לא הפסיקו לשאול אותי אם יש לה הדרכה – והיום אני יכולה לומר שאכן יש! סדנא דיגיטלית חדשה יוצאת לאור – וזו הסדנא השישית שלי. יש עוד כמה בתכנון, לא לדאוג… לארגונית יש שני תאים צרים בצד ימין לאחסון בעמידה – ניתן לשים בהם סטאקים קטנים, שאריות נייר,

תיבת כלים – סדנא דיגיטלית

תיבת כלים נמוכה היא בדיוק מה שצריך כדי לאחסן את כל כלי העבודה שמפוזרים על השולחן בין פרוייקט לפרוייקט – לאסוף הכל, לסדר במקום – ולהתחיל לתכנן את הפרוייקט הבא. הגיע הזמן לתת לכלים גם מקום של כבוד – כלי עבודה, כלי כתיבה – וכל כלי אחד שיעלה על דעתכם. לכבוד כולם הכנתי הדרכה לתיבת כלים נמוכה – גובה של

קופסת אלבום

זוהי הסדנא הדיגיטלית הרביעית שלי – והפעם עבור אלבום אהוב ומוכר. את קופסת האלבום הזו אני מכתירה בתור הסדנא הכי מצליחה שלי – יותר מ-160 בנות השתתפו בסדנאות שלה לפני שנתיים ועוד כמה עשרות השתתפו בהן לפני שנה. מאז לא הפסקתי לקבל שאלות בנוגע אליה ועכשיו הגיע הזמן להעביר אותה לפורמט דיגיטלי. אפילו הכנתי שתיים כאלו בתור מתנה – אחת

סדנא פרונטלית?

לאור העובדה שהסדנאות בקבוצות קטנות (לפי ההנחיות) נראה לי שאפשר לנסות לטבול שוב את האצבעות במים ולחזור לסדנאות פרונטליות. לא בבת אחת, רק בקטנה… הסנונית הראשונה היא הסדנא לקופסת ילקוט+אלבום: בסדנא ניצור קופסא בצורת ילקוט עם ידית אחיזה, כולל סגירת מגנטים ולשונית עם סיכות מתפצלות. כדי שהילקוט לא יישאר ריק, נכין גם אלבום עם סגירה תואמת, פתיחה לצדדים וגם למטה

קופסת ילקוט ואלבום

הסדנא הזו התחילה בתור אתגר והפתעה – אתגר עבורי והפתעה עבור המשתתפות. ביקשו ממני להעביר סדנא בהפתעה לחבורת יוצרות מוכשרות שחגגו יום הולדת לחלק מבנות הקבוצה. הן ידעו שתהיה סדנא, אבל לא ידעו מי מעבירה אותה ומה יהיה הנושא. זה כבר היה האתגר שלי – מה מתכננים לחבורת בנות שיודעות ליצור, אבל שעדיין יהיה מאתגר, במסגרת ערב אחד ועם תוצר

שידת מגירות – סדנא דיגיטלית

אפשר להזמין אתכן לעסוק בנגרות בנייר? הפעם אני הולכת לבנות שידת מגירות ומזמינה אתכן להצטרף אלי ולבנות אותה גם. לשידה יש 4 מגירות – 2 נמוכות ו-2 גבוהות, תוכלו לקבוע בסדנא באיזה סדר תרצו לסדר אותן בשידה. גובה השידה 7 אינטש, גודל כל מגירה 3X4 אינטש – מספיק גדולות ועמוקות כדי להכיל את כל מה שהולך לנו לאיבוד על השולחן…

עדיין בבידוד – מעמד כלים משושה

חלק גדול מהבידוד מרצון (או שלא מרצון) עבר עלי במחשבות עד כמה הקורונה שינתה אותנו ועד כמה העולם שאחרי הקורונה יראה. הריחוק החברתי פתח פתח לתקשורת מרחוק שאמנם היתה גם קודם אבל ממש לא בכזו עוצמה. את הסדנא הדיגיטלית הזו התחלתי עוד לפני הקורונה, אבל בזמן הבידוד היה לי זמן לעצב אותה בדיוק כמו שרציתי. בסדנא נלמד להכין מעמד כלים

כרטיסים מס' 2

זוכרים שסיפרתי לכן שאני מתכננת כמה סדנאות כרטיסים? אז הנה הגיע הזמן לסדנא השניה! גם בסדנא הזו נכין 4 כרטיסים שונים – כל אחד מהם עם רעיון שונה וצבעים שונים. לכל סוג כרטיס תקבלו שני סטים – את שניהם נכין בסדנא, כלומר סה"כ תכינו 8 כרטיסים. כמובן שתקבלו הוראות ומידות כדי לשחזר את ההצלחה, בתוספת 8 מעטפות למקרה הנדיר שבו

אהבה לנייר

כשאני אומרת שאני אוהבת נייר מסתכלים עלי קצת מוזר – יש כאלו שאוהבות ספורט, כאלו שאוהבות בגדים, יש מי שאוהבת נסיעות ואני אוהבת נייר (נו, וגם קצת נסיעות). אם תכניסו אותי לחנות נייר שווה מבטיחה לכם שלא אצא משם במשך כמה שעות. תנו לי רק למשש את הדפים ולדמיין איזה פרוייקטים אפשר לעשות מהם. כזו אני… אני אוהבת נייר בעבודות

לחשוב מחוץ לקופסא?

המשפט הידוע מעודד אותנו "לחשוב מחוץ לקופסא" – כלומר לנסות לפתח את הדמיון ולצאת מקבעון מחשבתי. אבל מה לעשות שאותי דוקא מעניינת יותר הקופסא עצמה? מה לשים בקופסא? איך לבנות את הקופסא? כמה קומות יש לקופסא? ממה היא עשויה? איך לעטוף את הקופסא? ומה עושים בכלל עם הפינות? הקופסא שלי היא בכלל לא דמיונית אלא בהחלט קופסא קיימת – מורכבת

נסיון, אחת, שתיים, נסיון!

בדרך כלל אני מתכננת את הסדנאות שלי חודשים מראש – מכינה מודל ראשון, אח"כ שני ובדרך כלל גם שלישי. כותבת הוראות, מכינה מודל רביעי לפי ההוראות, מתקנת ואז מתחילה לאסוף את כל החומרים. בינתיים עד שהכל יגיע כותבת פוסט, מצלמת תמונות ואפילו עורכת וידאו עם מוזיקה. רק כשהכל מוכן פותחת הרשמה שלושה שבועות מראש לפני הסדנא הראשונה. הפעם אני מנסה

קלאסיקה

לפעמים מרוב חידושים והמצאות מתחשק לחזור קצת לקלאסיקה. אני עוד לא זונחת את אוזניות ה-bluetooth שלי תמורת ווקמן, אבל בהחלט לעיתים מתגעגעת לימים שאלבום היה רק אלבום – עם אולי קצת הפתעות אבל עדיין כזה שאפשר גם לתת לסבתא בלי להתחיל להסביר לה הוראות הפעלה. אחד הדברים שאני עושה בכל פעם שאני רוצה לתכנן אלבום חדש הוא להכין רשימת רצונות

הטיול הבא

האהבה לטיולים היא עובדה כל כך ברורה, עד שנראה כמעט מגוחך לחקור אותה – לא סתם קיימים מחקרים שמוכיחים שטיולים עושים אותנו מאושרים. יציאה לחופשה קשורה בקשר ברור לעלייה ברמת האושר. יותר מזה, עצם תכנון החופשה העלה את מידת האושר בקרב הנחקרים. בקיצור, רוצים להיות יותר מאושרים? תתחילו לתכנן טיול. לי תמיד יש איזשהו טיול באופק (גם אם זה טיול

אלבום לקופסא או קופסא לאלבום?

אני לא יודעת מה הגיע קודם – הרעיון להרכיב ולעטוף קופסא ואז להכניס לתוכה אלבום, או הרעיון לתכנן ולבנות אלבום ואז להכין לו קופסא. זה לא באמת משנה, כי התוצאה בסוף זהה בשני המקרים – יש לנו אלבום עם קופסת אחסון תואמת לו. האתגר הפעם היה להכין קופסא מחתיכות צ'יפבורד נפרדות ולעטוף אותה בצורה אחידה. קופסא כזו שיודעת להיפתח בלי

פופאפ

מכל הטכניקות של הכרטיסים שהכנתי, את כרטיסי הפופאפ אני הכי אוהבת. יש משהו בציפייה של לגלות מה יקפוץ מתוך הכרטיס שמוסיף התרגשות לכרטיס עצמו. בדרך כלל האתגר הוא לעצב את הכרטיס מבחוץ ולהשאיר בתוכו את המקום רגוע ונקי לברכה עצמה – אבל בכרטיסי פופאפ זה בדיוק הפוך. האתגר הוא מה שיש בפנים והחלק החיצוני של הכרטיס הוא הפעם פחות בפוקוס.

מקום לזיכרונות (או אפקט ה-WOW)

לפעמים כשאני מסתכלת על כל האלבומים שאני עושה אני חושבת על זה שבעצם הם אוסף של זיכרונות. האמת, לפעמים הם אפילו מייצרים את הזיכרונות בעצמם. הרבה מתמונות הילדות שלי הן תמונות שאני בכלל לא זוכרת (אומרים שהזיכרון מתפתח אצל ילדים בגילאי 3-4), אבל אני זוכרת את התמונה עצמה, את הצבע של האלבום בו היא הייתה ואת הסיפורים שסיפרו לי עליה

כרטיסים נמשכים

לפני נושא הכרטיסים, בוודאי שמתן לב שהעמוד הראשי של הבלוג השתנה וגם חלק מהעיצוב שלו . החלטתי שהגיע הזמן לרענן אותו קצת ולתת לו מראה קצת יותר מודרני – בכל זאת הוא התחיל בתפוז, עבר לפה ב-2016 ואוטוטו הוא כבר חוגג 11 שנים. אני מקווה שתאהבו את השינויים! למי שלא רשומה עדיין לעדכונים מהבלוג – תוכלו להצטרף פה בצד שמאל.

סוחבת הכל

עשיתי הפסקה בנייר כדי לחזור לתפירה – שני התחומים האלו מקבילים זה לזה מבחינתי כשאני מתכננת פרוייקט חדש. לא משנה אם זה נייר או בד – בשני המקרים זה דורש תכנון שלבים, חיתוך החלקים, עבודה לפי סדר ובחירת צבעים וקישוטים. הפעם החלטתי ללכת על פרוייקט שאפתני במיוחד – תיק גב עם כיסים, שילוב צבעים וריפוד כמו שאני תמיד מחפשת ולא

ארנב על הגב

"אמא תראי, יש לה ארנב על הגב!" צודקת הילדה שאמרה את זה – לקחתי את מאי לצילום של התיק החדש שתפרתי וזו היתה התגובה שקיבלנו בגינה. אכן היה לה ארנב על הגב! או אולי ארנבת? את התיק הבא דמיינתי מאז שקניתי לבנות פונפונים במחיר מופקע בתור תליונים לתיק בית ספר בפסח לפני שנה. דמיינתי את התיק עשוי מבד נעים ורך