מאז שכל אחד מסתובב עם טלפון נייד, הפכנו להיות צלמים במצב טורבו. אנחנו מצלמים הכל – את מיקום החנייה בחניון (כדי לא לשכוח – ובעיקר כדי לא לטרוח לזכור), את האוכל שאכלנו היום, את הקשת בשמים כשעמדנו בפקק בדרך לעבודה, את הילדים בכל מיני פוזות, וכמובן בעיקר את עצמנו! מי שמסתכל על אוסף התמונות בטלפון שלו יכול לקבל תיעוד מדוייק איפה הוא טייל, איפה הוא אכל, עם מי הוא היה וגם איפה הוא חנה (-;
בעוד אנחנו מתעדים את עצמינו לדעת, אנחנו שוכחים שהמידע הזה יושב לו וירטואלית אי שם – אנחנו סומכים על גיבוי אוטומטי ומקווים שלא יקרה לנו שום דבר טראגי לטלפון. בינינו, מי בפעם האחרונה ישב ועשה סדר בדברים האלו?
יכול להיות שאני סתם עושה רומנטיזציה מסיבות נוסטלגיות לתיעוד באלבומים – משהו פיזי שאפשר לתת במתנה או להחזיק ביד ולדפדף. חלק גדול מזה הוא התיעוד של הרגעים היומיומיים שהופכים את החיים למה שהם – שגרתיים, עמוסים בפרטים, מלאי סידורים אבל בדרך כלל לא רעים בכלל.
המקסימום שעשיתי בזמן האחרון בעצמי לתיעוד של הרגעים האלו היה פשוט להדפיס את התמונות. כן, הדפסה סטנדרטית של תמונות בגודל 10X15 (הכי סדנדרטי שיש) – כבר יש משהו מוחשי ביד עם המעטפה מחנות הצילום או בנייר שיוצא מפתח היציאה של המדפסת. התמונות שכבו להן ככה כמה ימים (על מי אני עובדת? הן חיכו שם 3 חודשים) עד שמצאתי את הזמן לשבת ולתכנן אלבום עבורן. רציתי משהו שניתן להכניס לתוכו כמות סבירה של תמונות (החל מ-8 תמונות ומקסימום 20), שלא אצטרך לשנות את גודל התמונה (אלא אם כן ארצה לחתוך אותה), שיהיה נוח לדפדוף ועדיין לא יותר מדי עמוס. כשאני מתחילה פרוייקט יש לי נטייה לנסות לדחוף בתוכו כל מיני תוספות ושדרוגים שהופכים אותו למסובך וארוך – אבל הפעם רציתי באמת משהו סביר ונוח לעשייה.
גם פה היו לו כמה גלגולים – אחרי שני מודלים הגעתי לתוצאה שרציתי ואז בחרתי את הדפים – סטאק רטרו היפיפה של נתנאלה (לטעמי זה הסטאק הכי יפה שלה). על רקע של קארדסטוק קראפט חום הם נראים יפים עוד יותר.
האלבום נסגר ע"י מגנטים נסתרים – כך האלבום נסגר בצורה מדוייקת, למרות שאין סימן חיצוני לסגירה.
ברגע שפותחים את האלבום לצדדים, מתגלה החלק הפנימי שלו. ניתן כמובן לשים גם תמונות בכנפיים בצדדים.
החלק האמצעי הוא החלק המרכזי בו מדפדפים ובו נמצאות גם רוב התמונות. הדפדוף מתבצע באמצעות הלשוניות בראש כל דף.
המחיצות בין הדפים הן בעצם כיסים שטוחים אשר לתוכם ניתן להכניס תמונות נוספות. לא חובה לשים תמונה בכל עמוד – אני העדפתי להשאיר מקום ריק באחד העמודים עבור כיתוב.
הנה דוגמא לשלישיית תמונות – שתי תמונות על דפי האלבום ואחת נוספת בתוך הכיס.
ומה אם יש תמונות יותר קטנות מהסטנדרט? עוד יותר טוב כי אז אפשר לשים יותר תמונות בעמוד.
גם מקומו של הכלב לא נחסר באלבום – הוא בן משפחה לכל דבר!
בהחלט לא הייתי קוראת לזה חיי כלב – אצלינו הוא חי חיי מלך!
יחי המלך פאפו הראשון!
ולסיום תמונות משפחתיות משנים שונות – מצא את ההבדלים!
מאחורי האלבום יש עוד מדבקה קטנה:
כל המדבקות באלבום הן מדף מדבקות חדש שנוצר ע"י יעל יניב אהובתי במיוחד עבור האלבום הזה והוא מתאים לצבעי הדפים בשלמות (ומי שלא מכיר עדיין את יעל יניב אז הגיע הזמן לבקר באתר שלה ולראות את שלל המדבקות והרקעים לצילום שהיא מייצרת – גם הרקע הנפלא בתמונות הוא שלה).
דף המדבקות מכיל כיתובים, קישוטים ושני סטים מלאים של אותיות בשני צבעים.
מה עוד נשאר? רק לתת פרטים על הסדנא לאלבום הזה.
אז ככה:
הסדנא תתקיים במועדים הבאים:
- יום שישי ה-28/4 בשעה 9:00 בגני-תקווה (בין פתח-תקווה לקרית אונו)
- יום חמישי ה-4/5 בשעה 20:00 בגני-תקווה (בין פתח-תקווה לקרית אונו)
- יום שישי ה-5/5 בשעה 9:00 בגני-תקווה (בין פתח-תקווה לקרית אונו)
- יום שלישי ה-23/5 בשעה 20:15 בגני-תקווה (בין פתח-תקווה לקרית אונו)
- מועד חדש! יום חמישי ה-13/7 בשעה 16:00 בחנות של נתנאלה בחולון
- מועד חדש! יום שני ה-24/7 בשעה 20:00 בסטודיו כישורים ברחובות
רוצות להשתתף בסדנא אבל יש לכן כבר תוכניות בתאריכים האלו? שלחו לי מייל ולפי הביקוש אפתח מועדים חדשים.
- עלות הסדנא הינה 280 ש"ח למשתתפת
- אורך הסדנא 3.5 שעות
- עקרונית אין צורך להביא כלים או חומרים כיוון שהכל יסופק בסדנא, אבל אם יש לכן לוח קיפול או טרימר אז כדאי להביא.
- מומלץ להביא תמונות (עדיף תמונות לרוחב או תמונות אורך שאפשר לחתוך), אבל ניתן להכין את האלבום גם ללא תמונות ולהוסיף אותן מאוחר יותר.
- הסדנא מתאימה גם למתחילות – אין צורך בידע קודם בעבודה בנייר.
- בסדנא יהיו כיבוד קל ושתיה חמה וקרה.
איך נרשמים?
ההרשמה כרוכה בתשלום מראש של 50 ש"ח בחיוב טלפוני בכרטיס אשראי, שאר התשלום יתבצע בזמן הסדנא.
במקרה של ביטול בשבוע שלפני הסדנא, דמי ההרשמה לא יוחזרו.
להרשמה יש לשלוח מייל ל-
kparparim@gmail.com עם תאריך הסדנא הרצוי, שם מלא ומספר טלפון ליצירת קשר.
חג הפסח כבר אוטוטו מאחורינו ואני גאה ומאוכזבת בו זמנית. גאה כי הצלחתי לסיים לא מעט פרוייקטים בחופש הזה, ומאוכזבת כי רשימת הפרוייקטים הנוספים כאילו לא התקצרה בכלל. מתי אמרתם מגיע החופש הבא?
קרן.
