טעות של מתלהבת

לפעמים ההתלהבות מהיצירה היא כל כך גדולה שאני שוכחת כללים בסיסיים שלמדתי ממזמן – ומצטערת על זה אחר כך בגדול! החלטתי הפעם לבנות פולדר עם שלושה פאנלים – איך בונים פולדר? פשוט שמים את כל הדברים שרוצים להכניס לתוכו ומנסים לחשוב על סדר הגיוני לסדר אותם. לפי זה אפשר לתכנן את כל החלקים של הפולדר – מרכז, כנף ימנית וכנף

קלסר דסקיות

מאז שקיבלתי את מחורר הדסקיות המשכתי לנסות לראות איך עוד אפשר לנצל אותו. למדתי את הלקח מהפרוייקט הראשון – איזור החירור חייב להיות עשוי מחומר שהוא טיפה גמיש כדי שהדיסקיות תוכלנה להיכנס. כלומר אפשר לחורר דברים עבים, אבל לא קשיחים לגמרי. חומר שהוא טיפה גמיש אבל עדיין קשיח? מיד חשבתי על שקף. כדי לייצר קשיחות כפולה, קיפלתי את השקף לשניים וחוררתי

מחברת דסקיות

כש-We R יצאו עם מחורר הדיסקיות החדש שלהם ממש התלהבתי – יש לי מחורר דסקיות של Happy Planner שמסוגל לחורר תשעה חורי דסקיות ברצף, הבעיה היא שהוא נהדר רק לחירור דפים פנימיים דקים ואילו את הכריכה הוא לא מסוגל לחורר. יש לי מחורר בודד שקניתי באלי אקספרס – אבל מסתבר שהחור דיסקית שהוא מחורר הוא טיפה ארוך יותר מאשר המחורר

קופסת תכשיטים עם מגש

קופסת תכשיטים? בעצם, למה לא? יעל רצתה להכין קופסת תכשיטים לבת שלה ואני הצטרפתי להרפתקה. זה היה ממש ממזמן – וככה גיליתי שאני צוואר הבקבוק בפרסום של פוסטים – אני הכי נהנית ליצור, ואין לי בעיה לכתוב פוסט, אבל השלב של צילום המוצר המוגמר פשוט מעייף אותי ולכן אני דוחה אותו, ודוחה עוד, ואז עוד קצת. יש לי 35 פוסטים

מסגרת לעציץ

שיטוטים בפינטרסט יכולים להוביל לכל מיני מקומות – הם יכולים להוביל לשלוש שעות מול תמונות של עבודות של אחרים עד שהעיניים שלך נעצמות, או למשהו שנתקע לך בראש ולא מרפה עד שאת מנסה אותו בעצמך. השיטוט הפעם הביא את סמדר, יעל ואנוכי  לתמונה של מסגרת ובתוכה עציץ – מפה התחיל סיעור מוחות וסיימנו את הערב בבנייה של מסגרת עומדת לתמונה

קופסת אלכסון 2

הקופסה האלכסונית בשיפוע שהכנתי עם רונית קרצה גם לסמדר וליעל והכנתי אותה איתן שוב – אבל הפעם בצורת עיטוף שונה. כשעבדתי עם רונית עטפנו את הקופסא עיטוף מלא, ואילו פה עטפנו רק את החיבורים ובשאר האזורים פשוט הדבקנו נייר מדוגם. אני לא יכולה לומר שהשיטה הזאת מהירה יותר – כי היא לא, אבל היא בהחלט חוסכת בנייר וניתן להשתמש בה

סופשנה

כמו כל שנה, מתנות סופשנה מפתיעות אותי… אני בטוחה שיש עוד המון זמן, רושמת ביומן מתי להתחיל להכין, רושמת מי אמור לקבל ועד מתי – ועדיין נזכרת בשבוע האחרון ונלחצת. בגנים תמיד זכרתי שהגן הוא עד תחילת אוגוסט – ואז הסתבר שביולי זו נחשבת קייטנה וחלק מהצוות מתחלף. בבית הספר ידעתי שלומדים עד ה-30 ביוני – ואז הבנתי שכדאי שהמתנה

קופסת אלכסון

כאשר רונית הציעה (ממזמן! הפוסט הזה נכתב עוד בפברואר…) שנכין ביחד קופסא ונתנה כמה רעיונות, הקופסא המשופעת הזו מיד קפצה לי בזיכרון. תכננתי להכין אותה כבר הרבה זמן, אבל היא הייתה נראית יחסית פשוטה ואף פעם לא מצאתי את הזמן לנסות. מזל שרונית דרבנה אותי… ניסיתי כמה ניסיונות משורטטים כדי להחליט מה השיפוע הנכון ואילו פרופורציות רציתי לקופסא. אולי יש

תלוי

עבור אתגר בנושא "תלוי" החלטתי לעשות משהו שאיתגר גם אותי – עציץ שרך תלוי בתוך מתלה מקרמה – משהו חדש בכל החזיתות. בתור אחת שהצליחה להרוג כל צמח שאי פעם גידלה (כן, אפילו קקטוסים התאבדו אצלי), צמח מנייר נראה לי הפתרון המושלם. תוסיפו לזה את העובדה שחדר העבודה שלי נמצא במרתף ואין פה יותר מדי אור שמש אלא אור מנורה,

תיבת קומות ציפורים

תיבת קומות ציפורים? לא, זה לא שובך. זה השם שנתתי לקופסא הזו כי השם "תיבת קומות" מתאים לי גם לעוד כמה עבודות אחרות שהכנתי. תיבת הקומות היא בעצם מתקן של שלוש קומות זהות של קופסאות, כאשר כל קומה מחוברת לכנף אחרת – והנה לכן מתקן אחסון נפתח ונסגר. אפשר להשתמש בה לאחסון תכשיטים, כלים, או כל דבר אחר – זה

מתקן אחסון לשאריות קארדסטוק

כל יוצרת שעובדת בנייר מתחילה עם אותן השאלות – מה עושים עם השאריות? ולמה השאריות כל כך גדולות? מי בכלל החליט ש-12 על 12 אינטש זה הגודל הנכון? ואיך עושים בכלל פרוייקטים בלי שאריות? . היו לי הרבה הרבה התלבטויות בנושא אחסון שאריות גדולות. היו לי גם כל מיני פתרונות קודמים – קופסאות פלסטיק מאיקאה, שקיות צלופן ואפילו ארגז קרטון

קופסת טישו

את הפרוייקט הפעם התחלתי בגלל הפרזול – נשארו לי ידיות תיקים שפשוט לא היה לי מה לעשות איתן, וניסיתי לחשוב על שימוש אחר חוץ מאשר תיק. הידיות הן בצורת פתח מוארך עם פינות מעוגלות ואני ניסיתי לדמיין לאיזה פריט יתאים פתח כזה. האסוציאציה הראשונה שקפצה לי לראש היתה פתח לקופסת טישו וזה מה שעשיתי. התחלתי כרגיל בערימה של חתיכות צ'יפבורד.

אתגר שחור לבן

שוב אתגר? אכן כן. הפעם זה אתגר של צבעים – מותר להשתמש רק בשחור ולבן. נו, ואולי גם קצת אפור או כסוף – זה הכל לפי החוקים. אצלי הכל מתחיל מחתיכת נייר ועיפרון – אני יושבת ומשרטטת את הרעיונות עד שאני מגיעה למשהו שמוצא חן בעיניי. משם אני כבר מתחילה לתכנן מידות ויוצאת לדרך. החלק התחתון הוא יחסית פשוט –

קופסת משושה צ'יפבורד

סמדר, יעל ואני כל כך התלהבנו מקופסת המשושה שהחלטנו לאתגר את עצמנו בקופסת משושה נוספת – הפעם עם פתיחה עליונה ועשויה מצ'יפבורד. השתמשנו באותו משושה מההדרכה הקודמת (לא הייתי צריכה מחוגה הפעם!) כדי לשרטט את התחתית של הקופסא – כל צלע באורך של 2.5  אינטש. עכשיו הוצאנו את הפצירה – לא בשביל הציפורניים אלא בשביל הצ'יפבורד. צלעות קופסת המשושה יושבות

אלכסון

מה כבר אפשר לחדש במחברת ספירלה? דפי מילוי, כריכה – וספירלה! הכל כבר ידוע, מקסימום אפשר לשנות לספירלה את הצבע. אז זהו – שלא! יעל (קונדסונים) הנהדרת ואני החלטנו לייצר מחברת ספירלה קצת שונה – הספירלה מחוברת באלכסון, המחברת נפתחת באלכסון, ואפילו הגומי שסוגר את המחברת נסגר על הפינה באלכסון . לכריכה צריך צ'יפבורד – וחיתוך באלכסון של הפינה. דילמה

משושה

אחת הצורות הגיאומטריות הכי נעימות לעין היא המשושה – יש משהו בסדר הזה של הצורה הזאת שפשוט נעים להסתכל עליו. אפשר לבנות משושים אחד ליד השני כמו כוורת או לרווח אותם – ובכלל, בשנים האחרונות הם הפכו להיות טרנד לא קטן.מי שרצתה לעשות קופסת משושה הייתה סמדר – ויעל ואני הצטרפנו להרפתקה. בהתחלה חשבנו על קופסא לט"ו בשבט אבל בסוף

קלאסיקה – אבל דיגיטלית

לפעמים מרוב חידושים והמצאות מתחשק לחזור קצת לקלאסיקה. אני עוד לא זונחת את אוזניות ה-bluetooth שלי תמורת ווקמן, אבל בהחלט לעיתים מתגעגעת לימים שאלבום היה רק אלבום – עם אולי קצת הפתעות אבל עדיין כזה שאפשר גם לתת לסבתא בלי להתחיל להסביר לה הוראות הפעלה. הסדנא הזו היתה אחת המוצלחות שהעברתי ביוני 2019 – הרבה לפני הקורונה, בעידן שהיום נראה

סט קפה

עד לפני שנה בכלל לא שתיתי קפה. מי היה מאמין שבגיל 48 זה מה שהדליק אותי? כל החיים שתיתי שוקו או תה, קפה לא היה בכלל אופציה. זה לא שלא אהבתי את הריח, ולקפה יש ריח נהדר, אבל הטעם? על הטעם יש עוד מה לדבר.מסתבר שבאמת יש דברים שנרכשים עם הזמן – ככל שאני מתבגרת אני מגלה שכמה שאני אוהבת

פנקס ספירלה עם מחזיק לעט

בכל פעם שאני מכינה פנקס אני תוהה אם אפשר לתת אותו במתנה עם כלי כתיבה – הפעם החלטתי להכין לעט מקום קבוע כדי שלא ילך לאיבוד. הטריק פה הוא לייצר את כל כריכה משני צ'יפבורדים – בצורה כזו ניתן לעטוף כל כריכה משני צדדיה בלי שיראו את שולי הקארדסטוק שמתקפלים מעבר לשולי הצ'יפבורד כי הם יהיו מוסתרים בין שכבות הצ'יפבורד.

תיבת תה קסומה

פעם, בעולם לפני סגרים, היה אפשר לפגוש אנשים. גם כאלו שהם לא מהמשפחה שלך. רונית אורבאום ואני ניצלנו הפוגה בין הסגר השני והשלישי כדי להיפגש לכמה שעות של יצירה משותפת. מי היה מאמין? ממש לשבת וליצור עם מישהו מהצד השני של השולחן ולא מהצד השני של הזום. חייבת לומר שזו הרגשה ממש מוזרה… רונית ואני החלטנו ליצור קופסת אחסון לתיונים