קופסת טישו

את הפרוייקט הפעם התחלתי בגלל הפרזול – נשארו לי ידיות תיקים שפשוט לא היה לי מה לעשות איתן, וניסיתי לחשוב על שימוש אחר חוץ מאשר תיק. הידיות הן בצורת פתח מוארך עם פינות מעוגלות ואני ניסיתי לדמיין לאיזה פריט יתאים פתח כזה. האסוציאציה הראשונה שקפצה לי לראש היתה פתח לקופסת טישו וזה מה שעשיתי.

התחלתי כרגיל בערימה של חתיכות צ'יפבורד.

תכננתי לחלק את החלק החיצוני של הקופסא לשני צבעים – בחלק התחתון יהיה נייר אפלין בצבע טורקיז ובחלק העליון יהיה נייר עטיפה בדוגמא של עץ. לשם כך הדבקתי פס של דבק נייר דבק בגובה בו רציתי לסמן את ההבדל בין הצבעים. נכון שיכולתי לסמן את הקו גם בעיפרון, אבל כשמסמנים עם נייר דבק יש טיפה עובי לנייר ואז קל יותר להבחין מתי פוגעים בו ולא עוברים אותו.

הנה הקופסא כאשר האפלין בצבע טורקיז כבר מכסה את החלק התחתון שלה:

הסרתי את נייר הדבק והדבקתי את נייר העטיפה השני כאשר הוא צמוד לאפלין טורקיז.

את נייר העטיפה של העץ המשכתי והדבקתי גם כלפי פנים כדי שיכסה גם את הדפנות הפנימיות של הקופסא.

עכשיו עברתי למכסה – המכסה בנוי משתי שכבות של צ'יפבורד שהודבקו זו לזו כדי לייצר אשליה של מכסה עבה יותר. הבעיה היא שלפרזול יש שני צדיים עם מרווח מסויים ביניהם – הוא לא יצליח להתחבר למכסה בעובי כפול ולכן יש רק מסגרת מסביב להיקף של צ'יפבורד כפול אבל במרכז הצ'יפבורד הוא רק עם שכבה אחת. לאחר העיטוף בנייר עטיפה, הנחתי את הפרזול ומרכזתי אותו על המכסה.

בעזרת עט סימנתי את מיקום הפתח שאותו אצטרך לחורר.

למרות שקצת חששתי מהחירור, זה דווקא היה לא מסובך בכלל. השתמשתי במכשיר ה-big bite שיכול להגיע בקלות גם למרכז המכסה, ובעזרתו פשוט חוררתי לאורך כל היקף הסימון.

והנה הפרזול מחובר – צילמתי את החלק הפנימי של המכסה כדי שתוכלו לראות שההיקף הוא בעובי כפול והמרכז בעובי של שכבה בודדת.

מוזר לכתוב על קופסא לטישו – שהוא מוצר חורפי בעיקר – כשבחוץ 23 מעלות…

החלק הכי מאתגר היה לנסות להתאים את הדיגום בפסים של העץ (-:

יש לי עוד כמה ידיות כאלה – אני צריכה לחשוב על שימושים נוספים. יש לכן רעיונות?

קרן.