חלום עגול או חלום בלהות?

הכותרת נשמעת אמנם קצת דרמטית – אבל אני חייבת לציין שההרפתקאה הזו לא הייתה רגועה לחלוטין…

הכל התחיל מזה שסמדר חלמה לעשות קופסא עגולה – ואתגרה את יעל ואותי לעשות אחת כזו. כל אחת הלכה על גודל שונה ועיצוב אחר – ככה זה כשנותנים לחלומות לאתגר אותך…

לא רציתי לנסות עם צ'יפבורד 2.2 מ"מ (אני לא באמת עד כדי כך אמיצה) אז הלכתי על 1.8 מ"מ. ממש גיבורה!

חתכתי רצועה ברוחב 4 אינטש לקופסא ואחת נוספת ברוחב 1 אינטש עבור המכסה. חשוב לשים לב לכיוון הסיבים של הצ'יפבורד – יש כיוון אחד שבו הצ'יפבורד גמיש יותר והוא הכיוון שיש לחתוך את הרצועות. הרפתקאה כבר אמרתי?

לפי מה שאני זוכרת משיעורי גאומטריה בתיכון (עם כמה מתבגרות בגילאים המתאימים מסתבר שאת לומדת מחדש את כל החומר) חישבתי שהרצועות יספיקו לי למכסה בקוטר 6 ורבע אינטש. נזכרתי מה זה פאי (3.14) וחישבתי היקף. מסתבר שחוץ מלחשב גודל שטיח עגול או מפה לשולחן יש לזה עוד שימושים בבית. סימנתי עם מחוגה וממש לא נהניתי לחתוך עיגול מצ'יפבורד עם סכין יפנית…

לאר מכן הרטבתי מעט את רצועות הצ'יפבורד במים כדי שתהיינה יותר גמישות. הנה המסקנה הראשונה שהסקתי – ככל שהעיגול קטן יותר, הצ'יפבורד מתאמץ יותר להתעגל ומתנגד לפעולה. מסקנה שנייה? המים נספגים ממש מהר בצ'יפבורד – הייתי חייבת להרטיב את היקף הקופסא פעם נוספת כי עד שסיימתי להכין את המכסה ולחתוך את תחתית הקופסא היקף הקופסא כבר הספיק להתייבש…

עיגלתי את הרצועה הצרה עבור המכסה מסביב לעיגול.

סגרתי את שולי הרצועה זה על זה וסימנתי היכן צריך לחתוך את הרצועה כדי שהיקף הרצועה יתאים בדיוק להיקף העיגול.

שמתי דבק PVA על כל שולי העיגול:

הצמדתי בחוזקה את הרצועה לשולי העיגול.

הידקתי עם נייר דבק עד לייבוש מלא.

את החלק התחתון של הקופסא הכנתי באותה הצורה, רק שהפעם העיגול היה בקוטר של 6 אינטש בלבד – חשבתי שמרווח של רבע אינטש יספיק לעובי הצ'יפבורד בהיקף + הנייר העוטף. אחרי העיטוף והייבוש שמחתי לגלות שהמכסה יושב ממש בול על הקופסא, אבל אולי להבא שווה להוסיף עוד מילימטר אחד או שניים כדי שהמכסה ייסגר יותר בחופשיות (וכמובן שאם זה היה צ'יפבורד עבה יותר היה צריך להשאיר מרווח גדול יותר). להבא? זה נשמע כאילו אני מתכננת לעשות קופסא עגולה נוספת. לא, לא בזמן הקרוב!

הנה שני החלקים מתייבשים – חשבתי שפה נגמר החלק המסובך. אז חשבתי (-:

את המכסה כיסיתי בנייר אפלין שחור – העיגול מכסה את כל החלק העליון של המכסה ובשוליים חתכתי חתכים קטנים שאותם קיפלתי והדבקתי כלפי מטה. הרבה מאוד חתכים קטנים!

בחלק החיצוני של המכסה הדבקתי רצועת נייר אפלין נוספת שגבוהה בחצי אינטש מגובה המכסה.

חתכתי חתכים קטנים בשולי הרצועה. הרבה מאוד חתכים קטנים!

שמתי דבק וקיפלתי את השוליים כלפי פנים המכסה.

הרצועה עבור פנים המכסה גם היא גבוהה יותר מגובה המכסה – פה קיפלתי מראש את השוליים כדי שיהיה יותר נוח להדביק. חתכתי גם פה חריצים בשוליים (התמונה צולמה לפני שחתכתי) והדבקתי. גם פה היו הרבה מאוד חתכים קטנים. זה כבר מוטיב חוזר…

את הקופסא עצמה עטפתי מבחוץ בנייר עטיפה איכותי – השארתי חצי אינטש בחלק העליון והתחתון וחתכתי בהם חריצים. הי, יש פה שוב המון חתכים קטנים!

השארית בחלק התחתון התקפלה בתחתית והשארית בחלק העליון הודבקה בדיוק באותה צורה ושלבים כמו במכסה.

הוספתי כיסוי החלק הפנימי כמו במכסה (נחשו מה? עם המון חתכים קטנים!) ולבסוף כיסיתי את התחתית הפנימית בעיגול נוסף. למזלי המרווח שהשארתי בין גודל הקופסא לגודל המכסה הספיק כדי שהמכסה יתאים בדיוק – לא יודעת מה הייתי עושה אם זה היה קטן מדי אחרי שעמלתי לעטוף את כולו..

אחת הבעיות בקופסא עגולה היא שאין מה לאחסן בה! בקופסא מרובעת או מלבנית יש פינות, אפשר לשים דברים בסדר מסויים – בקופסא עגולה בסוף זה תמיד יראה מבולגן. ואז עליתי על הרעיון הגאוני – בקופסא עגולה צריך לאחסן דברים עגולים!

אני ממש שמחה לאתגר כזה – למרות שנראה לי שהבנתי את הרעיון. לא רואה יותר מדי עיגולים בתקופה הקרובה (-:

קרן.

6 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s