משהו קטן ליד הקפה

משנה לשנה נהיה לנו יותר קל לשלוח את הבנות לבי"ס – כבר לא צריך להסיע, הן מסדרות לבד את התיק ואחראיות להתארגנות הפרטית שלהן.  זה עדיין לא אומר שאין את המשברים הקטנים של הבוקר (לא מוצאת את הספר/מפתח/נעלים…) אבל זה מאפשר לנו ההורים להתארגן במקביל אליהן יחסית ברוגע.

דבר אחד שאף פעם אני לא מצליחה לעשות זה לשבת לשתות משהו (או לאכול) לפני היציאה לעבודה. בראש אני כבר מדמיינת את כמות הפקקים שהולכת וגוברת ככל שאני משתהה בבית ואין שום סיכוי לשבת בנחת ולבזבז דקות יקרות של חוסר פקק. מאז שנפתחו ליד הבית שלנו גם תיכון חדש וגם עוד בי"ס יסודי, ישנה חצי שעה שבה היציאה מהחניה הופכת להיות משימה בלתי אפשרית. כן, אני יודעת שארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום – אבל לא חשובה יותר משקט נפשי וכביש פנוי.

אחרי חודשיים של חופש נהדר ורגוע, החזרה לשיגרת הלימודים אומרת גם חזרה לקצב שונה בבית. הרוגע של הבוקר השתנה למקצב זריז יותר, שעות הצהריים עמוסות בסידורים, שעות אחר הצהריים מתמלאות בחוגים ושיעורי בית, והערב נהיה עמוס בשאריות של כל מה שלא הספקנו במשך היום. ואני עדיין מפנטזת על בוקר רגוע שיש בו זמן לשתות את הקפה בלי להסתכל על השעון.

מי שעוקב אחר הבלוג שלי יודע שאחד המקצועות שאני הכי מעריכה הוא ההוראה והמורות של הבנות שלי זכו לקבל ממני מתנות שונות במשך השנים. אני מתארת לעצמי שהבוקר שלהן עמוס לפחות כמו שלי ואפילו יותר – אני בוחרת להתחיל לעבוד מוקדם כדי להימנע מהפקקים. הן די חייבות להגיע לבית הספר בתחילת היום ואין להן את הפריבילגיה של להגיע באיחור. קפה רגוע של בוקר? זה באמת נראה כמו חלום. מה גם שלמורה אין אפילו שולחן משלה אז בכלל אין על מה לדבר על פינה רגועה פרטית משלה.

הפעם החלטתי להתחיל את שנת הלימודים עם משהו סמלי – שאולי יתן למורות הרגשה של רוגע לפני יום הלימודים הראשון. רגע לפני כל הבלאגן…

IMG_20170902_183341~2 (Large)

התגיות תוכננו והודפסו על ידי ונחתכו עם פאנץ' תגית.

 

IMG_20170902_183400 (Large)

הקופסאות נחתכו עם תבנית חיתוך בקאטלבאג – אל תתנו לגודל הקופסא להטעות אתכם, היא ממש קטנה…

IMG_20170902_235535~2 (Large)IMG_20170902_235638~2 (Large)IMG_20170902_235705~2 (Large)

ומה בתוך הקופסא? 3 עוגיות לוטוס. מתה על העוגיות האלו…

IMG_20170902_235814~2 (Large)

ככה צריך להיראות הבוקר של כ-ו-ל-ם !!!

IMG_20170903_000739~2 (Large)

מכיוון שאצל אור בית הספר קטן, הכנתי קופסאות לכל הצוות. אצל מאי שלחתי רק למחנכת (בכל זאת יש יותר מ-60 מורים בצוות) ורק לי הטילה וטו. היא טוענת שאני עושה לה פדיחות עם המתנות האלו… אולי היא תתרצה עד ראש השנה (-:

מחכה לי שנה עם בגרויות של אור, שנה אחרונה של חטיבה אצל לי ושנה אחרונה של יסודי אצל מאי. לא פשוט… שתהיה שנת לימודים נפלאה ופוריה – לתלמידים ולמורים.

קרן.

20 תגובות

  1. מקסים!
    אני לא מאמינה שהבנות כבר כל כך גדולות!!
    זוכרת את מאי בת 5 לדעתי אם לא פחות.

    מאיפה הכוס המהממת עם הלב?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s