תן לשים ת'ראש על דיונה

יש אנשים שהשלווה הכי גדולה שלהם זה ללכת לשכב על שפת הים. לתת לחול להיכנס לכל מקום, ללקק ארטיק מטפטף, לאכול אבטיח עם חול, להיסחב עם כל החול לאוטו, לעשות את טקס ניעור המגבת ושטיפת הרגליים ועדיין להביא חצי משפת הים הביתה בדרך למקלחת. נראה לי שהבנתם שאני והחול לא חברים טובים.

לי תנו לשבת בבריכה מוקפת דשא על כסא מתחת לשמשיה עם ספר טוב. מדי פעם כשנהיה חם מדי להיכנס לעשות כמה בריכות ולחזור לשמשיה. ואם באמת מתעקשים, למה לצאת לשמש אם אפשר לשכב בסלון עם הספר והמזגן?

הסלון שלנו הוא הכי בנאלי שיש – זוג ספות אפורות מ-IKEA. אפור כזה שלא רואים עליו יותר מדי כתמים וריפוד שאפשר לכבס במכונת הכביסה בדרך ללכלוך הבא. הבנות אמנם גדלו וכמות הלכלוך בסלון קטנה (אני כבר לא מוצאת במבה מעוכה בין הכריות ואף תינוק לא פולט את הארוחה שלו על כריות המשענת), אבל מסתבר שלנשנש מול הטלויזיה זה משהו אוניברסלי, גם אם לא הכי בריא. מה שאני כן מנסה לשנות כל כמה חודשים זה את הכריות – כל שלושה ארבעה חודשים אני מחליפה כריות (או יותר נכון ציפית  לכריות). חלקן כבר הגיעו למצב אבוד ולכן צריך לרענן אותן בקצב סביר.

הפעם ניסיתי לעשות כריות שונות – לקראת החורף התחשק לי כריות כהות (בינינו, ממש לא רואים עליהם כתמים) אבל להקפיץ אותן עם קצת זהב.

את דפי הגיהוץ של גורי לינרו אני שומרת כמעט שנה לפרוייקט מתאים. פשוט גוזרים או חותכים (או מפנצ'צ'ים עם פאנץ') את הצורה הרצויה, מגהצים על הבד עם מגהץ ביתי וזהו. הם מגיעים בזהב וכסף (חלק או מנצנץ) ואפשר ליצור מהם לא מעט דברים. השתמשתי במכשיר הסילואט שלי כדי לייצר עבורי את החיתוך. עבור הכרית הראשונה פשוט בחרתי פונט שמנמן ועגלגל ואייתתי את המילה RELAX. הרי זה מה שעושים בסלון, לא?

img_20161008_203235-small

עברתי עם מגהץ וקיבעתי את האותיות על הבד.

img_20161009_071931-small

עבור הכרית השניה מצאתי ברשת סילואט של אננס, ייבאתי אותו לתוכנה ושלחתי לחיתוך.

img_20161009_000422-small

היה קצת יותר בעייתי להעביר את זה במדוייק לכרית – בדרך כלל מורידים מראש את החלקים המיותרים, מדביקים ויניל שקוף שדביק רק מעט ומרימים את הצורה הסופית. את הויניל מדביקים על העבודה ולאט מקלפים אותו כדי שישאיר רק את הצורה הסופית. הבעיה היא שויניל שקוף אינו עמיד בחום… האלתור שאני מצאתי הוא להשתמש במסקנטייפ נייר לבן (זה ששמים על הקיר לפני שצובעים – יש בו הרבה פחות דבק ולכן הוא לא מרים את הטיח איתו כשמקלפים אותו. בגלל שהוא עשוי מנייר הוא עמיד יותר לגיהוץ). גיהוץ קל והנה גם זה מוכן.

img_20161009_071937-small

ובתמונה סופית על הספה האפורה בסלון:

img_20161009_071916-small

בדרך לכריות הבאות חיפשתי במעמקי הגוף… וברצינות – רציתי לעשות כריות קשר – כאלו שבנויות מנחש ארוך ממולא באקרילן ולקשור אותן בצורה יפה ויזואלית.

ההתחלה היתה ע"י תפירת רצועה ארוכה של בד אלסטי לאורכה – ואז מילוי התעלה באקרילן. הייתי צריכה לכרית הסופית 2 מטר של רצועה, אבל לפחות בהתחלה עדיף לעבוד עם רצועה ארוכה יותר ולאט לאט להתחיל להדק ולמשוך את העודפים לקצוות.

img_20161012_002938-small

כדי להפוך את התעלה לצד היפה שלה (בכל זאת, יש פה מטרים של תעלה להפוך!), הנה טריק פשוט: מכניסים את קצה התעלה לתוך צינור ארוך (אני השתמשתי בגליל הקרטון שנשאר בתוך גליל של מגבות נייר)

img_20161012_003029-small

את השוליים שמבצבצים מושכים כלפי מטה כך שהם עוטפים את הגליל מבחוץ.

img_20161012_003113-small   img_20161012_003118-small

כך ממשיכים למשוך את הרצועה דרך הגלל ולמשוך את שוליה מעל הגליל עד שכל הרצועה הפוכה.

img_20161012_003208-small

חשבתם שסיימנו? כמעט…

עכשיו עושים את הכל שוב על הרצועה שהפכנו – אבל הפעם במקום לשחרר את שולי הרצועה, אוגרים אותה כך שתתכווץ על הגליל.

img_20161012_005006-small

בעצם יצרנו לנו תעלה קשיחה שלתוכה נוכל למלא את האקרילן בקלות. בגלל שרוב התעלה מכווצת על הגליל, ניתן לדחוס את האקרילן ממש עד קצה הרצועה.

img_20161012_005010-small  img_20161012_005042-small

סרגל ארוך או כל מוט עבה יוכלו לעזור במשימה. בכל פעם משחררים עוד חתיכה מהרצועה וממשיכים למלא.

img_20161012_005053-small

בשלב כלשהו הסתכלתי על הריצפה – זה נראה כמו מעיים של משהו. אולי לא הייתי צריכה לבחור בצבע אדום…

img_20161012_015404-small  img_20161012_015415-small

ניסיתי כמה הדרכות של קשרים – זו ההדרכה שהיתה הכי ברורה מבחינתי – פשוט לעקוב אחר ההוראות. אם רוצים שתי רצועות בכל מעבר, פשוט מסיימים את הכמסלול ומתחילים אותו מחדש לפי הסדר. את הקצוות פשוט תופרים ביד זה לזה מאחורה כדי שלא יראו את החיבור.

img_20161024_131638-smallimg_20161024_131709-small

אפשר לקפל את הכרית לשתיים ולמשוך את הקצוות – ואז יווצר לכם כדור. לא הכי נוח לשים עליו את הראש, אבל הבנות והכלב מאוד נהנים לשחק איתו מסירות (-:

img_20161024_131823-small

בינתיים אני מנסה לא להתבאס מזה שבשעה חמש יש כבר חושך. יוצאת מהעבודה ומרגישה שאמצע הלילה. מתי כבר יבוא שוב שעון קיץ? אין לי בעיה שיהיה גשום, אבל שלפחות יהיה אור בשעות נורמליות!

שולחן העבודה שלי מלא בפרוייקטים – ודווקא בתחום הנייר הפעם. אלבומים וקופסאות, חיתוכים וקיפולים. לא נחה לרגע… יש רעיון למיני אלבום מיוחד, עוד רעיון למחברת, קצת עבודה עם הסילואט – אין פתאום נהיה כבר 2 לפנות בוקר?

בתחום הסדנאות, הכל ממשיך כרגיל – הסדנא השבוע מלאה אבל יש עדיין מקום בסדנא למתקדמות לתפירת תיק צד ב-25 לנובמבר – כל הפרטים ממש פה. ובדצמבר? מי יודע, תמיד יש הפתעות…

סתיו נעים לכולם,

קרן.

 

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “תן לשים ת'ראש על דיונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s