מחברות

אני חובבת מחברות מושבעת. אוסף המחברות שלי רק גדל ואני בכלל לא מתביישת בזה – מכל נסיעה שלי לחו"ל אני מביאה לפחות מחברת אחת ובקניות לקראת תחילת שנת הלימודים אני מתלהבת יותר מהבנות שלי למראה המחברות החדשות. תראו לי מחברת שיש בה משהו טיפה שונה והיא שלי – זו יכולה להיות הכריכה, הכיתוב, צורת הפתיחה, החומר ועוד כל מיני רעיונות. לפעמים פשוט ההדפס עושה לי את זה – ובל נשכח את איכות הנייר. אין כמו לפתוח מחברת חדשה וללטף נייר עבה ואיכותי עם מקום לכל הרשימות, הדמיונות והרעיונות.

בעבודה יש לי תמיד 2-3 מחברות בשימוש שוטף, עבור היצירה יש עוד אחת או שתיים שמסתובבת לי בתיק או על שולחן היצירה, ליד המיטה לרוב תמצאו גם עוד מחברת – וכמובן יש את אחת מהמחברות במידורי שאני מייעדת רק לרעיונות.

אם אני אוהבת מחברות, אני עוד יותר אוהבת לשדרג מחברות. עשיתי לא מעט פרוייקטים של שדרוג מחברות בעבר וחלקם אפילו הראיתי פה בבלוג –

לפני 4 שנים המחברת הזו  הפכה למחברת הזו עם כיסים, חוצצים, כריכה וספירלה חדשה: (הנה הפוסט עם הסברים ותמונות של התהליך)

  

שנה לפני כן יצרתי את המחברת הזו בתור מתנה לחברה טובה של אור (הנה הפוסט המלא):

וב-2009 כשחשבתי על מתנת יום הולדת לנתנאלה (עוד לפני שויתרנו על הרעיון של לתת מתנות אחת לשניה בהפרש של שבוע) יצרתי את המחברת המשוגעת הראשונה שלי – נדמה לי שהיא מונחת לתצוגה איפשהו בחנות שלה היום (הנה הפוסט המלא).

  

לפעמים המחברת יפה בדיוק כמו שהיא – דפים איכותיים, כריכה יפה ועובי מכובד של דפים. מצד שני, אני תמיד אוהבת להוסיף את המגע האישי שלי. לא משנה עד כמה המחברת מושלמת…

ביריד האחרון קניתי את המחברות החדשות של נתנאלה והן ישבו לי על המדף יחד עם שאר האוסף. ישבו וחיכו להזדמנות המתאימה ליצירה… בשבוע שעבר ההזדמנות סוף סוף הגיעה – ואני התיישבתי ליד השולחן והתחלתי לדמיין איך עושים מחברת מושלמת למושלמת יותר. שימו לב, זהו פוסט עתיר תמונות!

הרעיון הכי פשוט הוא להוסיף כותרת – משהו שימשוך את העין ויתן מטרה לשימוש במחברת הספציפית. פה גם הוספתי גומיה מפוספסת שהגיע פעם עם מחברת אחרת.

   

ואם כבר כותרת, למה לא להוסיף גם חוצצים ולהפוך את המחברת לעוד יותר שימושית? הנה דוגמא למחברת שהפכה לספר מתכונית כולל חוצצים לפי סוגי המנות.

   

מפה אפשר לתת לדמיון להמריא, כי במחברת הבאה פשוט התעללתי. זה התחיל בחתיכת עור שחתכתי כך שתתאים בדיוק לגובה המחברת.

את השוליים הימניים של חתיכת העור קיפלתי מעל עמוד השידרה של המחברת ומדדתי היכן ניתן לחורר את העור בלי להפריע לדפדוף במחברת.

מדדתי וסימנתי את המקום לשלושת החורים וחוררתי אותם.

   

את אותם שלושה חורים סימנתי גם על המחברת עצמה.

ואז יצאתי לעבוד – עם מקדחה וראש מקדח דק קדחתי שלושה חורים במחברת.

הברגתי שלושה ברגים שיחברו את העור למחברת. הפכתי את המחברת וסימנתי גם את המקום של יציאת הברגים על המשך חתיכת העור והברגתי אותם.

את המשך חתיכת העור חתכתי בדיוק בקו הסיום בגב המחברת, חוץ מאשר שתי רצועות שהשארתי וחוררתי – זה יהיה המקום עבור מחזיק העט.

סגרתי את הרצועות עם ניטים והנה המחברת מוכנה:

אחרי ההצלחה עם העור, ניסיתי לעבוד עם עור גם בצורה עדינה יותר – בלי קדיחות, ברגים וכלי משחית. אגב, במקום עור ניתן להשתמש גם בלבד או בכל חומר גמיש שאינו נפרם ויכולים לחבר למחברת.

כך נראתה המחברת בהתחלה – תכלכלה, פרחונית ותמימה…

גזרתי חתיכת עור בגובה המחברת וברוחב שיספיק לכסות את עמוד השידרה והשוליים +1 ס"מ.

בעזרת מכשיר הקרופ-א-דייל לניטים קיבעתי טבעת מתכת לתליה במרכז החלק העליון של רצועת העור ומרחתי דבק בשולי הצד הימני של הרצועה.

הדבקתי את שולי הרצועה על החלק הקדמי של המחברת והפכתי אותה כך שתלחץ בצורה שטוחה על הרצועה כדי שהרצועה תידבק בצורה שווה ואחידה.

כעת מרחתי דבק בצד השני של הרצועה.

את הצד הזה הדבקתי בגב המחברת – מומלץ להשתמש בסרגל כדי לוודא שהרצועה מודבקת בצורה ישרה לאורך כל עמוד השידרה של המחברת.

דרך לולאת המתכת העברתי שרשרת קטנה שתליתי עליה כמה קישוטים – אבל פה עמדה לפני שאלה מכריעה – האם לעגל את הפינות או לא?

   

אני החלטתי לעגל פינות (הצהרה מבשרת רעות בדרך כלל, אבל פה מדובר באמת רק במשהו אסתטי בלבד).

את עיגול הפינות עשיתי בעזרת מכשיר עיגול הפינות של קרופ-א-דייל (מכשיר שונה מהמכשיר לקיבוע ניטים). נכון שאפשר לעבוד עם פאנץ' מעגל פינות ולעגל בנפרד כל דף במחברת, אבל כשיש כלי שיכול לעגל בבת אחת 10-15 דפים ביחד או חומרים עבים יותר כמו כריכת קרטון אז העבודה מסתיימת תוך פחות מחצי דקה.

   

והנה המחברת במלוא תפארתה:

עבור המחברת הבאה השתמשתי בחוט ומחט – היא התחילה בתור מחברת פרחונית ועדינה ורציתי להשאיר את אותו הקסם גם לאחר השדרוג.

מומלץ לחורר מראש עם המחט את כל המקומות בהן היא תיכנס, זאת על מנת לייצר אחידות ברווחים בין תפר לתפר וכדי שנוכל להכניס את המחט מהחלק האחורי של הדף לחלק הקידמי גם מבלי לראות את קו הסימון של המסגרת.

מזמן לא רקמתי…

לאורך עמוד השידרה הדבקתי טפט שעם דביק – זה אחד המוצרים החדשים שיצאו השנה מבית גורי לינרו – ואחד המוצלחים שפגשתי. השעם לא עבה מדי, מספיק גמיש כדי לעטןף איתו דברים מבלי להתפרק והכי חשוב – הדבק שלו סופר חזק ועושה את העבודה נהדר!

לפני שכיסיתי את עמוד השידרה עם השעם, מרחתי קצת דבק על הקצה העליון של עמוד השידרה.

על הדבק הנחתי חתיכת סרט בד ועליה הדבקתי את השעם.

הרצועה הזו תהיה בעצם הסימניה של המחברת.

ככה נראית המחברת המשודרגת:

את המילה love חתכתי מטפט השעם באמצעות תבנית חיתוך במכשיר הקאטלבאג.

בקצה הסימניה ניתן לקשור קשר – אני העדפתי להדביק שני לבבות שעם גב אל גב מעל קצה הסרט.

השעם כל כך הדליק אותי שהחלטתי להשתמש בו גם עבור עמוד השידרה של המחברת הבאה – אבל הפעם ללא סימניה.

   

במחברת הזו החלטתי להתעלם מהמקום לכותרת המחברת ולייצר מקום לכותרת משלי. מצאתי באוסף הפרטי שלי מסגרת מתכת בצבע קרם שקניתי בגראג' סייל לפני כמה שנים. סימנתי עם עפרון את גודל המסגרת הפנימית והחיצונית על קארדסטוק בצבע ירוק בהיר.

בתוך המסגרת הפנימית הדבקתי את המשפטים של הכותרת – מומלץ להדביק אלמנטים קטנים ועדינים  באמצעות פינצטה – כך יש יותר שליטה היכן מניחים אותם, לא מלכלכים את האצבעות בדבק ולא מזיזים בטעות אלמנטים אחרים שכבר מודבקים.

לאחר שהדבקתי את המשפט, מחקתי את סימני העפרון של המסגרת הפנימית וגזרתי לאורך סימון המסגרת החיצונית. את העיגול שגזרתי הדבקתי על הכריכה הקידמית של המחברת.

מדדתי היכן צריך לנקב את הכריכה וחוררתי שני חורים בעזרת מחורר משני צידי העיגול.

בעזרת שתי סיכות מתפצלות שחורות חיברתי את המסגרת לכריכה.

הוספתי עוד סיכה מתפצלת בצורת לב מוזהב והכותרת שלי מוכנה!

כך נראית המחברת עכשיו:

את המחברת הבאה רציתי להשאיר אותה בדיוק כמו שהיא – אבל לייצר עבורה מעטפת שתשמור עליה – משהו קשיח, שימושי ונעים לעין. מבחינתי זה אומר קרטון קראפט בצבע חום – ניתן למצוא אותו במגוון עוביים ויש לו מראה שאפשר לקחת לכל כיוון שרוצים. התחלתי עם רצועה של קרטון חום בגובה המחברת והתחלתי להוסיף קיפולים במקומות הרצויים.

כך נראית הכריכה לאחר שסיימתי – ובתאורה טובה יותר. את השוליים עיגלתי שוב באמצעות מעגל הפינות, באמצעות שארפי לבן ציירתי מסגרת עדינה לאורך כל השוליים.

הכיתוב נוצר באמצעות מדבקות thickers לבנות (יש לי אותן כבר יותר משבע שנים – לא הגיע הזמן להשתמש בהן?)

הכריכה נסגרת באמצעות מדבקת סקוטש עגולה (אפשר למצוא בכל חנות יצירה מקומית)

כשתכננתי את הכריכה יצרתי אותה מראש רחבה יותר על מנת שיהיה מקום גם עבור העט. כל מה שצריך זה שני חריצים ולקפל את הקרטון כלפי פנים ולא כלפי חוץ.

וככה יושב לו העט בתוך העטיפה, מוכן ומזומן לשימוש.

במחברת הבאה חשבתי לשדרג עם נפח – מכירים את כרטיסי השייקר? אלו שיש בתוכם כיס שקוף ששמים בתוכו כל מיני דברים שזזים עם הכרטיס? אז בדיוק ככה אבל עם מחברת. לצורך זה בחרתי מחברת שתתאים לי לרעיון – לקחתי את מחברת הוינטאג' וגם את הכיס לשייקר.

אני בחרתי את הכיס בצורת צנצנת שהוא הכי גדול שיש, אבל זה יצא מעניין לא פחות לעשות עם שייקר קטן יותר או אפילו עם כמה שייקרים קטנים.

הפכתי את השייקר על דף מיותר וסימנתי מסביב לו כדי לייצר את התבנית לחיתוך מדוייק. גזרתי את הדף לפי הסימון.

את הדף בצורת הצנצנת העתקתי על הכריכה במיקום הרצוי ועם סכין יפנית חתכתי לאורך ההיקף.

voila, יש לנו חור בצורת צנצנת!

רק בודקת לראות שהשייקר נכנס למקום בלי בעיה:

את היקף השייקר העתקתי על קארדסטוק ירוק בהיר. לפי המיקום הדבקתי כותרת שתופיע בתוך השייקר.

עכשיו כשהכל מוכן, אפשר להתפנות להכין את המילוי לשייקר. חתיכת נייר בצבע קרם שגילגלתי מסביב לקצה של מכחול:

את הנייר המגולגל הכנסתי לתוך בקבוקון זכוכית זעיר וסגרתי עם פקק שעם שהדבקתי כדי שלא יפתח.

את הבקבוקון הכנסתי לתוך השייקר ומסביבו פיזרתי חרוזי ונציה קטנטנים. עכשיו רק צריך להדביק את הקארדסטוק על השייקר ולהדביק למחברת.

עוד מחברת מוכנה – נראית לי מחברת מושלמת לכתוב בה חלומות ומטרות, לא?

המחברת הבאה היתה בסגנון בוטאני – והזכירה לי שאפשר לצאת לטבע עם מחברת ובלי תיק. כדי להחזיק את המחברת פשוט חיברתי אליה ידית.

רצועת עור עבה שחיברתי למחברת עם גומיות כדי שלא תזוז ואקדח סיכות. מי היה מאמין…

קצת מרעיש אבל אפקטיבי בהחלט!

בכריכה הקדמית סימנתי מלבן וחתכתי אותו עם סכין יפנית. מומלץ להניח את משטח החיתוך מתחת לכריכה הקדמית כדי שיפריד בין הכריכה הקדמית לדפים בזמן החיתוך.

רקע של עץ חום ומדבקות אותיות ירוקות.

מודה ומתוודה – במחברת האחרונה כבר לא היה לי כוח לחיתוכים והמצאות והחלטתי פשוט לקשט אותה.

משום מה לא אהבתי את החלונית בכריכה הקדמית. הידעתם שהמחברת היא סימטרית? כלומר אפשר להפוך אותה לצד השני והדפים הפנימיים עדיין נראים כמו בצד הראשון?

רק צריך להסתיר את הכיתוב ולהוסיף כמה קישוטים.

תפרתי במכונת תפירה עד כמה שאפשר היה להגיע בהיקף עם חוט חום. מדבקות של יעל יניב, חץ שעם וענן.

תם ולא נשלם – עשר מחברות שכל אחת עברה שדרוג שונה. בדרך צצו לי עוד כל מיני רעיונות נוספים, אבל הם יחכו לפעם הבאה שאחליט לצאת במרתון שדרוג מחברות. בדיוק חשבתי שלקראת ראש השנה זאת יכולה להיות מתנה נהדרת בעלות לא יקרה – במיוחד כשיש עכשיו שוב מבצע על המחברות אצל נתנאלה. 5 מחברות שונות (כן, שונות! הזדמנות נפלאה לעשות 5 פרוייקטים שונים או פרוייקט זהה על מחברת שונה בכל פעם) ב-100 ש"ח. הנה הקישור למבצע – הוסיפו את הקישור לעגלת הקניות וכתבו בהערות את שמות המחברות שאתן רוצות. מחברת בודדת עולה 40 ש"ח – שווה המבצע הזה… נראה לי מושלם גם לערב יצירה עם חברות או למתנה לראש השנה למחנכת/גננת.

קשה לי להחליט את מי מהן אני הכי אוהבת. מה דעתכן?

קרן.