נסיון ראשון

כל פעם שאני מנסה לתפור משהו חדש, אני מגדירה אותו בתור נסיון. לפעמים הוא יוצא בדיוק כמו שדמיינתי ואז אני והיקום במצב קוסמי מאוזן, הציפורים מצייצות ואין שום דאגה. לפעמים הוא יוצא ככה "בערך", כלומר לא משהו נוראי אבל אני יודעת שיש דברים שלא הייתי מראה לציבור הרחב ויש לגנוז את היצירה (לפחות באופן זמני). ולפעמים, זה עד כדי כך מתסכל שאני חייבת לשמור את זה אצלי לדיראון עולם רק על על מנת שיהיה לי תמיד משהו שאוכל להסתכל עליו ולומר לעצמי "never again`". תזכרו את הפיסקה הזו – בהמשך הכל יתקשר…

בפעם האחרונה שטסתי ישבה לידי בחורה שלא עשתה כלום כל הטיסה. אבל ממש כלום… נכון שכנמצאים במקום סגור לפרק זמן מסויים בלי יכולת לצאת (כמו תור למשרד הפנים או בטיסה), מנסים להעביר את הזמן? אני למשל מזפזפת בכל ערוצי הוידיאו, מנסה לשחק קצת סוליטר בטלפון או לשמוע מוזיקה, פותחת את הלפטופ ומנסה להשלים קצת עבודה, פותחת ספר וקוראת עוד כמה פרקים, אוכלת משהו, שותה קצת, קמה להתמתח, הולכת לצחצח שיניים, קוראת בכל המגזינים שיש בכיס המושב ובדרך כלל גם משלימה כמה שעות שינה. בקיצור, מנסה להעביר את הזמן עד הנחיתה. לידי ישבה בחורה שמרגע שסגרו את הדלתות של המטוס, היא הכניסה את הטלפון שלה לתיק ולא עשתה כלום. פשוט ישבה עם ידיים שלובות, בהתה בגב המושב שלפניה (לא היתה מערכת בידור) וזהו. לרגע היא לא עצמה עין, לא ניסתה לקרוא במגזין, לסדר את הציפורניים, לקרוא משהו – פשוט כלום. בהתחלה חשבתי שיש לה פשוט פחד מטיסות והיא משותקת מפחד, אבל אחרי הצצות נוספות פשוט התחוור לי שהיא במצב סטטי – יושבת ובוהה וכנראה נהנית מזה. לבהות זה יכול להיות לא רע, אבל רבאק, 4 שעות להסתכל בגב המושב? מה היא יודעת שאני לא? לידה הרגשתי כמו הנמלה העמלה שלא מפסיקה לטרוח… נזכרתי בה כשדפדפתי בתמונות בטלפון שלי – גיליתי שם תמונה שצילמתי מאחד הקטלוגים שנמצאים בגב המושב ומנסים למכור לך מוצרים במשך הטיסה או שתוכל להתקשר אחריה ולהזמין הביתה. אהבתי את הצורה של הנרתיק וניסיתי לדמיין איך אני יכולה לתפור אותו בצורה יותר טובה וקלה. כנראה שהדמיון שלי לא היה כזה מפותח כי אני הייתי בטוחה שאני תופרת משהו שהוא שוס היסטרי, שעתיים עבודה גג ומחיאות כפיים מהקהל למראה יצירת הפאר. למה רק מחיאות כפיים? דמיינתי תצוגה בבנייני האומה, עלייה לרגל ותורים מסביב לבלוק. טוב, נו, אז אני לא חיה במציאות הנכונה, אז מה? מותר לחלום, לא?

בקיצור, שמונה שעות אחר כך, הייתי חייבת לגזור עלי שתיקת נזירים כי כמות הקללות שסיננתי בדרך לא היתה מביישת שום סדרת ריאליטי עסיסית. זה התחיל דוקא עם כוונות טובות – בדי כותנה, ויניל מתגהץ, שולחן פנוי וזמן לתפירה. בתמונה שצילמתי בטיסה היה רק בד חיצוני קשיח וויניל שקוף. כמובן שאני חשבתי שכדאי גם להכניס ביטנה שונה ועוד יותר חשבתי שאוכל לתפור את הביטנה מחלק אחד ואת החלק החיצוני מחתיכה אחת. אז חשבתי…

0614f07e-8f5c-4208-8769-be542801d4b5

אז הנה הקופסא התחתונה של הביטנה, נראה מבטיח.

bb1b76d1-ef90-47c8-9b9b-bf9750c1d9af

הוספנו את החלק של הויניל עם הרוכסן – פה כבר התחלתי להסתבך. איך מחברים את הכל ימין מול ימין כדי שלא יראו את התפרים וגם שומרים על צורה תלת מימדית זה כבר נושא לדמיון רב מימדי…

0e50f49c-68f9-4785-8ba5-97d05b90fd9d

נחבר את הידיות מבחוץ ונראה איך זה גם נראה מבפנים.

562a02e1-3c46-4439-a8a9-03c0a35d327e

fd334a54-c4ab-496b-886e-b9f80d517726

ואחר כך נחבר את הסוגרים מבפנים – עשיתי את זה פעמיים כי כמובן שהכנסתי את הסוגרים הפוך בפעם הראשונה… נתחיל לחבר את כל הפינות ונגלה אין דרך נורמלית לתפור את הכל כולל להסתיר את התפרים בלי יכולת להפוך את הכל כלפי פנים (ואין אפשרות כזו כשחלק כבר תפור, תאמינו לי!). בקיצור, לא אלאה אותכם בתמונות של השלבים בדרך אלא רק בתוצאה הסופית. מזל שלפחות צילמתי את זה יפה עם אשליה שזה נראה לא רע.

32a1c7e5-1470-4d64-879f-b532738739e4

רגע, רגע, הנרתיק הזה דורש הסברים:

08225493-e980-4643-8f9f-d217d8bab3bd

אבל הנה תמונות התקריב – שלא תגידו שאני מסתירה משהו…

יש לו שלושה תאים – אחד מרכזי ושניים בצדדים וכולם נפתחים עם רוכסנים. חדי העין יראו את נקודות התורפה של החיבורים. לא מצלמת יותר קרוב מזה כדי שלא תבינו את גודל הבעיה…

d37e0119-c21c-4fe8-963d-aab31feda88e

כמובן שהתאים שקופים – ויניל הוא בעייתי ומעצבן לתפור, אבל אין כמו אחסון שאפשר לראות מייד מה יש בתוכו גם בלי לפתוח אותו.

bebd093e-9518-46dd-ad59-9a26ff728f8c

יש לו ידיות אחיזה:

7fe8b061-d506-4314-8ea4-790226a0b944

וגם סוגרים מגנטים כדי לסגור את שני הצדדים:

938cb666-3b96-4f95-9cf5-a5d7d83ed2d1

קצת קשה להבין אולי איך הוא נראה אבל ככה הוא נראה מהצד כשהוא סגור – למטה זה התא האמצעי ושני המשולשים הם תאי האחסון בצדדים.

8caeacef-a061-474f-8951-1e596333602e

מבט מלמעלה:

2534cc63-e6fb-465b-b15e-89daa4c5acc7

ועוד אחת מזוית שונה כדי שתראו את המבנה שלו כשהוא לא שטוח:

c5516847-8fca-452b-83d8-8baca4930d4f

זוכרים את הפיסקה הראשונה בפוסט הזה? פה בדרך כלל אני מספרת שאני פותחת סדנא לתפירת הנרתיק הזה וכולם מוזמנים לבוא לתפור אותו איתי. הפעם זה לא יקרה. אני עדיין בטראומה מהתפירה שלו – זה מסוג הפרוייקטים שמשלימים רק מכוח העקשנות ולא בגלל שום דבר אחר. הייתי קרובה לעזוב אותו באמצע יותר מכל אחד מהפרוייקטים שעשיתי בעבר, וזה הישג לא פשוט. עדיין לא נואשתי סופית, כך שהוא לא מקוטלג בתור "never again"  אלא עדיין בתור "maybe". אני עוד חושבת על מקצה שיפורים, אולי לבנות אותו בתור שלושה חלקים נפרדים ולחבר אותם עם סקוטש בסיום – ימים יגידו.

בקיצור, למרות שהיו לי כוונות טובות, הנה שקופית של "סליחה תקלה"…

c5ab9bc4-9418-42ff-957c-f9426ae978a2

ובינתיים אני מפצה עם שידור חוזר של סדנא שקיבלתי כל כך הרבה בקשות חוזרות עבורה – סדנת כיסוי למכונת תפירה. הכיסוי למכונה הוא לא קשיח לגמרי אלא מרופד היטב ומצליח לשמור על המכונה  – וזה בעצם כל הרעיון.

78b75a14-703b-4e1d-8fba-180fb80e44b9

הכיסוי תפור מבד כותנה עבה ובתוכו יש שכבת קנווס נוספת לחיזוק. החלק הפנימי עשוי מביטנת אקרילן תפוח עם כיסוי סאטן לבן ותיפורים על מנת שיהיה ריפוד שיגן על המכונה. אל תדאגו, לא תצטרכו לתפר את הביטנה – היא כבר מגיעה מתופרת 

d0625c98-991e-4032-b7b3-c2661163242d

לכיסוי יש כיס בכל צד כדי לאחסן את  הדוושה וכבל החשמל וגם פתח עליון עבור ידית הנשיאה – כל מה שצריך כדי להזיז את המכונה ממקום למקום בלי לאבד חלקים בדרך. הכיסים תפורים מכותנה עם קנווס לחיזוק וגם פה יש שכבת אקרילן לביטנה.

abdf0b11-fee0-44cf-b510-3ccda8148f57

הסדנא מיועדת לבעלות ידע בסיסי בתפירה ודורשת מכונת תפירה לכל משתתפת – יש לא מעט תפירה וחייבים לוודא לפני הגזירה של הבד שהכיסוי מתאים למכונה הפרטית של כל אחת. לא נעים להשקיע את כל הזמן הזה בתפירת כיסוי רק כדי להגיע הביתה ולגלות שהוא קטן מדי...

בסדנא כמובן שתוכלו לבחור את שילובי הבדים – אבל לא תופרים את האפליקציה בסדנא עצמה כיוון שכל אחת יכולה להוסיף כל אפליקציה שתרצה עצמאית בבית לאחר שהכיסוי כבר מוכן.

 מתי? הסדנא תתקיים בשני מועדים:

  • יום שישי ה-30 בינואר – הסדנא מלאה! (ניתן לשלוח מייל להצטרף לרשימת ההמתנה למקרה שמישהי מבטלת)
  • יום שישי ה-6 בפברואר

 איפה? הסדנאות מתקיימות בגני-תקוה (בין קרית-אונו לפתח-תקוה).

כמה זמן? אורך הסדנא הוא 5 שעות – מהשעה 9:00 עד השעה 14:00.

כמה עולה? מחיר הסדנא הוא 260 שקלים למשתתפת והוא כולל את כל החומרים – בדי קנווס, בדי כותנה ומילוי קווילט לבן ומתופר עבור הביטנה.

 יהיה אוכל? מבטיחה לכן קרואסונים טריים ושתיה חמה וקרה.

מה צריך להביא? מכונת תפירה (חובה!)

איך נרשמים? פשוט שולחים לי מייל ל-kparparim@gmail.com ומציינים את השם המלא, מספר הטלפון והתאריך הרצוי.

להתראות עד ההרפתקה הבאה…

קרן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s