קרררררר…..

זהירות, מגה-מגה-מגה פוסט! אני לא אוהבת לחלק לשני פוסטים ולכן מעמיסה הכל באחד. ראו הוזהרתן!!!

מזג האויר בארץ הוא נפלא, באמת שאין לנו מה להתלונן. תאמינו לי – ביליתי את השבוע שעבר בלונדון בקור מקפיא של 2 מעלות ביום ומינוס שלוש בלילה. אפילו האנגלים לא מבינים איך זה נפל עליהם. העבירו את השעון אצלם לשעון קיץ ביום ראשון, היה להם את סוף השבוע של פסחא, בחנויות מוכרים גופיות, מכנסיים קצרים וכפכפים – ורק מזג האויר מסרב לשתף פעולה. כשהייתי שם בשנה שעברה ובזו שלפני כן בסוף בסוף מרץ ותחילת אפריל היו שם לפחות 15 מעלות יותר. בינתיים חלק מאנגליה מנותקת מחשמל בגלל סופות והחצי השני משתדל להתכרבל בכל מה שבא ליד. בתחזית היומית החזאי כמעט בוכה ומתנצל מראש על מזג האויר המייאש שנפל עליה בלי שום נקודת אור – התחזית לשבוע הנוכחי לא שונה…

נסעתי עם אור לטיול בת מצווה ללונדון. במקום מסיבה לכל השכבה, נפלה הבחירה על טיול אמא ובת ל-9 ימים בלונדון. אני לא בטוחה שזה יצא הרבה יותר זול (מלון וטיסה בימים הכי יקרים בשנה) אבל זה הרבה פחות בלאגן… ואחרי שראיתי את ההפקות המשוגעות שעשו לחלק מהבנות (הסעה של כל השכבה למסיבה על יכטה במרינה בהרצליה? מישהו פה קצת נסחף?) אני רק מברכת על ההחלטה שלה. כמובן שעזרה להטות את הכף העובדה ששיחדתי אותה בכרטיסים להופעה של להקת one direction (או 1D בפי המעריצות) בבירמינגהם – אבל יש מקרים שדורשים שוחד ונראה לי שזה היה אחד מהם. מכיוון ש-16 אלף נערות צורחות הם לא ממש האוירה שאני מחפשת, נראה לי שאני מקריבה פה גם את שלוות הנפש שלי קצת, אבל מה לא עושים בשביל בת מצווה? עד הנסיעה השלמתי את הידע המוזיקלי שלי בשירים של הלהקה ובשמות החברים בה כדי לא לצאת קלולס לגמרי. היתרון הוא שאף אחד לא מכיר אותנו שם ולכן מותר לי לעשות פדיחות כמו לשיר בקול את המילים גם אם אני לא ממש זוכרת אותם. אם בכל זאת תדלוף איזושהי תמונה מביכה של אמא משתוללת בקהל אני מראש מסירה כל אחריות…

לפני הטיסה עשיתי עבודת הכנה – יצרתי לי מפה בגוגל maps וסימנתי עליה את כל המקומות שרצינו להיות בהם. כבר שנתיים אני נוסעת לחו"ל בלי מפה ומסתובבת רק עם נייד וחבילת גלישה. לא להאמין כמה שזה נוח… עוד דבר שעשיתי זה לסמן את כפות הרגליים של לי ומאי על מפל או קרטון כדי שאוכל לקנות עבורן נעליים. כדאי גם לכתוב את המידות ואפילו את הגובה (חלק ממידות הבגדים של הילדים הן לפי גובה הילד ולא לפי הגיל שלו). לא לשכוח גם לצלם עותק של הסימונים למקרה שהם ילכו לאיבוד (כפי שקרה לי בטיול הקודם – אני מקווה שאף אחד לא נבהל מתבנית כף הרגל של לי ששכחתי כנראה בתוך נעל כלשהי בארה"ב…).

מצב רוח מרומם גם בארבע לפנות בוקר בשדה התעופה…

והופה, על המטוס…

את המלון בחרתי בקפידה – 9 ימים באותו חדר זה לא צחוק ומצאתי לנו מלון נהדר. זה מלון דירות בשם Think (יש לו עוד סניפים בלונדון) עם כל מיני גדלים של דירות. הדירה הבסיסית כוללת חדר שינה, אמבטיה וסלון, עם מטבח מאובזר (כולל מדיח, כיריים, מקרר ומיקרו/תנור),  פינת אוכל קטנה ואפילו מכונת כביסה ולוח גיהוץ. אינטרנט חופשי במלון – ומקום נהדר לפזר את הדברים בלי להיתקל אחת בשניה יותר מדי. המחיר היה הגיוני וצמוד למלון היה סניף ענק של tesco שפתוח 24 שעות, תחנת רכבת במרחק 5 דקות הליכה – אנחנו היינו מסודרות.

הטיול הוא אמנם בשבילה, אבל זה לא אומר שאסור גם לי להנות, נכון? במקרה יום אחרי שנחתנו החל הכנס של country living שהייתי בו עם נתנאלה לפני שנה ושנתיים.

הדבר הראשון שראיתי כשנכנסתי פנימה בדוכן הראשון היה התיק הנפלא הזה – זה תיק נסיעות ענק (תראו אותו יחסית למגזין מאחוריו!) שפשוט היה חייב לחזור איתי הביתה…

יחד איתו המשיכו איתי שני סטים של סלילי עץ ומספריים:

מתלי מתכת של לבבות:

וגם שרשרת שהתאהבתי בה ממבט ראשון…

ביום למחרת יצאנו להופעה בבירמינגהם ברכבת. בדרך גילנו עד כמה באמת ירד שלג באנגליה:

במקרה באולם ליד ההופעה בבירמינגהם היה כנס משולב של Hobby Crafts יחד עם Sewing For Pleasure – ואני הייתי בעננים. זה היה שילוב של שני התחומים שאני הכי אוהבת – יצירה ותפירה. הכנס מיועד לקהל הרחב והיתרון הוא שניתן לקנות שם את כל מה שמוצג (ב-CHA זה לתצוגה בלבד לבעלי חנויות). מומלץ לברר מתי יש כנסים נוספים כאלו למי שטס לאנגליה – הנה כאן.

היו שם מאות תבניות לחיתוך – כולל של חברות שלא שמעתי עליהן מעולם.

אחרי הרבה לבטים קניתי את התבנית הזו:

כנ"ל לגבי תבניות ההבלטה!

ואני בחרתי את ההבלטה של העץ – ובאותה הזדמנות גם פתקיות בצורת בלוני מילים.

סרטים יש לי מספיק, אבל יצאתי עם שלל של נייר ותגיות מבית All Aboard:

ווחותמות יפיפיות של Urban Stamps:

אחרי שמיציתי (זמנית) את תאוותי לנייר, התפניתי ללטף כמה בדים…

וגם לבחור כמה הביתה – למשל בדי הקנווס הנפלאים הללו:

ואת בדי הכותנה המעלפים האלו:

הייתי רוצה להישאר עוד קצת אבל היינו חייבות למהר להופעה!

האולם מתחיל להתמלא ב-16 אלף בנות צורחות (והאמהות שלהן – לא נראה גבר אחד לרפואה).רואים את הבמה הקטנה במרכז? חיכתה לנו הפתעה…

ההופעה התחילה! הייתי צריכה להביא אטמי אזניים…

ואז חברי הלהקה עלו על פלטפורמה שנסעה לאורך האולם עד לבמה במרכז. ככה הם נראים ממרחק 20 מטר מהמקום שלנו מעל ים של בנות צורחות:

כמות המרצ`נדייס שלהם היא אסטרונומית:

וגם אור זכתה בחלק מזה:

תנסו לתאר לעצמכם מה היה קורה אם כשהביטלס עוד הופיעו היה קיים גם youtube…

כמובן שיש את כל האטרקציות הרגילות שיש בלונדון, כמו הגלגל הענק:

על פסגת העולם:

ביקרנו בגשר המגדל וזכינו גם לראות אותו נפתח:

עלינו לאנדרטה לזכר השריפה הגדולה בלונדון:

זה נראה מבחוץ כמו עמוד בקוטר של 5 מטרים ואני הייתי בטוחה שיש מעלית עד הקצה. כמה שטעיתי… באמצע הדרך הצצתי למטה:

ואז גם למעלה (לזה קוראים "האור בקצה המנהרה")

311 מדרגות עלינו – וגם ירדנו…

הסתובבנו בשוק של קובנט גרדן:

ומצאנו תא טלפון אנגלי (למרות שמאז העידן הסלולרי לא ברור לי מי באמת עוד משתמש בו)

את חילופי המשמרות לא ראינו בגלל שלא נראה לנו הגיוני לתפוס מקום מראש ולחכות בקור. אבל מצאנו תחליף…

ואיך אפשר בלי לנסוע ברכבת התחתית המדהימה של לונדון?

בין לבין אפילו מצאנו חנות לצרכי תפירה ממש צמוד לרחוב אוקספורד – ויש להם גם אתר.

ותמיד אפשר לסמוך על מחלקת התפירה של כלבו John Lewis שיביאו דברים מעניינים…

אני לא ממש יכולה לספר לכן על מסעדות ואוכל טעים – אור בררנית מאוד באוכל ולכן אכלנו בבורגר-קינג, מקדונלדס, ננדוס ופיצה האט במשך כל הטיול… בגלל מזג האויר הקפוא, השתדלנו למצוא מקומות סגורים – ומוזיאון העיצוב הוא תענוג אמיתי בלי שום קשר למזג האויר. רק פה  אפשר למצוא מגוון כזה של נושאים שכולם קשורים לעיצוב. הנה כמה לדוגמא:

סט של ארון וכיסא שנראים ממש שבריריים ואוורירייים – למרות שהם עשויים מטבעות מולחמות של מתכת:

 

הלהיט כרגע היא מדפסת 3D – זו מדפסת ליזר שבעצם מדפיסה שכבות של חומר פלסטי ע"י זה שהיא מחממת אותן. השכבות מצטרפות אחת לשניה עד שנוצר מוצר. הנה דוגמא לקיט דיגיטלי שאפשר לקנות והוא מכיל חלקי לגו לילדים. הלכו לאיבוד כמה חלקים? אין בעיה, אני כבר מדפיסה לך חדשים 

 

ועוד דוגמא – נשבר לך חפץ? סרוק אותו והמדפסת תוכל להדפיס לך אותו מחדש…

והנה דוגמא לספר שלא קוראים אותו בצורה קונבנציונלית:

תצוגה של לואי ויטון:

אפילו יש לה משקפיים מנוקדות ותיק תואם…

  

בניין ארוג – או לפחות נראה כך בזכות החיפוי החיצוני שלו:

  

בקומה העליונה היתה תערוכה על שילוט:

והשיא היה להצטלם ליד שלט בגודל אמיתי שמוצב בדרך כלל על הכביש המהיר.

בין לבין הספקתי גם לקנות כמה דברים שלא קשורים ליצירה – אבל מאוד קשורים לעיצוב… למשל את השמלה הקיצית הזו:

את הז`קט האביבי הזה:

ונעליים אנגליות לחג:

בתחום הבית מצאתי קערה עם מכסה של ציפור (נו, וגם צעיף מנוקד בשבילי – כנראה שהגברת עם הנקודות השפיעה עלי!)

ושתי קערות נוספות – אחת מקרמיקה והשניה מעץ:

ומהצד:

בלוק מקרמיקה עם כיתוב עבור הסלון:

והוספתי עוד שני מתלים לאוסף מהחנות המדהימה Antropologie:

ואחרונים חביבים, מגזינים! משום מה כמעט לכולם מצרפים מתנות, מי אני שאתלונן?

מה עוד נשאר? רק את התמונה הזו…

איזה כיף לחזור הביתה…

קרן.