הצורך הוא אבי ההמצאה

כמה שהמשפט הזה נכון – לא חסרים דברים אצלי בבית שהמצאתי פשוט בגלל שהייתי חייבת פתרון לאיזושהי בעיה או מצב ונתתי למוח לעבוד שעות נוספות. מעניין מה הייתי יכולה להמציא אם הייתי מאמצת ככה את המוח תמיד. בטח הייתי מוצאת פתרון עוד כל מיני בעיות מעצבנות בבית – למה המגבות תמיד נופלות מהמעקה, למה לא מוצאים מברשת שיער דוקא כשצריך אותה ואיך יכול להיות שהשוקולד בבית נגמר תמיד אחרי יומיים.

הבעיה הפעם היתה איך לסדר את גלילי הוואשי טייפ שלי כך שאפשר להשתמש בהם בנוחות בסדנא, אבל בלי שיהיה בלאגן ושכולן תוכלנה לראות את כל האוסף ולבחור במה הן רוצות להשתמש. הפתרון עלה לי דוקא מגליל הנייר הסופג שיש לי במטבח – הוא מושחל על מוט ותולשים ממנו את הכמות הדרושה. בינגו .
החומרים הדרושים: עיגולי עץ דקים, מוטות עץ, ספריי צבע ומקדחה. אני בטוחה שגם לכם יש את זה תמיד בבית….
השעה: 23:00 בלילה (אני לא אשמה שההמצאות שלי מגיעות בשעות מוזרות. אני כן אשמה בזה שאני לא יכולה לדחות סיפוקים)
התהליך: קודחים חור בקוטר המוט במרכז כל עיגול ומשחילים את המוט. צובעים עם ספריי צבע ומחכים ליבוש מלא.

הצלחתי לייצר ככה שישה מעמדים לגלילי הוואשי טייפ. אל תשאלו אותי למה היו לי בבית יותר משנים עשר עיגולים ושישה מוטות – אין לי שום מושג למה קניתי אותם מלכתחילה.

{6197FF14-481D-47E0-A43C-8D5F62E9BA45}

מכיוון שבכל מעמד יש גלילי וואשי טייפ שונים, כל חצי שעה פשוט החלפתי את המעמדים בין השולחנות כדי שכולן תוכלנה להנות מכל האוסף.

{F2398619-7478-4B40-B6FD-7677ACBAEC03}

הנה הגלילים כבר על השולחן:

{3C395A1C-F397-4552-87B4-ADC3376B7482}

היופי במעמדים הוא שניתן לפרק אותם, לשים את כל גלילי הוואשי בצנצנת גדולה ולחכות להזדמנות הבאה לפרוש אותם מחדש. הנה הערכה שכל משתתפת קיבלה – אני מאוד אוהבת שיש מקום לכל הקישוטונים בזמן העבודה ולכן לכל משתתפת היתה קופסא אישית לשים בה את כל מה שמסתובב על השולחן.

{2689EE42-3A11-44E6-9EA8-6549B6BC7B5E} {B027E3CA-2B76-4902-A5CF-41C81A7A6ADB}

כל כך התלהבתי מזה שאני שוב עושה סדנת נייר אחרי הפסקה של יותר מחצי שנה, עד שהחלטתי להשקיע עוד קצת ולהכין לכל משתתפת כרטיס שיקבל את פניה.

{ED60229D-AAF4-4724-A490-83ACB73C53E7}

הכרטיס הוא כולו דוגמא לחיסכון – חיפשתי בגוגל תמונה של צנצנת (חפשו לפי jar printable), הדפסתי אותה על בריסטול לבן וגזרתי מסביב. הדבקתי את הצנצנת על שארית של דף מדוגם ועליה עוד כל מיני שאריות בדים שחיכו למושיע. חוט מפוספס וכפתור מהאוסף – והנה יצא לו כרטיס חדש.

{0DC6F948-E62D-4216-B58E-3A12E4CE2969}

אטב כביסה בתור מעמד וזהו…

{18C64B53-3063-4FD5-B62F-9D6EF2136CE6}

עכשיו רק נותר לעשות עוד כמה (הרבה!).

{B42DB346-ADA1-41B1-B887-F7DDB38B8D96}

האמת היא שבהתחלה זה נראה רעיון נהדר. אחרי ארבעה כרטיסים האטרקטיביות של הרעיון ירדה למשהו סביר בלבד. בכרטיס העשירי כבר בכלל לא הבנתי למה הייתי צריכה את זה בכלל ורק העקשנות שלי החזיקה אותי כדי לעשות את כל הכרטיסים שרציתי. כן, עשיתי גם כמה רזרבה. נו, שיהיה. פולניה או לא?

{86AAF4F8-0B6F-4E36-BED9-405AD7601808}

אם הצורך הוא אבי ההמצאה, העקשנות היא אבי התוצאה – אחרת חצי מהפרוייקטים שלי לא היו מסתיימים. בעוונותי, לא חסרים לי פרוייקטים  משוגעים שהתחלתי בגלל איזשהו ג'וק היה לי באותו רגע. הג'וק ברח לו במהלך הפרוייקט אבל אני הייתי חייבת לסיים (עיין ערך פרוייקט שמיכת השאריות או תיק מושי מושי). עקשנות זו תכונה שאני נהדרת בה – אם אפשר היה להוציא תואר בעקשנות אני הייתי כבר ממזמן דוקטור. לפעמים זה טוב (כמו במקרים של פרוייקטים שצריך לסיים) ולפעמים זה לא. תשאלו את ארז – יש לו לא מעט רגעים שהעקשנות שלי מרתיחה אותו… הוא טוען שזה עבר בתורשה גם לבנות – ויש מצב שהוא צודק .

עכשיו כשהשולחן שלי נקי, אפשר להתפנות לפרוייקט הבא!

קרן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s