כפי שהבטחתי, בהמשך לפוסט הקודם של המגזינים לנייר, הנה המומלצים שלי בתחום התפירה!
בתחום התפירה המצב קצת יותר משוגע… נתחיל מזה שיש מסורת ארוכה בארה"ב של תפירת טלאים – יש עשרות מגזינים בתחום הטלאים (ואני לא מגזימה) שאני פשוט מתעלמת מהם. השמיכות שאני תופרת הן פחות מסורתיות ופחות מורכבות ממה שמופיע במגזינים האלו. ככה זה כשאין סבלנות ויש קושי בדחיית סיפוקים – אני לא רואה את עצמי חותכת מאות משולשים ומתחילה להרכיב צורות טלאים מסובכות לאורך ערבים שלמים.
בתחום התפירה של מוצרים – למשל בובות, תיקים, קישוטים וקופסאות, ברוב המגזינים לתפירה אפשר למצוא פריט אחד מאלו. הנה כמה מהמומלצים שלי:
Mollie Makes – מגזין אנגלי חדש (יצאו בינתיים רק 3 או 4 גליונות) שמתעסק בתפירה – הוא מכיל גם מתנה של ערכה קטנה להכנה של מוצר במפורט במגזין – למשל פרחי לבד או כרית סיכות. במגזין מפורטים מספר מוצרים – בדרך כלל בובה, פריט לבית ואיזשהו קישוטון. יש המלצות על ספרים וגזרות, ועל טרנדים חדשים ואפילו הפרסומות יכולות לגלות לי משהו שלא הכרתי. אחד היתרונות של המגזין הוא שגם לו יש עותק דיגיטלי (הנה כאן), שאמנם מגיע בלי המַתָּנָה, אבל ניתן לדפדף בו מיד אחרי שמשלמים – ולטעמי זה חשוב יותר.
Sew Hip– זהו מגזין אנגלי נוסף אבל ותיק יותר (ותיק זה מושג יחסי – הוא קיים שנה וחצי בערך). יש בו הרבה יותר הדרכות לתפירה, כולל גם הדרכות לביגוד – מכנסיים לילדים, שדרוג מחולצה לשמלה וכו'. יש בו רעיונות יפים ולא מסובכים והוא מגיע עם גליון גזרות בגודל מלא. אפשר לעשות לו מנוי (הנה כאן) וגם אותו ניתן למצוא בעותק דיגיטלי מוזל (3 פאונד לגליון) בתשלום – הנה כאן.
Etzcetera הוא מגזין אוסטרלי חדש – עוד לא מצאתי איפה אפשר לקנות אותו, אבל כן מצאתי איפה אפשר להסתכל בחינם על כל הגליון הראשון (הנה כאן) והוא נראה מבטיח בהחלט. המגזין צבעוני יותר מרוב המגזינים שאני מכירה – ובכלל, צבע זה משהו שבדרך כלל המגזינים האוסטרליים טובים בו.
מגזין נוסף שאני אוהבת וגם מנויה עליו הוא Stitch – מגזין אמריקאי רבעוני (הנה כאן) שמכיל פרוייקטים בשלל נושאים – כריות, חצאיות, תיקים, צעיפים ועוד. הסגנון שלו הוא נקי ואלגנטי ומאוד עדכני והוא מגיע עם גליון גזרות בגודל מלא. ניתן להוריד בתשלום מוזל גם את הגירסא הדיגיטלית שלו (הנה כאן).
לגבי ביגוד, אני אמנם עדיין מתחילה, אבל כבר גיליתי מה אני אוהבת…
קודם כל Burda (או בשם המלא Burda Style) – אני יודעת שיש את הגירסא הותיקה בגרמנית, אבל יקח לי קצת זמן להרגיש מספיק בנוח להבין גזרות בגרמנית ולכן אני מעדיפה את הגירסא האנגלית. להבדיל מהספרים היפניים, בבורדה אין כמעט איורים להסבר התהליך אלא רק מלל וצורה של הנחת החלקים על הבד. מאוד יקר לעשות מנוי על בורדה באנגלית ולכן אני קונה את הבורדה שלי בסטימצקי ששם גליון עולה 45 ש"ח (כולל דף גזרות בגודל מלא). בסטימצקי יש אפשרות להירשם למגזין ואז תקבלו SMS בכל פעם שיוצא גליון חדש ויודיעו לכם שהוא שמור על שמכם בחנות. בינתיים צברתי 4-5 מגזינים – ברובם מצאתי מה לתפור משם (למרות שלא תמיד זה הגיע לשלב המימוש 
) חוץ מאשר גליון אחד שפשוט לא אהבתי שם שום דבר, מה שאומר שמומלץ לדפדף במגזין בחנות לפני שמשלמים.
בגליון יש בעיקר ביגוד לנשים אבל יש תמיד מדורים מיוחדים לבגדי ילדים, בגדים לנשים מלאות ואפילו עיצוב לבית – תיקים, כריות וכו'.
Ottobre -הוא מגזין מפינלנד שעוסק בעיקר בתפירת בגדי ילדים או בגדי נשים (יש שני סוגים) ויש עבורו גם גירסא אנגלית. הגזרות מעודכנות ומחמיאות (כולל לילדים לא הכי רזים), הבדים צבעוניים ומעודכנים והכל מוסבר במלל ולא באיורים. הגזרות הן עבור תינוקות ועד ילדים בגיל 13-14 בערך והוא מכיל דף גזרות בגודל מלא. ניתן להסתכל באתר ולדפדף דיגיטלית בכל גליון כדי לדעת אילו גזרות יש בו (הנה כאן – בחרו English בצד שמאל לאתר באנגלית), אפשר להזמין גליון מסויים וגם לעשות מנוי למגזין ואז גליון עולה בערך 55 שקלים כולל המשלוח. יש ארבעה גליונות ילדים בשנה (לפי העונות) ו-2 גליונות בגדי נשים בשנה. מה שאהבתי הוא שהדוגמנים והדוגמניות במגזין נראים באמת ילדים ונשים אמיתיים ולא דוגמנית שדופה במידה 36 שהכל יושב עליה בול. מנוי חדש יכול לבחור גם גליון נוסף במתנה שמגיע מיד בלי לחכות לגליון הבא שיצא לאור (מי אמר דחיית סיפוקים?).
כך נראות ההוראות – בדיוק כמו בבורדה.
Cotton Time הוא מגזין יפני לתפירה של אביזרים בעיקר – תמצאו שם המון תיקים, נרתיקים, כריות, קישוטים וגם קצת קרושה, איזשהו בגד וכמה צילומי חדרים להשראה. הוא יוצא לאור כל חודשיים ומכיל דף גזרות בגודל מלא. האיורים שם מאוד מובנים וקלים להבנה (כמובן למי שיש לה כבר ידע בתחום – אבל לא צריך להבין יפנית).
Cotton Friend הוא מגזין יפני של תפירת בגדים -הוא יוצא לאור כל רבעון ומכיל גם הוא דף גזרות בגודל מלא. הסגנון היפני הוא מאוד אורירי ורחב – אין בגדים צמודים ורוב הדברים הם מכותנה (מה שמסביר את שם המגזין) בלי הרבה סריגים. יש תמיד גם מדור של תיקים ונרתיקים וכל מיני קישוטונים.
איפה קונים את המגזינים?
- אם מדובר במנוי, לרוב אני מנסה את האתר של ההוצאה לאור של המגזין – בדרך כלל יש שם מחירים טובים ומבצעים שונים.
- מגזינים מאנגליה (כולל מגזינים שאף פעם לא שמעתם עליהם) אני קונה מ-newsstand.co.uk. היתרון שלהם הוא שהמחיר של המגזין הוא המחיר כפי שהוא נמכר בחנויות + 2 פאונד בערך למשלוח, הרבה יותר משתלם מאשר להזמין מארה"ב. בדוכנים נמכרים גם מגזינים מארה"ב (הם רק עולים טיפה יותר כיוון שהם גם מיובאים), כך שאפשר להזמין משם גם את הגליון האחרון של Creating Keepsakes דוקא. עוד יתרון שלהם הוא שאתם בוחרים באופן חופשי את אורך המנוי – זה יכול להיות רק גליון אחד, 5 גליונות או שנה שלמה – מה שבא לכם.
- בארץ יש את החנות "עולם המגזינים של ג'ו" במושב בצרה (ליד רעננה) או בדיזנגוף סנטר. יש הרבה מגזינים בתחום הטלאים המסורתיים (שאני לא מתלהבת מהם), חרוזים וגם כמה סוגים של מגזינים לנייר – בהם גם Creating Keepsakes ו-Paper Crafts ואפשר למצוא לפעמים גם גליונות קודמים. רוב המגזינים שם הם מארה"ב ואין אפשרות לעשות מנוי – צריך להמר על המזל ולהגיע לחנות. לפעמים זה מצליח – ולפעמים לא… אולי אפשר לברר בטלפון מראש, מי יודע?
- גליונות של Cotton Times ו-Cotton Friends אני קונה ב-cdjapan.co.jp. באתר ניתן לעשות מנוי למגזין לתקופה של חצי שנה או שנה ומחיר גליון כולל המשלוח יוצא 80 ש"ח – הרבה יותר זול מהאופציות האחרות שראיתי ב-etsy. באתר עצמו המגזינים חבויים היטב, אז הוספתי לכם קישור ישיר, הנה Cotton Time והנה Cotton Friends. שימו לב רק לבחור משלוח SAL (מגיע תוך 10 ימים עד שבועיים מרגע הוצאת הגליון לאור) ולא משלוח אוירי.
לעומת זאת, אם חשקה נפשכם בגליון מסויים ולא בגליון העדכני, etsy הוא המקום עבורכן – תציצו כאן.
תמונת הסיום שלי להפעם היא של המגזינים שעוד נשארו לי אחרי מכירת החיסול הגדולה:
בגלל הפוסטים של המגזינים ישבתי ודפדפתי בהם שוב – רשימת הפרוייקטים שלי התמלאה שוב עד אפס מקום…
קרן.
פרפרים 