מישהו להישען עליו

תחשבו טוב טוב על המשפחה שלכם. לא, באמת. תעצרו שניה, תעצמו את העיניים ותנסו לדמיין את האנשים שאתם הכי סומכים עליהם בעולם. זה לא משנה אם אתם צעירים או מבוגרים, אם ההורים שלכם גרושים, אם אתם משפחה חד הורית או דו-הורית (או תלת הורית) , אם ההורים שלכם מאותו מין או לא, אם יש לכם אחים או שאתם יחידים, אם אתם גרים באותה שכונה או בקצווי העולם, אם אתם חמולה או משפחה ממוצעת, אם אתם עולים חדשים או שיש לכם הסטוריה של כמה דורות בארץ – לכל המשפחות יש מכנה משותף – יש לכם מישהו להישען עליו. למי שאין, כנראה שהוא צריך לאמץ לו משפחה חדשה…

מבחינתי, זו המשמעות של משפחה – בין אם היא משפחה של קשרי דם או משפחה שאספתם ואימצתם במשך השנים. זה פשוט אוסף האנשים שברגע שתרימו טלפון הם יעמדו דום ויושיטו יד. הם אלו שאם תאמרו להם שאתם תקועים באיזשהו מקום בלי כסף למונית, יקומו מהמיטה החמה ויבואו לקחת אותכם (או ירימו טלפון לנהג מונית ויבטיחו לשלם לו על הנסיעה). הם אלו שיקבלו שיחת גוביינא מכם מכל מקום בעולם, הם אלו שאתם מתקשרים אליהם ברגע שקיבלתם בונוס או שנכנסתם להריון, ברגע שפיטרו אתכם או שמישהו חולה. הם המשפחה שלכם.

כשראיתי את התמונה הזו של לי, מיד קפצה לי הכותרת לראש – אפילו לא הייתי צריכה לחשוב עליה. היא נשענת בתמונה על ארז ומחבקת לו את הרגל – ואפילו לא צריך לראות את הפנים שלו בתמונה כדי לראות שאין לה שום היסוס. התמונה צולמה דוקא באירוח משמח ומשפחתי, ולי בכלל לא עצובה בתמונה – אבל לשם שינוי אולי טיפה מתביישת מהצלם המקצועי שנשכר במיוחד לצורך צילום האורחים בברית. בשבילי זו תמונה שעושה טוב על הלב – וגורמת לו להתרחב מאושר – כי יש לה מישהו להישען עליו…

{D31C8A46-BC1D-42AA-A7BF-A65576BEEEEE}

הדף מינימליסטי בכוונה – אין צורך ביותר מדי  מילים כדי להסביר והתמונה עושה את כל העבודה. אותיות הקטיפה של מסטיקים ורחלי בפונט צר ואלגנטי, סרט זיגזג ומדבקת ויניל של ציפור  – ממש לא מסובך.

{331EAE70-049B-4C56-9356-3F35E61C61D5}

מינימליסטי כבר אמרתי?

{C8852AE4-6413-4683-B5AD-6DBD9139320A}

את תויות המתכת האלו קניתי ממזמן ולאט לאט הן נגמרות לי. מישהו יודע איפה אפשר להשג עוד?

{002A5B30-4C22-46DE-9787-D8B18D9FFC2F}

על רקע יום השואה מחר, הרגשות שלי הרבה יותר חשופים – במיוחד לנוכח הדף הזה באלבום שסיימתי בסוף השבוע. כשאני חושבת איך הייתי מתמודדת עם מצב בו כל המשפחה התומכת שלי היתה נעלמת לה פתאום, אני פשוט נחנקת. אני לא יכולה אפילו לדמיין את זה. אתמול ארז הראה לי כתבה שהוא קרא על בית העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה בכפר שמריהו שחי על זמן שאול – אני סיימתי לקרוא אותה עם דמעות בעיניים. יש פה אנשים בלי משפחה – ואין להם עוד הרבה זמן לחיות כאן. אחרי כל מה שהם עברו, לתת להם מישהו להישען עליו זה הדבר הכי חשוב שהם צריכים. נקודה למחשבה…

מקווה שגם לכם יש מישהו להישען עליו – ואם לא, הגיע הזמן למצוא. זה לא מובן מאליו ודורש עבודה משני הצדדים, אבל למרות שמשפחה ועסקים לא מערבבים, עבודה כזו היא באמת תענוג. אם יש לכם מישהו להישען עליו, אולי עכשיו זה הזמן להעריך אותו קצת יותר ולהגיד תודה – על זה שהוא שם בשבילכם.

קרן.

נ.ב. כן, לפעמים יוצאים לי פוסטים עמוקים ומהורהרים. קורה…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s