וִי-רָע-לִי

פעם היה כיף להיות חולה. טוב, לא כיף-כיף אלא חולה כיף. נו, אתם יודעים למה אני מתכוונת – להישאר בבית כשכולם הולכים לבי"ס/אוניברסיטה/עבודה, לרבוץ כל היום בפיג'מה במיטה, לראות תוכניות טלויזיה ברצף, לאכול שטויות כל היום ופשוט לתת לזמן לעשות את שלו. אם יש אמא פולניה באיזור אז יש גם עוד כל מיני פינוקים כמו אוכל לפי בקשתך למיטה, בקבוק מים חמים מתחת לפוך וכוס תה עם לימון כל שעה. מה צריך יותר מזה?

הפעם, מי שחולה היתה האמא הפולניה בכבודה ובעצמה – אני! הסתובבתי עם כאב ראש מעצבן מיום רביעי בשבוע שעבר אבל לא אני שאתן לכאב ראש לעצור אותי. ביום שני בבוקר כאב הראש הראה לי שהוא הביא איתו תגבורת כי התעוררתי בבוקר עם 39 מעלות. בהמשך השבוע התעוררתי עם ארטילריה כבדה – 39.5, 39.7 ו-39.8 בהתאמה. לא הייתי מצוננת, לא משתעלת, לא שום דבר אחר – מלבד החום הארור וכאב ראש עצבני אחד ארוך. כדורים לא עזרו יותר מדי לאורך זמן ואני העברתי את רוב השבוע בצמרמורות, התקפות זיעה ועצבנות כללית על העולם. תוסיפו לזה שארז מפקד קורס של שלושה שבועות ולכן לא יכול להגיע הביתה לפני שמונה בערב בשום מצב (הקורס היה קבוע מראש -המחלה שלי לא…) ושלוש בנות שסדר החיים שלהם היה צריך להמשיך כרגיל (חוגים, חברות, הסעות, שיעורי בית, ארוחת ערב, אמבטיות) – ותבינו למה לא כיף להיות חולה כשאת כבר אמא. נעלמו הפריבילגיות של להתפנק במיטה (טוב, אולי רק בשעות הבוקר). אין יותר הטבות באופק. הרופא שלי שלח אותי לבדיקות דם שהראו שיש אכן משהו אבל לא משהו בדוק שאפשר לדעת אם זה ויראלי (עיין ערך וִי-רָע-לִי) או משהו שאנטיביוטיקה יכולה לעזור. בסוף הוחלט לחכות עוד יום כדי לראות אם זה עובר מעצמו או לא. ביום שישי בבוקר התעוררתי ומיד מדדתי חום – המדחום הראה "רק" 38.8 מעלות – יש! ממזמן לא שמחתי לראות חום כל כך גבוה, אבל זה אכן היה הסוף ואחר הצהריים כבר החום נעלם לחלוטין ואני חזרתי למוטב. אין כמו שבוע במיטה כדי להזכיר לנו בצורה חדה כמה עדיף להיות בריאים…

בקיצור, כל הקיטורים הם יותר לעצמי כדי להסביר למה לא יצרתי כל השבוע – פשוט גם יצר היצירה שלי היה חולה כנראה והעדיף לשכב איתי במיטה. מה שכן, מזל שיש לי פוסטים שחיכו להתפרסם מראש על דברים שעשיתי עוד לפני שחליתי – לפעמים טוב שאני מאורגנת, לא?

יש לי Serger חדש שהזמנתי מחו"ל (950 שקל למכונה חדשה דנדשה של Brother כולל המשלוח והמיסים) והגיע הזמן להשתמש בו. Serger היא מכונה שיודעת לעשות תפר אוברלוק – שזה התפר שנמצא ברוב הבגדים שאנחנו לובשים. מה שזה עוד אומר זה שעכשיו אני יכולה גם לתפור בגדים עם גימור נורמלי של התפרים – וסוף סוף אני יכולה לתפור דברים עם טריקו ולייקרה בלי שזה יראה חובבני.

הפרוייקט הראשון (טוב, בעצם השני – הייתי חייבת לקצר לאור את מכנסי הפיגמות) הוא חצאית עבור מאי. החצאית  עשויה משילוב של כמה בדים – טריקו לייקרה שקיפלתי לשניים עבור החלק העליון – כדי שיהיה נעים ונוח על הגוף וגם כדי להימנע מלתפור תעלה ולהשחיל בה גומי. שתי הרצועות הבאות הן קורדרוי דק מנוקד בגוונים של ורוד וחום – קניתי אותן בחנות "קטיפה כחולה" בנחלת בניימין 19 (במדרחוב עצמו). לשמחתי המכונה כבר מגיעה עם רגל כיווץ שיכולה לכווץ שכבה אחת, לתפור אותה לשכבה השניה שנשארת ישרה וגם לחתוך את השארית של הבד – הכל בתפר אחד!

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

השכבה השלישית היא סרט אורגנזה ורוד כיווצים ומעליו רצועות בד תחרה בצבע קרם (שלא נפרם כך שאין צורך לעשות לו גימור).

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

לקישוט הוספתי שני פרחי קרושה שמצאתי באותה החנות בשקלים בודדים ובאמצע הוספתי כפתור מאוסף הוינטאג' של אמא שלי.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

והנה הצצה איך התפרים נראים מבפנים:

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

נותר רק למסור את החצאית לדוגמנית הבית ולחכות לתגובות…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

שיהיה לנו שבוע בריא!

קרן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s