מתיקות כובשת

עבר כמעט שבוע מהפוסט הקודם, אבל יש לי נסיבות מקילות – ארז נמצא באורלנדו עד יום שני והכל נופל עלי. בינתיים השבוע עבר ללא מאורעות מיוחדים אבל אני ממש שמחה שמגיעה חופשת חנוכה – לא כי יש לי חופש אלא כי יש צהרון במקום בית ספר. נראה לי שאני שמחה יותר מהבנות שלי – לא צריך לדאוג שיסדרו תיק, לא צריך לקום שעה לפני כולן כדי לעשות סנדביצ'ים, והכי חשוב – לא צריך להגיע עד 8 בבוקר!

לפוסט הזה יכולתי לקרוא גם "בלי מילים" כי על הדף הזה של מאי פשוט לא היה לי מה לכתוב – התמונה (שמראש תכננתי להדפיס בגדול) תופסת את רוב המקום ותשומת הלב וממש לא היה נראה לי שצריך להוסיף עוד כיתוב חוץ מהכותרת.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הכיתוב זו החתמה על נייר קראפט:

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אבל גולת הכותרת היצירתית בדף הזה (לפחות מבחינתי) היתה החיתוכים. הפרחים הם אמנם חיתוכים מוכנים אבל הגבעולים הכתומים בפינה הימנית התחתונה, המסגרת החומה הגדולה מסביב וכמובן האותיות לכותרת נחתכו כולם ב-eCraft החדש שלי. יש לו עדיין מחלות ילדות – ואולי אני עדיין לא מסונכרנת איתו לגמרי אבל למרות כמה כשלונות בדרך, אני מתה על התוצאה!

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

צורת הלב עשויה משקף – חתחתי אותו לצורת לב, הבלטתי אותו בתבנית הבלטה של עיגולים בקאטלבאג והוספתי קצת דיו סטאזון לבן מסביב כדי שיהיה יותר מודגש.

חג החנוכה הוא גם חג הפסטיבלים – ולנו יש כרטיסים לפסטיגל ביום שבת הבא וגם להצגה "אורה הכפולה" במדייטק בחולון. אני מהמרת שההצגה השניה תהיה יותר תרבותית – אבל לא מבטיחה שזו ההצגה שהבנות שלי הכי יהנו ממנה :D. למי שלא מכירה את הסיפור, "אורה הכפולה" הוא ספר של אריך קסטנר שכתב גם את "פצפונת ואנטון" ו"הכיתה המעופפת" – עד היום יש לי את העותק שלי של הספר עם הציורים הנאיביים כל כמה עמודים. הסיפור הוא אודות שתי תאומות זהות שהופרדו כשהיו תינוקות – ההורים נפרדו וכל אחד נשאר עם ילדה אחת. השתיים, שלא ידעו זו על זו, נפגשו במקרה במחנה קיץ ומחליטות להתחלף למשך הקיץ כדי להכיר את ההורה שלא הכירו. הסיפור מרגש וגם משעשע – משהו שאני זוכרת כסיפור מתוק עם סוף טוב. ברור לכן מי רוצה יותר ללכת להצגה הזו? לפעמים הילדים זה רק תירוץ .

ואם כבר בחגים עסקינן – וגם בפסטיגלים – הבנות שלי טוחנות ב-VOD את התקצירים של הפסטיגל. לי הודיעה לי שהיא רוצה להתחפש למאיה (אחת מהגיבורות של הפסטיגל) ואני אמורה לתפור לה מכנסיים קצרים כתומים, חולצה בשחור-לבן וגיטרה סגולה. כן, אני מצטטת – "תתפרי לי גיטרה סגולה". מאי, לעומת זאת, נדלקה על התחפושת של מארי אנטואנט באחד השירים – או כמו שהיא קוראת לה, מרי הַטוּאַלֶט. נו שוין… אני מתנחמת בזה שעד פורים יש עוד יותר משלושה חודשים וזו עדיין לא ההחלטה הסופית. מקסימום אני אתפור גיטרה :P – ועוד סגולה!

קרן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s