הסנדלר הולך יחף

או יותר נכון – המכונה יושבת ערומה .

אחד החסרונות הגדולים שלי (ותאמינו לי – יש לי לא מעט חסרונות) הוא שאני ממש ממש ממש גרועה בדחיית סיפוקים. החסרון הזה גורם לי ללכת לישון בשעות בלתי הגיוניות כי אני חייבת לסיים איזשהו פרוייקט. אז מה אם היו לי דברים יותר חשובים לעשות במקום זה? אותם ניתן לדחות למחר – ואם לא, אז למחרתיים.

בסדנת תפירת הארנק ביום שישי שעבר, רונית הגיעה עם ברנינה חדשה ויפיפיה (מקנאה, בטח שמקנאה!) – ורגע לפני שקיפלה הכל והלכה, היא הלבישה אותה במין עטיפה עם כיסים.  אאוריקה! אם הייתי בסרט מצוייר היה אפשר לראות את הנורה  שמהבהבת לי מעל הראש ואת גלגלי השיניים מתחילים לזוז… הפעם לא התיישבתי מראש להתחיל לתפור אלא התעמתתי  עם עצמי והכרחתי את עצמי (וגם דיברתי אל עצמי ) לנסות לצייר את מה שאני מתכננת. היו לי פה כל מיני אתגרים  – למשל, איך ליצור את הפתח עבור ידית הנשיאה? אם מייצרים את הפתח בהתחלה רק עם שני הבדים הגדולים, אז אי אפשר לתפור את הביטנה לחוד ואת החלק החיצוני לחוד ולחבר רק בסוף. אם מוסיפים את הפתח אחרי שהכול מחובר, הגימור יצא פחות יפה וגם יהיה די קשה לתפור שם באמצע הכיסוי. אין לי שולחן יעודי שעליו נמצאת המכונה (ואז פשוט היה אפשר לכסות אותה בלי לחשוב בכלל על הידית), אלא אני כל פעם מעלה ומורידה אותה מהשולחן ומאפסנת אותה איפשהו באיזור – לכן ידית הנשיאה ממש חשובה. ומה קורה עם הפתח הזה אחר כך? הרי דרכו יצטבר אבק, אז לא כדאי לכסות אותו? וממה אתפור את הכיסוי כדי שיהיה יציב וכמעט קשיח? ואיך אתפור את הכיסים כל כך גדולים עד שאפשר יהיה לשים בתוכם אפילו את הדוושה למכונה? ואיך מורידים את הכיסוי בצורה הכי נוחה? לא כדאי למצוא נקודות אחיזה נוחות?

בקיצור, הרבה שאלות והתלבטויות…

ההתלבטות הכי בעייתית הייתה באילו צבעים לעשות את הכיסוי. מזמן גיליתי שאם אני עובדת עם בדים שאני אוהבת ומתחברת אליהם, אז אני גם משקיעה יותר בגימור ובכלל בתפירה. המכשול הפעם היה בגוף עצמו – הבד הכי עבה שמצאתי בארון הבדים ושהייתה ממנו כמות מספקת היה בד ריפוד צהוב. נדמה לי שיש לי אותו יותר מ-3 שנים והשתמשתי בו בעיקר בתור שכבה של מקשיח בתוך תיקים. מה מתאים לצבע צהוב? בהתחלה חשבתי על בד התותים המשוגע הזה – אבל הוא הגביל אותי בשילובים של הכפתורים, הכיתוב והבטנה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בסוף הישועה הגיעה מחתיכת בד קטנה (fat quarter ותו לא) בגוונים יותר עדינים שעדין מסתדרים עם הצהוב הדומיננטי. לפחות לגבי דבר אחד לא הייתה לי התלבטות – לגבי הכיתוב. מראש ידעתי שיהיה כתוב על הכיסוי Sew More… כל אחת והחלומות שלה! האותיות עשויות מלֶבֶד – חשבתי בהתחלה לתפור אותן אבל החלטתי שיש גבול גם לשיגעון שלי ובסוף הדבקתי אותן בדבק גוטרמן. כמובן שהיה עדיף אם הן היו בצבע שמתאים יותר לבד שבחרתי, אבל זוכרות מה כתבתי בהתחלה על דחיית סיפוקים? הדבקתי את הלבד שהיה בבית והיה הכי קרוב מבחינת הגוון.

{DA93F329-6D2F-4F1E-8126-D66513CEEC7E}

הכיסים הצדדיים הם כיסים עם נפח – לפי ההדרכה הזו. מדהים כמה מקום יש בהם!

{F709E29E-544F-4385-82A0-143EFA6785B1}

אחד היתרונות של סידור כיסים כזה הוא שזה יחייב אותי לגלגל את כבל הדוושה ואת כבל החשמל בכל פעם שארצה לארוז את המכונה – במקום לזרוק אותם כפי שהם ולבזבז דקות ארוכות בניסיון למצוא את הקצה של כבל שהסתבך ואני צריכה בדיוק עכשיו.

גם הכיס הקדמי הוא כיס עם נפח, אבל בגלל הגודל שלו, הוספתי לו גם כפתור לסגירה כדי שלא יתנפח יותר מדי.

{9043B2EE-C618-4C22-ADC1-1BBBB13A79BC}

הכיס האחורי הוא כיס רגיל – עם סיומת של סרט אלכסון מאותו הבד.

{1D03DA39-09DE-4AAD-AB1C-DABC6B8AF493}

מי שמציצה מתוך הכיס היא מין ידית שמתחברת לברנינה ויורדת עד גובה הברך. תפקידה המופלא הוא להרים את הרגל של המכונה כאשר מזיזים את הברך ימינה – בלי צורך בידיים בכלל! זה פטנט נהדר שעוזר במיוחד במקומות מסובכים ועדינים שבהם צריך להחזיק את הבד ועדיין לסובב אותו או לכוון אותו מחדש ע"י הרמת הרגל. לא יודעת אם יש את הפטנט הזה בכל ברנינה – שווה לבדוק!

זוכרים את הפתח לידית שתסכל אותי? אז ככה הוא נראה:

{ED064584-7DA4-4D28-A49B-4A919DBD8136}

בד המשבצות הירוק הוא הבטנה של התיק. בעצם בניתי את המכונה מסביב לפתח של הידית (כמו שעושים בייגלה – קודם מוצאים חור ואז שמים מסביבו בצק :P). תסתכלו בהדרכה הזו ליצירת כיס פנימי עם רוכסן – השיטה של יצירת הפתח לרוכסן היא בדיוק אותה שיטה. למי שמתפלא מה זה הכיתוב על המכונה, זה הטיפ האישי שלי – פשוט רשמתי עם טוש לשקפים את הפעולה של כל כפתור – ובמיוחד את הכיוונים של הגלגלת שמכוונת את המתח של החוט. אני אף פעם לא זוכרת אם מספר נמוך אומר שהחוט העליון יותר מתוח או יותר רפוי .

לפתח יש גם סגירה מבחוץ עם כפתור:

{38EE563B-EABB-4948-B484-CD7E7B11178D}

וכדי שיהיה קל ונוח להוריד את הכיסוי, הוספתי לולאה בכל צד כדי שעל ידי שתי אצבעות ניתן לתפוס ולמשוך כלפי מעלה את הכיסוי כולו בלי להתאמץ.

{F8518A7D-A8F7-4072-82F9-143F4499CBB1}

כדי שהכיסוי יהיה קשיח ועמיד בנשיאה (כי כל הזמן פחדתי שהמשקל של הדוושה ימשוך את כל הכיסוי לצד אחד) תפרתי בתוך השכבות של החלק האמצעי רשת פלסטיק גמישה שקניתי בחנות הסדקית "חלום" (ממש מול היציאה מהחניון בגרוזברג פינת נחלת בניימין). מסתבר שהיא מיועדת בדיוק לייצוב תיקים. מי היה מאמין? כל יום לומדים משהו חדש! היא עשתה לי חיים לא קלים כי היא הגיעה מגולגלת בגליל ולכן התעקשה בזמן התפירה לנסות להתגלגל בחזרה…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הכיסוי מספיק קשיח כדי לעמוד לבדו גם כשאין מכונה בפנים, כך שהצלחתי במשימה!

אז אין לי אמנם מקום קבוע למכונה – אבל תראו כמה יפה היא עומדת ומחכה לתורה בסבלנות… ותשימו לב לסדר המופתי שעשיתי בכוורת – כל הבדים שאינם בארון הבדים מסודרים להם בשורה – עד שאחליט לתפור משהו והסדר ילך לעזאזל… רק אחרי הסדר קלטתי כמה בדים יש לי. להבדיל מבגדים, בדים אני לא מנפה כי יש כאלו שאני מוצאת להם שימוש גם אחרי כמה שנים (ראה מקרה הבד הצהוב לכיסוי המכונה). אולי הגיע הזמן להפסיק לבקר בנחלת בניימין בתדירות כזו גבוהה – כל מה שאני יכולה לומר להגנתי הוא שזה אוסף שנצבר במשך כמה שנים . המכונות שנמצאות בכוורת הן הזינגריות שלי (דגם "פרפרים" ) והן נועדו לשימוש הבנות בסדנאות התפירה – או עבורי כשאני מתגעגעת לזינגר.

{F9B900C6-5091-47D8-9F64-999446FAF8F0}

והנה התמונה המלאה:

{088BC03F-4792-41A9-92AE-7BEEC0EF41F2}

ומי שחי באשליה שהכל אצלי מסודר, מוזמן לראות את מצב שולחן העבודה שלי עכשיו:

{0163785F-50EC-4C03-AFFB-E92B8AD4A48D}

אומרים ששולחן ריק מעיד על מוח ריק – אז לפחות כאן ברור מעל לכל ספק שהרבה דברים עוברים לי בראש!

את הכיסוי תפרתי לפני שבוע – והיום סוף סוף עשיתי את החלפת העונות! החלטתי שזהו ולא דוחים יותר – וכל השבת ישבתי ומיינתי בגדים בחדווה. מהשוונג המשכתי גם לסדר את ארון המצעים והמגבות, את כל הנעליים ואפילו את הבגדים שלי! נראה לי שארז עדיין בשוק :P.  הוצאתי 5 שקיות אשפה מלאות בגדים שימשיכו הלאה לגיסות שלי ומשם יתפזרו לכל מי שבא להן – בגדים שכבר קטנים על מאי, או בגדים שהחוש האופנתי של הדוגמניות שלי ישאיר אותן בארון במשך כל העונה (לא חבל? עדיף שמישהו אחר יהנה מהם!), או כאלו שכבר עשו את שלהם וחוץ מפיג'מות אין מה לעשות איתם (ופיג'מות ממש לא חסר להן!). תוסיפו לזה גם בגדים שלא לבשתי בשנתיים האחרונות ותבינו למה הארון שלי נראה הרבה יותר מרווח ומסודר פתאום. תוך כדי זה גם קיפלתי 3 סלסלות כביסה שעמדו כבר כמה ימים – וזה כבר הכניס את ארז לאלם מוחלט. מזל שהוא טס לכנס בארה"ב ל-10 ימים היום בלילה – עד שהוא יחזור הבלאגן שוב ישרור במחוזותינו והסדר המופתי יראה לו כמו חלום מעורפל .

ובתוך כל המהומה, קיבלתי את ה-eCraft התכלכל המהמם שלי מנתנאלה ביום חמישי בלילה (או יותר נכון שישי לפנות בוקר)!

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

למי שלא מכיר, ה-eCraft הוא מכשיר חיתוך אלקטרוני שמאפשר לחתוך צורות דיגיטלית דרך הפאנל של המכשיר או לתכנן צורות או פונטים מהתוכנה שלו ולחתוך אותן. הוא חותך נייר, קארדסטוק, דפי מגנט ואפילו בד שמודבק זמנית על משטח – הכל עד עובי של 1 מ"מ. אמנם רק התחלתי לשחק איתו ולא עבדתי איתו עדיין יותר מדי אבל אני כבר יכולה לומר שאני מאוהבת!

מחכים לי 10 ימים שבהם אני המבוגר האחראי בבית – תאחלו לי בהצלחה!

קרן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s