שאריות או לא להיות

כל מי שתופרת נשארת עם שאריות – כמו כל יוצרת בעצם. אצלי השאריות נדחסות להן לתוך קופסא ומדי פעם – רק אם באמת אין ברירה, אני מתחילה לפשפש בתוכה כדי לגלות חתיכת בד צבעונית שתתאים לי בדיוק לפרוייקט שאני עושה כרגע. מה לעשות שיותר מעניין (ומסודר) להסתכל בארון הבדים מאשר לפשפש בקופסא?

הפרוייקט הפעם הוא שמיכת שאריות – הרעיון לקוח מכאן – ולמרות שהיא מספרת שזה מתיש, מי אני אתן לזה לעצור אותי? מה שקנה אותי בפרויקט הזה הוא העובדה שהתיפורים ובניית החלק העליון הם בעצם אותו שלב! בקיצור, חסכון בזמן (אם אפשר לומר את זה על פרויקט של שמיכה שלא ממש צריכים ).

איך עושים? הפעם הייתי חכמה וצילמתי את השלבים מראש – לעומת ההדרכה הקודמת של התיק שאז נאלצתי לתפור תיק נוסף רק כדי לצלם את השלבים. מי אמר שאני לא לומדת מנסיון?

שלב ראשון – פורסים את הבד התחתון של השמיכה כשהחלק היפה כלפי מטה. מדביקים את השוליים עם מסקינג-טייפ כשהבד יפה ומתוח, על מנת שהוא לא יזוז בשלבים הבאים. אני משתמשת במסקינטייפ נייר כי הוא פחות דביק – מסקינטייפ חזק יותר יכול למתוח את הבד כשמסירים אותו – ואפילו להשאיר כתמים של דבק על הרצפה. זוכרים את השאריות שהמסקינטייפ השאיר על החלונות בזמן מלחמת המפרץ (הראשונה, בטח שהראשונה!)?

{813B8652-8FA8-4C64-A36D-093CDE639FA5}

{87633814-919A-46FC-B4D8-CD21056BCC44}

שלב שני – פורסים את המילוי מעל הבד התחתון – המילוי לשמיכה שלי הוא מ-IKEA אהובתי. פשוט קניתי שמיכת מעבר סינתטית  זוגית ב-45 שקלים. מספיק עבה כדי שיהיה קצת נפח אבל גם מספיק דק כדי לעבור במכונת התפירה בלי בעיה. נכון שאפשר לקנות מילוי אקרילן במשטח, אבל הבעיה איתו שהוא תופס נפח ושהשכבות של המילוי נפתחות בזמן התפירה – פה יש ציפוי של אל-בד תפור משני הצדדים ואין בעיה לכבס במכונה. גזרתי את השמיכה לגודל הרצוי והדבקתי גם את השכבה הזו.

{7A08AA11-0488-400D-8987-076FACAEBCC9}

{46C686D6-68A0-42CD-A9F0-34F2ED0B76B4}

שלב שלישי – פורסים מעל המילוי את הבד העליון של השמיכה כשהחלק היפה כלפי מעלה. מכיוון שהשאריות הן צבעוניות, החלטתי ללכת על רקע לבן נייטרלי. מותחים גם אותו ומדביקים. אגב, המתיחה לא צריכה להיות חזקה במיוחד – רק כדי שלא יהיו קמטים ושהשכבה תשב בצורה חלקה ויפה. אפשר גם לגהץ לפני – תלוי איזה קמטים גיליתם… אין תמונה לשלב הזה – אבל תוכלו לראות בהמשך שיש בד לבן מתחת לכל ריבועי השאריות.

שלב רביעי – מתפנים לקופסת השאריות… שופכים הכל ומתחילים למיין. לוקחים רק חתיכות בגודל סביר (סביר זה מושג סובייקטיבי – תלוי איזה גודל של מרובעים אתם רוצים לעשות) ובצבעים שמתאימים לכם למצב הרוח ולשמיכה. משום מה עדיין נשארו לי שאריות בקופסא גם לאחר הניפוי 

{D644727D-47F8-4433-A6A8-2F354A1057A9}

שלב חמישי – מכיוון שאצלי כל השאריות דחוסות עד אפס מקום, הייתי חייבת לגהץ את השאריות שבחרתי לפני שחתכתי אותן.

{2D90A8E1-FD34-4679-84DC-35E9F2AC62E2}

שלב שישי – עם סכין גלגלת, משטח חיתוך וסרגל טלאים חתכתי את השאריות לריבועים ומלבנים בשלל גדלים. ממש לא צריך להיות מדוייקים, אבל השתדלתי שלפחות לכל החתיכות יהיו פינות של 90 מעלות.

{2A96B13D-441E-4CE1-B018-493D68A9614A}

שלב שביעי – מניחים את המרובעים על השמיכה בסדר שמוצא חן בעיניכן – משאירים רווח בין החתיכות. ככה נראית השמיכה שלי כרגע:

{300223CE-ABBB-4FA3-9AED-32788F960C16}

שלב שמיני – מחברים עם סיכת ביטחון כל שארית לשלושת שכבות השמיכה. מומלץ להתחיל מהשוליים כי כשמקלפים קצת את נייר הדבק יש אפשרות להשחיל את היד מתחת לסנדביץ' של השכבות ולעזור לסיכת הביטחון להיתפס.

{0AA3EEFC-932A-443C-8349-F21714BF2B1D}

 טיפ – מומלץ להצטייד בכמות גדולה של סיכות ביטחון, אחרת תישארו עם השמיכה פרושה על הרצפה עוד הרבה זמן…:P

 טיפ נוסף – מומלץ לעבוד עם סיכות ביטחון לטלאים או סיכות ביטחון גדולות. מהן סיכות ביטחון לטלאים? אלו סיכות שאחד הצדדים שלהם מעוקל קצת – זה עוזר להכניס את הסיכה דרך כל השכבות וחזרה בלי ליצור גלים ועיוותים בבד. תציצו בתמונה הבאה – הסיכה העליונה היא סיכת בטחון רגילה. הסיכה התחתונה היא סיכת בטחון לטלאים. תאמינו לי שהכיפוף הקטן הזה עושה את כל ההבדל…

{D184627A-39A3-4E55-BD61-D2E3E1F5A89F}

אפשר כמובן לקחת סיכות בטחון רגילות ולעקם אותן – מה לא עושים בשביל היצירה :P.

ככה נראית השמיכה שלי כרגע מהצד האחורי שלה – יש פה בערך 200 סיכות בטחון! כמובן שאם עושים ריבועים גדולים יותר או רווחים גדולים יותר אז צריך פחות סיכות. מובן גם שאם תחליטו שבא לכן לעשות שמיכה זוגית אז תצטרכו להתאשפז אחר כך .

{E9C48222-09EB-496E-B4E6-601CC00FF5C9}

מה נותר? לקלף את נייר הדבק מכל השכבות, לקפל את השמיכה ולהתיישב מול מכונת התפירה.

 טיפ – עדיף לעבוד כשיש לכן כמה שיותר מקום פנוי על שולחן התפירה כדי שהשמיכה תשב על השולחן ולא תהיה תלויה באוויר. אם היא תהיה תלויה באוויר, המשקל שלה ימשוך כלפי מטה ויהיה די קשה להזיז את השמיכה בזמן התפירה. תשתדלו גם שיהיו כמה שפחות דברים על השולחן – השמיכה יכולה בקלות להפיל דברים לרצפה.

מאיפה מתחילים? פה הדיעות חלוקות… החלק הכי קשה, לכל הדיעות, הוא החלק האמצעי של השמיכה, כי הכי קשה להגיע אליו (כי זה אומר שחצי מהשמיכה מגולגלת כדי שתכנס מתחת לזרוע של המכונה והכי קשה לתמרן את הבד). יש כאלו שמעדיפות לתפור קודם כל את השוליים שקל להגיע אליהם ורק בסוף להגיע למרכז – אז גם החלקים המתופרים יתפסו פחות נפח. לעומת זאת, יש כאלו שמעדיפות לסיים עם החלק הקשה בהתחלה כשיש עוד מרץ והתלהבות ולהשאיר את החלקים הקלים להמשך. אני שייכת לאסכולה הראשונה…

עשיתי נסיונות על שאריות – האם מספיק קל לתפור ריבועים עם רגל לתפירה חופשית או שאין מנוס וצריך להשתמש ברגל הולכת. החסרון (הגדול!) של רגל הולכת במקרה הזה הוא שעבור כל שארית צריך לסובב את השמיכה כולה 4 פעמים כדי לתפור את כל הצלעות של הריבוע – בכל פעם שמגיעים לפינה צריך לסובב את השמיכה. מכיוון שיש פה בערך 200 ריבועים, ברור לכם למה האופציה הזו לא היתה מהחביבות עלי… מצד שני, כשעשיתי נסיון לתפור עם רגל חופשית, גיליתי שכמעט בלתי אפשרי לעשות תנועות חדות כדי לעצור בכל פינה וגם לשמור על קצב אחיד כדי שהתפרים יהיו בגודל אחיד. בקיצור, לקחתי נשימה עמוקה, שמתי לי ספר מוקרא ועם אוזניות תפרתי לי לתוך הלילה… כמובן שתוך כדי קיללתי את הרגע שהחלטתי לגזור ריבועים כאלו קטנים וכל כך הרבה.

 טיפ חשוב מאוד – לחשוב טוב טוב מראש על גודל הריבועים והכמות שלהם (ואפילו על גודל המרווח בין הריבועים). זה אולי יפה יותר עם ריבועים קטנים אבל בחיי שזה מביא הרבה רגעי יאוש. עוד 185 ריבועים למנאייק…

 עוד טיפ אחרון – עדיף להוציא את סיכת הבטחון לפני שתופרים כל ריבוע כדי שהיא לא תפריע לתפירה.

זהו, סיימתי את התיפורים. לקח לי X%&@& שעות (בסוף אספר לכם כמה) – אבל היה שווה את המאמץ. הוספתי מסגרת מסביב (הפעם עשיתי אותה במכונה ולקח לי רק שעה!)

{6479D25A-5FEE-4DCF-A481-34832CFBEE91}

{CEDF2001-3D9B-4C40-B076-F58BF142695A}

ומאחורה:

{65537B14-DA63-4AD8-BCC7-410CD9CB88F0}

ומקרוב:

{2501E7DC-F63B-4947-952D-93148FD46CD6}

כמובן שאחרי כמה כביסות השוליים הלא תפורים של הריבועים קצת יפרמו ויתנו לשמיכה סגנון שאבי שיקי כזה, אבל לא היתה לי סבלנות לעשות כמה כביסות לפני הצילומים.

איך אפשר להכין שמיכה ולא לעשות ממנה סט תואם? אז תפרתי לשמיכה ציפית תואמת לכרית. אגב, השמיכה יותר גדולה מהמיטה (בערך מטר וחצי על מטר ועשרים) אבל קיפלתי אותה לצורך התמונה.

{01C8BA8F-E394-44FF-B012-6A31AAA3E15E}

הדרכה לתפירת ציפית אפשר למצוא כאן.

{60B40BA8-C5EE-4FB7-A218-83B332D9BDE8}

רציתי בהתחלה לעשות אפליקציה על הכרית, אבל היה ברור לי שזה סתם יהיה לא נוח אם הפנים יהיו מונחים עליה. השמיכה היתה מיועדת למאי – ולכן היה לי גם רעיון לעשות לבובה שלה שמיכה תואמת – מהשאריות של השאריות :P.

{0F0D59AC-ED7A-4E6F-86BA-417E6451F062}

{68A576B5-86FC-4BED-99B7-146938BE9D62}

לסיכום, זמן העבודה:

  • 3 שעות להכין את השמיכה – פרישת בדים, גזירת שאריות וחיבור בסיכות בטחון
  • 5 שעות לעשות תיפורים
  • שעה לעשות את הסגירה מסביב בגלל קיצור הדרך במכונה – אם הייתי צריכה לתפור את זה ביד היה לוקח לי 5 שעות, בדוק!
  • שעה לשמיכת השאריות לבובה
  • חצי שעה לתפירת הציפית התואמת.

סה"כ 10 וחצי שעות. מוגזם? אולי. אבל תאמינו לי שזה היה יותר כיף מאשר לרבוץ ולהשתעמם על הספה בסלון מול הטלוויזיה…

ובאמת לסיום – שתי תמונות:

לפני אחרי
{61E0BB5E-5E11-42AD-BE7E-5D877D74EB84} {D8F06ADE-B958-472B-B35E-519629D7F349}

קרן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s