יידיש???

יכול להיות שאני חוזרת למקורות או שסתם אני מנסה למצוא שפה שהבנות שלי עוד לא מבינות… מאי (בגיל 4) כבר עונה לי ב-yes ואומרת לי stop. לי ואור מתחרות על המילים שהן מבינות באנגלית. לאט לאט אוצר המילים החסוי שלי ושל ארז הולך ומצטמצם… בצר לי אני פונה חזרה לשורשים כמו כל פולניה טובה – אצלינו בבית ההורים שלי דיברו יידיש כדי שהילדים לא יבינו. מה לעשות שעם הזמן אפילו אני למדתי כמה מושגים ברורים?

למשל גֵיי שְׁלוּפֶן (לכו לישון) – לא ברור שכל משפט שהמילה שְׁלוּפֶן נמצאת בתוכו עוסק בעובדה שההורים רק רוצים לאפסן את הילדים במיטות ולקבל קצת שקט?

והמילה האלמותית שׁוֹיְן? או נוּ שׁוֹיְן למי שמדקדק. נו טוב – מי לא מכיר את הביטוי הזה? זה בדיוק הרגע שמורה על נקודת השבירה של ההורה – השניה בה מרשים לך להישאר ערים לראות את דאלאס/שושלת, לקחת את האוטו לסיבוב עם החברות או לנסוע לאילת בלי ליווי…

גֵיי וֵויְיס – לך תדע. לך תדע למה פתאום כל השלישיה שלנו מספרות שחפרו להן במוח (כן, גם מאי!). לך תדע לאן נעלמו השוקולדים שהיו על השיש. לך תדע מתי כבר יהיה שקט בבית. לך תדע…

גוּרְנִישְט או בלשון המהדרין – גוּרְנִישְט מִיט נִישְט (שזה אומר כלום עם שום דבר). זה כבר סימן להידרדרות במצב כי זה משהו שאני כבר אומרת לעצמי. בדרך כלל זה קורה כשאני שואלת שאלה ושומעת רק את ההד שלי בתור תשובה. פתאום כולם נהיו אילמים אצלינו בבית… מי שתה את כל הקולה והחזיר את הבקבוק ריק למקרר? גוּרְנִישְט. מי שינה את התפריטים לרוסית בטלויזיה ואיך לעזאזל משנים את זה בחזרה? גוּרְנִישְט. מישהו בבית מקשיב לי? גוּרְנִישְט מִיט נִישְט. אין קול ואין עונה.

אחרי הנסיעה עשיתי קצת סדר בחדר היצירה שלי. האמת היא שיותר נכון לומר שניסיתי לעשות סדר בחדר היצירה שלי. אחת מהתובנות שהגעתי אליה היא שיש לי כל כך הרבה פרוייקטים בשלבי התחלה שאין מצב שאצליח לסיים הכל. הכי מבאס מהכל (אפילו יותר מלראות פרוייקט לא גמור) זה לראות את שקית השאריות של הקיט שלו. כן, אני שומרת גם אותן בשקית אפילו אחרי שהפרוייקט הסתיים ואין לזה סוף… הפעם החלטתי לעשות מעשה – לקחת כל פעם שקית של שאריות של איזשהו קיט או סדנא ישנה ופשוט לנסות לסיים את השאריות – לעשות משהו (לא משנה מה!) העיקר לצמצם את כמות השאריות. למה זה מטריד אותי? כי ברור לי שאני לא אפרק סתם את הקיט (כי הרי אפילו השאריות משתלבות של כך יפה ביחד!) וככה זה ישאר לדיראון עולם. משהו חייב להיעשות בהקדם!

הקורבן הפעם היא שקית השאריות מהליין של Nutmeg של Kosmo Kricket. השתמשו בליין הזה בסדנא של אלבום הלבד האחרון שעשיתי שאיטליה וגם בסדנא של נטאשה אצל נתנאלה בסוף 2009, כלומר נשארו לי שאריות כפולות!

אז הנה התחלה – דף של מאי עם שאריות של תמונות עודפות שלא השתמשתי בהן באיטליה. האמת היא שלא הייתי חושבת להדפיס אותן בשחור לבן ובגודל כזה, אבל זו היתה הדרישה לאחת הסדנאות וזה התאים לי בול! כל הליין הזה הוא בסגנון חצי וינטאג' מודרני עם צבעים מעושנים ודהויים במכוון – והשילוב הזה פשוט מקסים! הוספתי רקע מנייר ממוחזר ושאריות של נייר תווים בן 40 שנה משוק הפשפשים באמסטרדם.

{E9DD727F-ADC3-4CEA-A215-CA48DF6DE6A0}

הוספתי גם מסגרת תפורה ביד – פשוט חוררתי והשחלתי חוט רקמה מסביב. נכון שזה לוקח זמן, אבל אני בתחרות עם מישהו?

{7CFF1F7A-0B56-456F-977D-883F4BF7C9AA}

הבמבי המתוק הזה פשוט חיפש בית…

{60842C82-6D0E-494B-8655-F158ECBFB4A4}

השתמשתי בפרחי נייר של פרימה ואפילו את הסיכה תפרתי לדף…

{5E0E29D9-1C50-45C8-BB94-DEF01DD8E61A}

יש לי עוד המון שאריות מהקיט הזה – בטח תראו אותן גם בפוסט הבא…

סופשבוע נהדר!

קרן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s