אהבה ישנה

הסתובבתי ביום שישי לפני שבוע בגבעתיים וחיפשתי בגדים. למה גבעתיים? סתם כי בא לי ולא רציתי להיכנס לאיזושהי רשת בקניון. אמנם מצאתי (וקניתי) בגדים לא רעים בכלל אבל מה שנשאר חקוק לי בראש זה דוקא התכשיטים – בכל חנות בגדים מצויה יש מעמד ליד הקופה (או מתחת למשטח הזכוכית של השולחן) שבו מוצגים תכשיטים להשלמת המראה הכללי של הרכישות שהרגע הולכים לשלם עליהן.
ראיתי את כל התכשיטים וחשבתי כמו כל יוצרת מצויה (או סתם פולניה ). אל תגידו שאתם לא חשבתם את זה אף פעם בעצמכם תוך כדי שיטוט בנחלת בניימין – "מה? כל כך הרבה כסף רוצים על המחברת/אהיל/בובה/צעיף/תמונה/תכשיט? מה כבר יש פה? קצת חומרים, קצת סורגים/מדביקים/תופרים/מחברים – גג שעה עבודה. זה משהו שאני יכולה לעשות תיק תק!"
קל מאוד לחשוב ככה – במיוחד אם אין לך שתי ידיים שמאליות ואת לא מפחדת לנסות (ואפילו גם להיכשל), אבל לרוב המחשבה נשארת בגדר מחשבה בלבד… אולי זו גם הסיבה שקשה להתפרנס בארץ מיצירה תוצרת יד – הגנים של כולנו, כנראה, עובדים אותו דבר וכולם מתחילים לחשב כמה בדיוק עולה לייצר כל דבר וכמה רווח עושים על חשבונך – שעות העבודה, כנראה, לא נספרות בכלל… כשהיינו בהופעה של רמי וריטה לפני 7-8 שנים בהיכל התרבות (והיה מלא עד אפס מקום), הדבר הראשון שעשו החברים שבאו איתנו זה לספור כמה שורות יש באולם, להכפיל במספר המקומות בשורה ובמחיר ממוצע לכרטיס ולחשב כמה רמי וריטה הרוויחו מההופעה הזו. זה חלק מהמנטליות של לא לצאת פרייארים, כנראה. זה רק הישראלים ככה או שגם במקומות אחרים בעולם עושים כאלו חישובים?
לפני כשנתיים קיבלתי מאמא שלי מתנה – שרשרת בשילוב של עור חום ושרשראות מוכספות – ועד היום זה אחד התכשיטים האהובים עלי. איתרע המזל ובשיטוטי בגבעתיים בדיוק ענדתי את אותה השרשרת. מפה לשם הדרך כבר הייתה קצרה – הנה שרשרת וסגנון שאני אוהבת ועונדת, הנה הבגדים שקניתי – והיכן התכשיטים שישלימו לי את המראה החורפי החדש?
ב-מ-ק-ר-ה יש גם לי שאריות עור בבית.
ב-מ-ק-ר-ה יש לי שאריות של אביזרים לתכשיטים מהתקופה שבה זה היה התחביב העונתי שלי.
ב-מ-ק-ר-ה יש לי כמה שרשראות שאני כבר לא משתמשת בהן ואפשר לפרק ולשהתמש בהן בתור חומרי גלם נוספים.
ב-מ-ק-ר-ה יש לי חנות הובי ליד הבית ולגמרי ב-מ-ק-ר-ה יש בה עוד כל מיני שרשראות לפי מטר.
כדי לסכם את כל הסיפור, בואו רק נאמר שהלכתי לישון ביום שישי  שעבר ב-2 לפנות בוקר עם 6 שרשראות חדשות באמתחתי… בעצם, זה לא כזה נדיר – שימו לב באיזו שעה אני מפרסמת את הפוסט הזה . זה לא שקמתי מוקדם – פשוט עוד לא הלכתי לישון . ביום שישי אני מרשה לעצמי למתוח את החבל עד למקסימום בידיעה שאפשר לנמנם עד מאוחר.
טוב, מוכנים?
השרשרת הראשונה היא שילוב של כל מה שעלה לי בראש באותו רגע – עור חום, כדור מלובד בטורקיז, לבבות ממתכת, חוט שעווה חום בהיר, חרוזים בטורקיז, ניטים ממתכת, שרשרת בגוון ברונזה וכפתור מצופה בבד בטורקיז וחום. השקעתי בה את רוב הזמן (אולי כי הייתי קצת חלודה) אבל אחר כך זה כבר זרם יותר מהר.
{8983C2C8-A52A-4484-9FB0-B64208C6DD66}
{3C4059A0-D691-4597-AD67-41A0273B3E3A}
{0583FAD3-6D33-4ED1-9F3B-4D06DD618E2E}
כדור הלבד הזה עשה לי חשק לחורף כי לבד, לטעמי, הוא חומר כל כך חורפי ומיד חשבתי על מחרוזת בשילוב של כדורי לבד. כשהייתי צריכה לחשוב על הצבעים, נזכרתי בסט של שרשרת וזוג צמידים שעשיתי מזמן. מזמן אומר לפחות לפני 8 שנים, בתקופה שהייתי עמוק בתקופת החרוזים שלי והשקעתי בסט הזה שעות מטורפות:
{116013A1-E17E-49E0-B090-10B802DE0321}
{0A69207A-A8CC-437B-912B-EAF1E663A518}
עשיתי את הסט בזמנו בעקבות כתבה במגזין Bead & Button שהייתי מנויה עליו, אבל כמעט שלא יוצא לי להשתמש בו כי הוא "צבעוני מדי". כן, יש דבר כזה אצלי… בדיעבד, הייתי צריכה לוותר על הכתום. הפעם למדתי לקח, ויתרתי על הכתום מראש והשתמשתי בשאר הצבעים – ירוק זית בהיר, ורוד מעושן ובורדו – ממש צבעי טילדה חורפיים!
 {A1C17430-0C18-458C-872B-AB7AB87CCBE4}
{6A874265-8059-4E49-A6D0-2ADC35CE4370}
ירוק זית הוא אחד מהצבעים האהובים עלי – ולכן עשיתי לי שרשרת פשוטה – רק עור בצבע ירוק זית ושרשרת ברונזה:
{586FF932-A71A-4408-98B1-4A179D79302C}
{F0A33B0A-6884-49A1-A0C6-AFFDFCADCD2E}
מצאה חן בעיני הפשטות הזו וניסיתי אותה גם בצבעים יותר חיים – טורקיז וכסף:
{FF5A8FDE-667E-4D8C-9B99-9EADF38C1D38}
ומה נשאר בסוף? אפור ושחור כמובן!
פעם, לפני כמה שנים, קניתי בניו-יורק ב-Victoria Secret שרשרת ב-10$ במסגרת קמפיין אלימות נגד נשים. זו היתה שרשרת דיסקית ועליה תלויות 3 דיסקיות עם הכיתובים SEE, SPEAK, HEAR. משום מה, בניו-יורק זה היה נראה טרנדי לחלוטין אבל בארץ התרחש שוב סינדרום הכובע (ראה ערך שוק הפשפשים באמסטרדם) והרגשתי ממש מטופשת להסתובב עם שרשרת ועליה דיסקית. אולי כי שירתתי בקבע 7 שנים. אולי כי עם בעל בצבא קבע יש כבר מישהו במשפחה שעונד דיסקית בכל בוקר. אולי פשוט כי זה התחבר לי לחולצה בצבעי הסוואה, מכנסי דגמ"ח ונעלי דוק מרטינס. בקיצור, לא לגילי. נזכרתי בשרשרת הזו כשרציתי לעשות לי שרשרת באפור ושיפצרתי אותה – רצועת עור אפורה, ניטים שחורים (לא להאמין עד כמה הקרופ-א-דייל שימושי כשעושים תכשיטים!), וכמה קישוטים לדיסקית – לב ורוד ממתכת, לב אדום מלבד וכפתור וינטאג` מהאוסף של אמא שלי. זה מה שיצא…
{AA212223-0926-42B0-AD4E-C890CB83EE7F}
{2C4340F5-3249-4479-A30C-C7BAAF35E6F9}
{98FD55C4-71A3-4C86-90A1-B5540295738A}
לי קוראת לשרשרת הזו "שרשרת טמגוצ`י". אין לי מושג למה .
והנה השרשרת השחורה – פשוטה, קלאסית ובלי יותר מדי קשקושים…
{A63C37BE-E5BA-4243-ACB8-39C6829DD491}
{EBF1D61D-3B9C-48A5-99D7-CDB8EEA213F1}
אז הנה, 6 שרשראות ב-6 שעות. הספק לא רע!
בכל מקרה, אפשר להירגע – אני לא מתכננת לפתוח ליין של תכשיטים או לשווק ב-etsy, אין מחשבות להפסיק לתפור או לעצב אלבומים – אבל טוב לחזור מדי פעם לתחביבים ישנים ולראות שלא שכחתי בינתיים מה עושים. עכשיו אם רק אצליח לעשות את זה לגבי הסריגה שזנחתי עוד בתיכון…
קרן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s