שגרה

יש משהו די מנחם בשגרה – עצם העובדה שהכל מתנהל כרגיל ויודעים למה לצפות זה די מרגיע. אבל אם השגרה כוללת לחץ להגיע לבי"ס לפני הצלצול, פקקים בדרך לעבודה וכל מיני דברים שדחיתי לאחרי החגים (במקרה שלי "אחרי הנסיעה להולנד" נשמע יותר כיפי) זה כבר לא מנחם בכלל.

יש משהו די מבאס בשגרה – עצם העובדה שאין משהו שצריך להתכונן ולפנטז עליו רק גורמת לשבוע להיגרר ולהיסחב. אני צריכה משהו ששווה לספור את הימים עד אליו – לפני חודש זה היה הטיול להולנד. עכשיו אני סופרת עד הנופש באילת עם כל המשפחה בחודש הבא (הבטחנו לבנות עוד בחופש הגדול שנמצא זמן לחופש משפחתי) באמצע יש עוד כל מיני מפגשי קומונה, מסיבת רווקות, סדנאות ושאר ירקות.

יש משהו די מעצבן בשגרה – עצם זה שקמים ביום ראשון וכבר יודעים מה הולך להיות כל השבוע. מה עם הספונטניות? מה עם הקצב? די נאחס לחזור לשגרה ובגלל זה אני פשוט מנסה למשוך עוד קצת את הטיול – או לפחות את אוירת היצירה בטיול. האמת? זה הכל בגלל לקחי העבר… אחרי סוף השבוע של הסדנאות שאליס ארגנה ביולי, חזרתי הביתה עמוסת פרוייקטים בשלבי הכנה ומלאת חדוות יצירה ואנרגיה. אני מתביישת לומר ששום דבר לא השתנה בסטטוס של הפרוייקטים – הם עדיין באותו מצב. למה? פשוט כי השגרה השתלטה שוב! כל פעם היתה לי סיבה אחרת לדחות את הסיום ועכשיו אני ממש מצטערת שנתתי לזה לקרות. אולי אכריח את עצמי לסיים גם אותם בהמשך (למרות שזה ידחה שוב את רשימת הפרוייקטים המתארכת שלי).

בגלל לקחי העבר החלטתי שלא עוד! הפעם אני אסיים לפחות חלק מהפרוייקטים של הנסיעה הזו ויהי מה! אני גאה לומר ששלושה מהפרוייקטים סיימתי כבר במהלך הכנס עצמו – את הדפים המעוצבים ושלישיית התמונות על שקף מודפס כבר הראיתי בתמונות מהולנד והנה עכשיו גולת הכותרת בינתיים (כי אתמול סיימתי עוד מיני אלבום שמצא חן בעיני יותר) – מיני אלבום בסגנון וינטאג`י אבל עדיין קצת מודרני (מסדנא נוספת של נטאשה):

{580C3464-63EB-4071-9EA1-2E711403F2B1}

הכריכה של האלבום עשויה מלוחות בינגו ישנים עשויים עץ. וינטאג` או לא?

{FF6F3BB8-B674-4EB0-85DC-3ECEB2C539BF}

{FAE189AE-8B5D-4E67-B91C-5492CBA27013}{342B1F65-72F9-469B-A3EC-F9DF01F8584E}{B11D18EB-FE79-445A-87B6-191CC09ACADE}{81021323-5FDB-4108-8829-42E8F40D4861}{4D76283D-3CDE-4652-810E-E6FBEF2050C3}{874EC8DA-5054-4C8F-B4FD-FEB75B18DDD8}

אחד החומרים הכי מפתיעים בסדנא הזו (חוץ מהכריכה כמובן) היה נייר גיזרה – זה מן נייר טישו דקיק ושקוף שמודפסים עליו סימוני גיזרה – מי שאי פעם הוציאה גיזרה ממגזינים של בורדה בטח זוכרת אותם. מסתבר שזה די להיט – מי היה מאמין?

{1FA2084E-2CD3-453F-A966-F66D248F1C11}

אגב, למי שתוהה מה הרקע שעליו צילמתי את האלבום, זוהי מפה של מסעדה! למסעדה קוראים "חדר האוכל" והיא מגישה אוכל ישראלי בלבד (לא שיפודים ופלאפל – משהו קצת יותר אקסקלוסיבי ). אפילו הקוקטיילים שלהם מבוססים על אלכוהול ישראלי – אנחנו טעמנו שני קוקטיילים מדהימים בשם "מותק" ו"עינב" שעשו אותנו עליזים ושמחים לאורך כל הארוחה. בקיצור, חוץ מהעובדה שהאוכל טעיםםם ושלא הגענו למנות העיקריות מרוב זה שהתענגנו על המבחר של המנות הראשונות והיה לנו קשה להחליט מה יותר טעים, השולחנות מכוסים בנייר אריזה חום עם הדפס של חתיכת עיתון וסימני מים של סירים וכוסות. פשוט התאהבתי… שלחתי את אחי וגיסתי למשימה וקיבלתי שתי מפות לעצמי!

{BD11F359-A1BD-4C76-A852-DF9E91FA7800}

אוכל טוב, חברה נהדרת, אוירה כיפית ואפילו חומרים ליצירה – ארוחה מושלמת מבחינתי! (אגב, הם ממוקמים ברחבה מול הקאמרי החדש בקמפוס גולדה)

זה הכל להפעם – אבל יש עוד הרבה בקנה – מתלה הכיסים שתפרתי לאור, סלסלה קטנטנה, המתנה להחלפת המשאלות, אלבום המסע שלי להולנד, התיק שתפרתי לעצמי לפני הנסיעה ועמד בכבוד בכל המסע וכמובן גם תוצרים של שאר הסדנאות…

קרן.

נ.ב. שמתם לב שהמילים שהיו הכי אהובות בספטמבר "אחרי החגים" עכשיו פתאום נהיו הכי שנואות? מן הסתם כי "אחרי החגים" כבר הגיע ועכשיו צריך באמת לעשות ולהפסיק לדחות… גם חנוכה נחשב "אחרי החגים"?

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s