מדברת גלויות…

האתגר האחרון ב-Mixim היה אתגר גלויות – ובעצם הוא לא היה ממש אתגר שלנו אלא אירחנו בבלוג יוצרות אחרות שעשו גלויות פשוט מופלאות! (הנה, תציצו פה). ככה עבר לו חג הפסח בשקט ללא אתגרים אבל משהו עדיין דיגדג לכולנו באצבעות והחלטנו שאנו מצטרפות לאתגר בכל זאת.
האתגר הפעם היה בשבילי אתגר כפול – גם האתגר של הנושא כמובן, אבל גם אתגר של טכניקה – מזמן מזמן רציתי לעשות תיפורים חופשיים במכונה. לכל מי שמרים גבה ויש לו פרצוף של  אני רק אסביר מה זה אומר בכמה משפטים.
בעקרון, כשתופרים רגיל במכונת תפירה, המכונה דואגת להזיז את הבד – יש שיניים תחתונות (שנמצאות מתחת לבד) שזזות ומסיעות את הבד קדימה והרגל של המכונה לוחצת על הבד מלמעלה כדי שהוא לא יהיה חופשי ויזוז לו סתם ככה. נכון שזה נשמע הגיוני?
עבור תפירה חופשית במכונה צריך לנטרל את כל הגורמים האלו – מורידים או מכסים את השיניים התחתונות (ואז הבד כבר לא נוסע לו אוטומטית), מתקינים רגל מיוחדת לתפירה חופשית (שהיתרון שלה הוא שהיא יורדת ללחוץ על הבד רק כשהמחט יורדת ובשאר הזמן היא למעלה ולא נוגעת בבד בכלל) ובעצם מי שמזיז את הבד הוא התופר עצמו ולא המכונה – התזוזה היא ידנית לגמרי ופשוט "מציירים" עם התפרים על הבד כל צורה שרוצים. נשמע פשוט? אז זהו, שלא כל כך… כשאני מזיזה את הבד אז גודל התפרים נקבע לפי המהירות בה אזיז את הבד ולפי מידת הלחץ שאני מפעילה על הדוושה. כדי ליצור תפרים שווים ואחידים לאורך זמן צריך להתאמן די הרבה – וכדי ליצור דוגמאות מסובכות ומדוייקות צריך להתאמן עוד יותר. ולי אין סבלנות…
בחרתי לעשות את הגירסא המהנה יותר של תפירה חופשית – פשוט עשיתי דודלינג (doodling) על הבד – כמו שמשרבטים משהו על פתק בזמן שמדברים בטלפון או בשולי המחברת כשעסוקים בלספור כמה זמן נשאר להרצאה – ואז ממש לא מטריד אותי מה גודל התפרים .
אני גאה לומר שכל הגלויה הזו נתפרה במכונה – חוץ מאשר הסגירה מסביב (הסבר בהמשך).
הגלויה שלי עשויה מבד (כמה מפתיע ) ויש לה שני צדדים (כאילו דא!) – בשניהם הוספתי מילוי כותנה לטלאים מאחורה כדי שיהיה להם עובי ונפח.
כשחשבתי על גלויות שאספתי או שלחתי בחיים, מיד עלו לי בראש גלויות של שנה טובה וגלויות של נוף ששולחים ממקומות שונים בעולם. המממממ…. עדיין שולחים גלויות? גם היום בעידן האימיילים וה-SMS? אולי סתם אוספים גלויות ממקומות שונים שביקרנו בהם? נקודה למחשבה….
בצד אחד של הגלויה "ציירתי" את הנוף שלי – כל החלקים גוהצו עם פליזלין בד כדי להקשיח אותם קצת ונתפרו בתפירה חופשית במכונה. זה בכוונה לא מדוייק! (אני שומעת את קריאות הבוז בקהל – "כן,כן, אם זה מה שאת אומרת "  – שקט שיהיה שם!). כדי ליצור מרקם ברקע, עשיתי תיפורים של שתי וערב ויצרתי אלכסונים על כל הגלויה.
{986AF465-ED8B-454D-9917-3102110374DA}
{6F4B8FDA-050D-4AD4-8A6F-72985F4F62F4}
{A21842CA-574F-446E-829B-30F2BF744A9E}
{67A0F8AF-75B9-4E82-A7B8-8A8C32DEAB07}
בצד השני של הגלויה צריך לשים את הבול, את הכתובת ואולי כמה מילים, לא?  אז בול יש, חותמת על הבול גם יש (אחחח, מתי הדואר יתחיל גם להשתמש בחותמות עם לבבות בפנים?), כתובת גם הוספתי, מה נשאר? נשאר רק קצת מקום לשרבוטים ודי.
{E9DFB2CF-8FF0-4E5C-9D99-DAB2F294318B}
{3DD25411-3605-4F20-A382-B6F146EDC842}
{B732567E-595E-4EAD-9782-997D1C48ACD0}
את הכיתוב הזה מצאתי בשוליים של אחד הבדים שבהם השתמשתי:
{984BCCEB-6C0E-42C6-A157-73DE4B06AC7E}
את כל הפרוייקט הזה סגרתי עם סרט אלכסון – צד אחד במכונה וצד שני ביד – בעיקר כי רציתי שלא יראו את התפרים על הסרט אלא שהכל יהיה מוסתר.
זה אחד הפרוייקטים הכי מהנים שעשיתי – במשך כל התפירה ישבתי עם חיוך דבילי מרוח על הפנים . אבל כנראה שהדביליות עלתה לי לראש כי רק כשהעבודה כבר הסתיימה והכל היה תפור וגמור, גיליתי שמשהו פה לא מסתדר (ותודה לנתנאלה שהאירה את תשומת ליבי – אחרת עדיין לא הייתי מגלה מה לא נכון) – המוצא הישר יזכה לתשואות ממני!
ומה איתכם? כבר עשיתם גלויה לאתגר?
זהו – מתחילה כבר לעבוד על החלפת המשאלות למפגש הקומונה, החלפת האחסון בקומונה, האתגר הבא של Mixim, עוד מיני אלבום בתכנון ובטח עוד כל מיני בלת"מים שיצוצו בדרך…
קרן.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s