ערפל של לונדון – סדנת שכמיה

רגע לפני הפוסט – קיבלתי פרסים נוספים מ-strawberry10, MiraD1, ואוםציון – תודה רבה רבה לכולכן! מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיב לפרס אבל אני עדיין בעיכוב בעקבות הטיסה ומנסה להשלים פערים… את הפרס שלי אני העברתי הלאה לבלוגים בפוסט הזה. אגב, אם יש מישהו ששלח לי מסר ופספסתי או לא הגבתי עליו בשבועיים האחרונים אז אני מראש מתנצלת – אני באמת משתדלת לענות לכל המסרים שנשלחים אלי – אתם מוזמנים לשלוח את המסר שוב .

זהו, אפשר להמשיך…
ערפל של לונדון הוא הקונוטציה הראשונה שלי כשאני חושבת על שכמיה (ובעקבות עצירת ביניים בלונדון בדרך חזרה אני יכולה להעיד שאכן יש שם עדיין ערפל). לונדון מצטיירת לי כפי שהיא מתוארת ברומנים אנגליים הסטוריים כשעוד היו מאירים את הרחובות בגז. אני רואה בדמיוני מישהי בשמלה ארוכה ומעליה שכמיה ואולי גם כפפות ארוכות ואיזשהו כובע עם קשירה. מוזרות דרכי הדמיון האנושי (או לפחות מוזרות דרכי הדמיון שלי ). בלונדון של פעם גם גברים לבשו שכמיות – היום זה פריט לבוש שכנראה נשאר נחלתן של הנשים בלבד…

לא ברור לי למה, אבל שכמיה תמיד נראית לי כמו לבוש כייפי ולא פרקטי – חוץ מאשר לגן. למה לא פרקטי? כי קצת קשה לסחוב תיק כשיש עליך שכמיה. או שהתיק תלוי מעל השכמיה מבחוץ  – ואז היד שלך כלואה לה במן שרוול מאולתר, או שהוא מתחת לשכמיה ואז את נראית כמו ממותה בעלת צורה לא מזוהה (או מישהו עם בליטה לא מוסברת בצד) וכשצריך לחפש משהו בכל פעם צריכים להפשיל את השכמיה כדי לראות מה אנחנו מגששים שם…

אבל בגיל הגן, אין כאלו דילמות – אין יותר מדי מה לסחוב ומקסימום תמיד אפשר לסנג`ר את ההורים שיסחבו את התיק ב-30 המטרים מהאוטו לגן .

לשכמיה הזו היו המון תהפוכות עד שהיא הגיעה למימוש – הכל התחיל ממזמן כשחשבתי לעשות שמיכת פליז דו-צדדית ללא תפירה עם קשרים מסביב (הוראות כאן) – זה פרוייקט שנמצא אצלי ברשימה יותר משנתיים (עוד מלפני שהיתה לי מכונת תפירה). כל פעם אני דוחה אותו, כי בינינו, כמה שמיכות כבר צריך? כאשר לי התחילה להתלונן שהשכמיה הסרוגה שקניתי לה ממזמן בשילב מתחילה לגרד לה בצוואר, עלה לי הרעיון לעשות שכמיה דו-צדדית מפליז עם פרנזים בקצה ולנצל את הפרנזים לקשירה באותה צורה כמו השמיכה – בסוף ירדתי מעניין הפרנזים ונשארתי רק עם השכמיה הדו-צדדית…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

היופי של השכמיה הוא שאפשר לעשות אותה לכל גודל (כן, גם למבוגרים!) כל עוד זוכרים למדוד נכון את הגדלים. איזה גדלים? אז הנה, ההנחיות שלי:

    • מודדים את היקף הראש – היקף הראש של לי הוא 50 ס"מ – לכן תכננתי פתח לראש שקטן ב-10 ס"מ (היקף של 40 ס"מ) כי פליז הוא בד גמיש ואלסטי. כמובן שאפשר לעשות פתח בהיקף של הצוואר בלבד ולעשות בעורף של השכמיה חתך מהצוואר כלפי מטה כדי שהראש יוכל להכנס בנוחות.
    • קצת מתמטיקה למתקשים – כדי לחשב את הרדיוס לפי ההיקף אני מחלקת את ההיקף ב-6.30 (כלומר נחלק אותו ב-2π). עבור היקף של 40 ס"מ יצא לי רדיוס של 6.4 ס"מ – אני עיגלתי כלפי מעלה ועשיתי לפי רדיוס של 7 ס"מ.
  • מודדים את המרחק מהצוואר עד המותניים – המרחק מהפתח לתחתית השכמיה אצל לי הוא 41 ס"מ – מספיק כדי לכסות את הידיים ולהגיע לחגורה של המכנסיים, אבל לא ארוך יותר מדי. מי שמעדיף שכמיות ארוכות יותר מוזמן לחשב איזה אורך שמתאים לו.
  • גודל הפליז הדרוש הוא שני ריבועים בגודל של (רדיוס הפתח+אורך השכמיה) כפול שניים. במקרה של לי זה יוצא 96 ס"מ (48 ס"מ כפול 2) לשם כך חתכתי שתי חתיכות פליז זהות בגודל של מטר על מטר. הדרך הכי נוחה לחתוך גודל כזה היא על הרצפה (ביחוד אם הפליז שקניתם גדול יותר ואין מקום על השולחן). היתרון של פליז הוא שהוא לא נפרם ולכן לא צריכים לעשות לו מכפלת ולכן הגודל שנגזור הוא הגודל המדוייק ללא צורך בשוליים נוספים.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עבור מי שעוד לא עבר לפרקט, הנה טיפ נהדר לגזירה ישרה בלי סימונים וסרגל. פורשים את הפליז על הרצפה ומישרים אותו לפי סימוני המרצפות על הרצפה. אצלנו במרתף כל מרצפת היא בגודל של 20 ס"מ, כך שפשוט ספרתי 5 מרצפות כדי להגיע לגודל מדוייק של מטר. מודדים היכן צריך לגזור, ושמים את מיקום החתך מעל חריץ בין המרצפות. מניחים את המספריים כך שהלהב התחתון נמצא בתוך החריץ ופשוט מתחילים לגזור – כל עוד הלהב התחתון "נוסע" בתוך החריץ, אז הגזירה ישרה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בקיצור, לאחר שיש שתי חתיכות זהות של מטר על מטר, מקפלים כל חתיכה בנפרד לשניים ולאחר מכן שוב לשניים – נוצרו לנו שני ריבועים בגודל 50X50 ס"מ. שימו לב שאחת הפינות של הריבוע היא מרכז החתיכה הגדולה – הפינה הסגורה שבה כל הקיפולים.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

את הפינה הזו ניישר לפי צומת בין מרצפות ונסמן לנו רבע עיגול גדול עבור השכמיה. איך יוצרים רבע עיגול מדוייק? כל מי שלמד הנדסה בבי"ס יודע איך עובדת מחוגה, נכון? אז בואו ניצור לנו מחוגה מאולתרת: ניקח מוט/עט/מברג (או כל חפץ ארוך ומעוגל), נקשור אליו חוט ובצידו השני של החוט נקשור את עט הסימון שלנו במרחק הרצוי – במקרה שלי זה 48 ס"מ (הידייים הן של ארז, למי שתהה לפשר הידיים הגבריות פתאום ).

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
שימו לב שיש לסמן ולגזור במרחק של אורך השכמיה+הפתח לראש! כלומר, אם אורך השכמיה מן הצואר (כלומר מן הפתח לראש עד תחתית השכמיה) הוא 41 ס"מ, הרי שאני צריכה לסמן במרחק של 48 ס"מ בערך, כי 7 ס"מ הוא הרדיוס של הפתח לצוואר.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

לגבי הפתח לצוואר, ניתן לסמן באותה צורה עם מחוגה מאולתרת כמו את השכמיה או להשתמש בחפץ עגול (למשל קופסא עגולה או צלחת) שמדדנו את ההיקף שלו והוא בגודל הרצוי – פשוט נניח קופסא עגולה בגודל הרצוי כך שמרכזה נמצא מעל הפינה ונסמן רבע עיגול על הריבוע המקופל.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

(נא להתעלם ממראה המרצפות – ככה נראה המרתף שלנו ושום דבר כבר לא יציל אותו…). נגזור לפי הסימון ונניח את הריבוע שגזרנו מעל הריבוע הלא גזור. החלק הגזור מהווה את התבנית לגזירה של הריבוע השני.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עד כאן ההכנה – יש לנו כרגע שני עיגולים שווים עם חור עגול במרכזם.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

השלב הבא הוא לחבר את שתי השכבות – אבל רק באיזור הצוואר כרגע. נחבר את השכבות בסיכות ונתפור לאורך כל ההיקף של הצוואר.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

חשוב לזכור שהפתח לצוואר צריך להישאר אלסטי, לכן יש להשתמש בתפרים נמתחים – לכל מכונה יש את התפרים שלה (ואני בחרתי בתפר שיפה לטעמי) אבל התפר האלסטי הכי נוח והכי פשוט הוא תפר זיגזג (שיש בכל מכונה!).

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אחרי שחיברנו את הצוואר, אנחנו פורסים מחדש את השכמיה על הרצפה ומסמנים מקום לפתחים לידיים. הדרך הכי פשוטה היא למתוח סרט מדידה מפתח הצוואר לקצה השכמיה ולסמן לאורכו פס באורך של כ-10 ס"מ במרחק של 7-8 ס"מ מקצה השכמיה (הדגשתי בתמונה את הסימון – במציאות סימנתי עם טוש סימון שמתנדף כדי לא להשאיר סימן קבוע). עבור שכמיה למבוגרים יש לעשות פתח מעט גדול יותר. אם החלטתם לעשות שכמיה יותר ארוכה מאשר עד גובה המותניים, הפתח לידיים צריך להיות מרוחק יותר מקצה השכמיה (אחרת פתחי הידיים יצאו לכם ליד הברכיים ).

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

את מיקום הכיס השני נסמן באותה צורה ובאותו מרחק מן הקצה אבל במרחק של רבע עיגול מן הסימון הראשון – כדי שיהיה לנו מקום לתפור את הכיסים וגם כדי שהידיים לא תהיינה צמודות מדי (אגב, מי שכן רוצה ליצור כיס משותף לשתי הידיים, צריך לקרב את פתחי הידיים זה לזה).

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

נחבר בסיכות את שתי השכבות באיזור של הכיס ונתפור במרחק של בערך כסנטימטר מסביב לסימון שעשינו (גם פה מומלץ תך אלסטי כמו זיגזג). כעת נותר רק לחתוך במרכז לפי הסימון והנה הפתחים מוכנים!

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

לגבי הכיסים (כמובן שלא חובה), זה המקום לנצל את שאריות הפליז שנותרו לנו לאחר שחתכנו את השכמיה – אני ניצלתי את השארית העגולה שנוצרה מפתח הצוואר בתור תבנית לכיסים. הכיסים אצלי עשויים משתי שכבות של פליס – על אחת מהשכבות תפרתי קישוט – שתפרתי זו לזו והפכתי, אבל גם שכבה אחת של פליז תהיה טובה למטרה זו.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

מניחים את הכיסים ליד הפתח לידיים ותופרים אותם. שימו לב!!! יש להפריד בין השכבות של השכמיה ולתפור את הכיס רק לשכבה אחת! זאת על מנת שלא יראו את סימני התפרים בצד השני. צריך ליצור ולתפור בעצם 4 כיסים בצורה זו – שניים לכל צד של השכמיה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

ברגע שהכיסים נתפרו, חברו בסיכות את קצוות השכמיה בסיכות ותפרו במרחק של ס"מ בערך מן הקצה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

פה לא הכי קריטי להשתמש בתך אלסטי (אפשר אפילו תפר ישר). לא להתעצבן אם שתי השכבות לא זהות בדיוק – לאחר שתפרנו מסביב אפשר ליישר את שתי השכבות ביחד עם מספריים או סכין גלגלת.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הצעות נוספות לשדרוג:

  • להוסיף סרט תחרה בקצה התחתון של השכמיה בין שתי שכבות הפליז
  • להוסיף צעיף שמחובר לחלק האחורי של פתח הצוואר
  • להוסיף שרוול פליז לפתח הצוואר וע"י כך ליצור בעצם צווארון גולף (בעיקר אם פתח הוואר גדול מדי)
  • להוסיף אפליקציות על השכמיה עצמה. לא לשכוח שצריך לעשות את זה לפני שסוגרים את השכמיה למטה, אחרת יראו את התפרים בצד השני. אני מעדיפה לעשות  את האפליקציות לאחר יצירת פתחי הידיים ותפירת הכיסים – ככה רואים בדיוק איך האלמנטים יושבים והאם הם ממורכזים בדיוק כמו שתכננו.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

ולכל מי שנזכר בסוף (כמוני!) שבא לו בכל זאת להוסיף אפליקציה, הנה פטנט להוספת אפליקציה דו צדדית אחרי שהכל כבר תפור (ובלי לפרום כמובן!):

  • מניחים ריבוע, שגדול מגודל הצורה שרוצים לחבר, מעל השכבה החיצונית, מניחים ריבוע זהה מתחת לשכבה התחתונה (כלומר יש לנו סנדביץ` של 4 שכבות פליז).
  • מחברים את כל 4 השכבות בסיכות כדי שלא תהיה תזוזה. מסמנים על השכבה העליונה את הצורה הרצויה ותופרים לפי הסימון.
  • בסוף, כל שנותר הוא לגזור במספריים מסביב לתפר (אפשר אפילו להשאיר שוליים גדולים בכוונה) והנה האפליקציה מוכנה!

היתרון של השכמיה הזו שהיא דו שימושית – אפשר לעשות צד אחד בצבעים רגילים ליום יום כדי ללכת לגן ואת הצד השני בצבעים חגיגיים לשבת או חג – שתי ציפורים במכה אחת…

ולסיום, הנה שוב השכמיה על הדוגמנית…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בהצלחה!

קרן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s