בינתיים…

יש לי כמה דברים בקנה, אבל לא יכולה להראות עד שלא יגיעו ליעדם, אז הפעם משהו אחר…
אני מנויה על די הרבה מגזינים – ורובם שייכים ליצירה. את השניים האחרונים הכרתי בזכות אלין המופלאה והתאהבתי – אלו מגזינים מאוסטרליה הרחוקה שמעלים בי זכרונות… טיילתי עם ארז במשך חודשיים באוסטרליה וניו-זילנד כשהייתי בת 25, בין השחרור מצבא קבע לבין העבודה שחיכתה בארץ. עבור ניו-זילנד במיוחד שמורה לי פינה חמה בלב כי שם קיבלתי את הצעת הנישואים… באמצע טרק בני-זילנד, אחרי יומיים של חתירה בקאנו בים (אל תשאלו למה ואיך שרדתי) והליכה רגלית, בבקתה לחוף אגם…

אגב, במשך הטיול עשיתי שם scrapbook אמיתי – כלומר אספתי גלויות ומזכרות ותיעדתי כל מקום בו היינו – זה היה הטקס הקבוע בכל ערב – לא משנה איפה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עד היום כשאני מדפדפת וקוראת מה כתבתי אני ממש מדמיינת את המקומות… מי ידע אז על עטים ללא חומציות, דבק גומי ושמרדפים . אם הייתי מטיילת היום אז מן הסתם הייתי מתעדת בבלוג את כל החוויה כולל תמונות דיגיטליות (להבדיל מעשרות הפילמים שפיתחנו וסחבנו איתנו שם תוך כדי הטיול). איך שדברים משתנים… (או כמו שאומרים בפולניה – "כמה שאני זקנה").

איפה הייתי? אה כן, מגזינים…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
המגזינים הם Homespun ו-Handmade האוסטרליים – שניהם נהדרים ובשניהם יש מגוון עבודות – שמיכות (כמובן), כריות, בובה אחת לפחות בכל גליון, תיקים ותמונות. הכל מוסבר ומדוייק עם הוראות, תרשימים וגזרות – הנה תמונה רקומה למשל מהגליון האחרון של Homespun:

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

מנוי שנתי למגזין נראה מראש די יקר (מנוי ל-12 מגזינים ב-440 שקל בערך), אבל בחישוב החודשי זו ממש מציאה – איפה אפשר למצוא גיליון כזה עשיר ב-37 שקלים לחודש כולל משלוח?

מה שהדליק אותי החודש זה הפרויקט החדש שלהם – לקראת יום המאבק בסרטן שד, הם מעלים כל חודש בלוק משמיכת טלאים כולל הוראות מפורטות ותרשימים ליצירה עצמית של הבלוק – כך במשך 8 חודשים עד לגילוי המלא של השמיכה בגיליון התשיעי. כל אחד מהבלוקים נראה מקסים לכשעצמו (וכמובן אפשר לעשות מהבלוקים האלו גם דברים אחרים חוץ משמיכה) והשמיכה המלאה בטוח תיראה מדהימה – לו רק היה לי זמן לעשות אותה…
ככה נראים שני הבלוקים הראשונים:

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בכלל, דפדוף במגזינים עושה לי טוב (חוץ מאשר במגזינים של אופנה שם כל הדוגמניות רזות, צעירות, חטובות ומרוטשות בפוטושופ…- או ככה לפחות אני משכנעת את עצמי ) ובעיקר הפרסומות – לראות פרסומות מארץ אחרת נותן לדעתי מושג לגבי האופי של הארץ – לפחות בתחום היצירה. תראו למשל את הפרסומות האלו (העליונה ממגזין אמריקאי והתחתונה ממגזין אוסטרלי) – לא הייתם רוצים לצאת לחופשת סקראפ על אוניה למשך כמה ימים? ולמי שיש מחלת ים (כמוני), אולי עדיף לנסוע לאיזו בקתה מושלגת וליצור מול האח הבוערת? ואולי לנסוע לאוניברסיטה של Creating Keepsakes לרצף של סדנאות?

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הפרסומות במגזין האוסטרלי קצת שונות –  ויש הרבה מושגים שרלוונטיים רק להם – Outback למשל זה כל השטח הפראי והחוות מחוץ לערים. שם ילדים לומדים בבי"ס בעזרת הרדיו המשודר וטסים ממקום למקום. גם אחרי שטיילתי שם, עדיין קצת קשה לי לתפוס את המרחקים ואת העובדה שצריך לנסוע כמה שעות לסופרמרקט…בתור עכברת עיר מובהקת, נראה לי שהדבר היחיד שהיה מציל אותי הוא היצירה – פשוט למצוא עיסוק שימלא את הזמן הפנוי (זאת בהנחה שיהיה לי זמן פנוי עם 3 בנות בבית וחווה מסביב).
הנה עוד דוגמא לשוני – אפשר לשלוח את השמיכה החצי גמורה לשירות שמבצע תיפורים בכל מיני צורות (עבודה סיזיפית בעליל על מכונה ביתית רגילה). מישהו מכיר שירות כזה גם בארץ?

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

והנה עוד משאלה – כמו שיש סיורי "סקס והעיר הגדולה" בניו-יורק שבהם מסתובבים בכל המקומות שקארי וביג צולמו, הנה רעיון שיותר מדבר אלי – סיבוב בחנויות quilt ותפירה בחוף המזרחי של אוסטרליה (גם מתוך מגזין Homespun). ולחשוב שפעם באמת טיילתי במקומות האלו בלי לדעת מה אני מפסידה…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

כמובן שיש עוד מגזינים שאני מנויה עליהם – אולי אכתוב יום אחד פוסט על כולם. בינתיים ערימת המגזינים שעוד לא הספקתי לקרוא בעיון רק הולכת וגדלה…

מה מחכה לי בסוף השבוע? מחר יש אצלי סדנת כריות, בשבת כנראה ניסע עם הילדות וחברים למוזיאון ירושליים (זה שווה פוסט נפרד), ביום ראשון אני משתתפת בסדנת תיק טלאים דרך הקומונה של פרידה ונומה בתפוז –  ומשם כבר ההתרגשות מתחילה להיבנות לקראת הטיסה לארה"ב ביום חמישי בבוקר…

בינתיים צריך גם לסיים את ההפתעות לפינוק החורפי ולשלוח אותן לפני הטיסה, לעשות רשימת מקומות מתוכננים לביקור בניו-יורק (מבטיחה להעלות ולחלוק איתכם) וכמובן לתכנן איך לארוז בדרך הלוך כמה שפחות ולהביא בחזור כמה שיותר…

וסתם לסיום – עוגיות טריות וטעימות מהתנור שעשיתי עם הבנות אחר הצהריים – מי שתהיה בסדנא מחר תרוויח…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עדכון: הבנתי, הבנתי, הנה המתכון שאני קיבלתי מלימור (מישהי שעובדת איתי שאופה מדהים וגם מכרה לחנויות) – חיכו לי שתי עוגיות כאלו ליד המחשב היום בבוקר כשבאתי לעבודה וכמובן שאחרי שטעמתי אותן רצתי מהר לבקש את המתכון. לכל מי ששאלה, לא יודעת אם זה המתכון של ניקי למרות שעכשיו כשבדקתי זה נראה דומה רק כמות הסוכר שונה ולא מגלגלים פעמיים באבקת סוכר (גם ככה זה מספיק מתוק, תאמינו לי):

מצרכים:
100 גרם חמאה מומסת
חצי כוס סוכר
2 ביצים
200 גרם שוקולד מריר
2 כוסות קמח תופח
אבקת סוכר לציפוי

הכנה:
להקציף חמאה וסוכר, להוסיף ביצה אחרי ביצה, להמיס את השוקולד ולהוסיף לתערובת המוקצפת ואז להוסיף את הקמח.
2. להקפיא לחצי שעה (אני שמתי במקרר וזה הספיק – לא חייבים פריזר). מוציאים ויוצרים כדורים ומשטחים אותם מעט – הבצק כבר מספיק קשיח ולא נדבק (כמובן שאם מתחילים לשחק אז הוא חוזר למרקם דביק). מגלגלים את העוגיות באבקת סוכר ומניחים בתבנית.
3. אופים 8-10 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות  – אני אפיתי 8 דקות וזה הספיק – העוגיות תופחות ונוצרים סדקים באבקת הסוכר.

כל הרעיון של העוגיות האלו הוא שהציפוי נהיה קריספי והמרכז עדיין רך, לכן חשוב לא לגעת בהן עד שהן מצטננות לגמרי. תספרו לי איך יצא לכם!
רק אזהרה אחת יש לי – לאכול רק אחת זה לא מספיק – ראו הוזהרתם!

שיהיה לכולם סוף שבוע יצירתי ומהנה!

קרן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s