אין כמו תל-אביב…

ביליתי נופש מענג בתל-אביב – בסך הכל חצי שעה נסיעה מהבית – במלון מפנק (קרלטון המחודש), משקיף לטיילת וקרוב לכל מה שרצינו כמעט. ביום חמישי אחה"צ טיילנו בנווה-צדק – והרגשנו כמעט כמו בחו"ל. מראש ידעתי שלא אצליח למדוד בגדים (ככה זה כשיוצאים עם הבעל – אני קונה בגדים בדרך כלל לבד ומקנאה בכל מי שהבעל שלה גורר אותה לקניות), אבל התפעלתי מחלונות הראווה וסימנתי לעצמי כמה מקומות פוטנציאליים לשיטוט עצמי בשבועות הבאים.
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
זה לא נראה לכם כמו תמונה מאירופה? טוב, חוץ מעמוד החשמל…
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
תוך כדי טיול, עשינו בירור מהיר בטלפון עם יפית (גיסתי המקושרת והמעודכנת) וגילינו שיש בערב הופעת התרמה לאיל"ן בהיכל התרבות – גידי גוב ודני סנדרסון מארחים את אפריים שמיר, אלון אולארצ`יק ומזי כהן. מעבר לזה שהסכום מוקדש למטרה טובה, ההופעה היתה פשוט נהדרת – מרוב עומס הלהיטים שיש לחבורה המוכשרת הזו, לא היה כמעט זמן למחוא כפיים בין שיר לשיר כי מיד התחיל השיר הבא. נשארנו עומדים ומריעים על הרגליים לשני הדרנים יחד עם קהל אוהד ומפרגן – והיה מאוד מרגש לראות את ילדי איל"ן עומדים (או יושבים) ונהנים מההופעה כמו כולנו. קינחנו בארוחה טובה ושינה רגועה במלון שהופרעה רק בטלפון ב-6 וחצי בבוקר מאור ששאלה אם היא יכולה לאכול קורנפלקס עם חלב. כנראה שלהתרחק מהבית לא פוטר את היקיצה המוקדמת…
ביום שישי בבוקר הגענו לנחלת בניימין – התפעלנו מהצבעוניות, הדוכנים, הרעיונות והמופעים. כמובן שקניתי בדים וסרטים (איך לא?)  כי עלה לי הרעיון לעשות לבנות מצעים למיטה – עדכונים בהמשך…
 OLYMPUS DIGITAL CAMERA
אחר-כך נכנסו לטייל בשוק הכרמל. למי שלא היה שם, מצפה לו חוויה נהדרת – שפע של ריחות וטעמים, צבעים ואנשים וכן, גם רעש וצפיפות.
לפני כמה שנים הסתובבתי שם וראיתי משמשים ארוזים בקופסאות פלסטיק סגורות. כששאלתי אם אפשר לבחור, קיבלתי את התשובה המוחצת "לבחור אפשר רק בכנסת"…
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
שתינו מיץ רימונים סחוט טרי (תענוג!) בשוק ועשינו קניות כי יש שם ה-כ-ל – פיג`מות חורף עבור הבנות, מצקת למרק, שטיחים לאמבטיה ותותים שעולים חצי ממה שאני משלמת לירקן השכונתי. יש שם פרחים, ירקות, בגדים, נעליים, קוסמטיקה, תבלינים, כלי כתיבה, ממתקים, צעצועים, דגים, נקניקים וחמוצים. כל מה שתרצו ותוכלו לסחוב…
משם המשכנו לנווה-צדק (שוב) והתענגנו על הניחוח החו"לי של האיזור (כן, אני יודעת שלגור שם עולה המון כסף – אבל אני רק תיירת – גם בניו-יורק עולה המון לגור) כולל גלידה מחומרים טבעיים בלבד בטעמים משגעים כמו פבלובה וקרם שניט…
לבניינים שם יש אופי – הנה  תמונה של בית אחד ברחוב שלוש – פשוט מעלה חיוך על השפתיים.
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
ומעל לכל האיזור מציצים תמיד מלמעלה המגדלים של ת"א בניגוד מוחלט לאופי הנמוך והרגוע של השכונה.
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
בערב נסענו לעזריאלי לסרט – ואז גילינו (שוב) שאין לנו טעם זהה בסרטים – חזרנו בלי לבחור אף סרט כדי ללכת לטייל ברגל בנמל ת"א. אני חייבת לציין שהשיפוץ שהמקום עבר פשוט מדהים – כולל טיילת עצומה מצופה לוחות עץ בצורה של גלים עם ספסלים בצורה של חלוקי נחל – תענוג לעיניים ולרגליים.
בשבת טיילנו לנמל יפו – הנמל עצמו גם הוא עובר שיפוצים מאסיביים ואני מקווה שהם יביאו אותו לרמה לא פחות גבוהה מנמל ת"א. לא היו הרבה דייגים, אבל היו דגים טריים למי שרצה לקנות טרי ישר מהדייג (ותראו את החתול הסקרן הזה – לא לדאוג, הוא לא נגע בדגים):
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
טיילנו לנו בעיר העתיקה יחד עם כל התיירים, אכלנו ערמונים חמים (ממש כמו שאכלתי בפעם הראשונה בפראג) והתפעלנו מהנוף.
לאורך נמל יפו בנו טיילת ענקית באורך של 5 ק"מ שעדיין לא הושלמה, אבל בסיומה יהיה אפשר ללכת מנמל ת"א דרך חופי ת"א לנמל יפו ועד לטיילת בת-ים.  ראינו לאורך כל הטיילת (בתל-אביב וביפו) המון מקומות עם כורסאות וכיסאות שצופים אל הים מלאים באנשים שבאו לתפוס קצת שלווה וגם המון אנשים שעושים ספורט – רצים, רוכבים, הולכים – ממש עושה חשק להצטרף. הנה אחד מהם שתפסתי ברגע של יוגה על החוף:
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
ובין לבין, צצה לנו כל הזמן העיר הלבנה – בניינים ישנים ומשופצים בסגנון הבאוהאוס, עם פינות עגולות ומראה של אוניה. היה כיף ללכת ברגל, להתפעל מהחופים הנקיים, לנסוע במוניות ולא לדאוג לחפש חניה כל הזמן (במיוחד לא ליד היכל התרבות שהחניון שלידו נמצא בשיפוצים) ולהיות קצת בלי הילדים, בלי לחץ של זמן לקחת מישהי לגן או להחזיר מבית-הספר.
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
בדיעבד, לא חייבים לקחת נופש בשביל זה – פשוט לקחת יום חופש מהעבודה (תמיד יותר כיף להסתובב בחופש כשכולם עובדים, לא?) ולקחת את הזמן ללכת ברגל, לאכול ארוחה טובה ולהנות מהצלילים והמראות בעיר המרתקת הזו.
יש עוד המון מקומות שלא הספקתי לראות ודברים שלא הספקתי לעשות – לחפור  ולחפש מציאות בחנויות הספרים המשומשים ברחוב אלנבי, להסתובב במעדניות ברחוב העליה, לצאת לטיול בשוק הפשפשים (לא הייתי שם שנים), לעלות לתצפית מהמרפסת של מגדל שלום (סתם נוסטלגיה – אני יודעת שעזריאלי יותר גבוה) או לטייל בשדרות רוטשילד…
בסופשבוע הזה תרמתי גם קצת לתיירות המקומית, לכלכלה המקומית, לעסקים הקטנים שנמצאים מחוץ לקניונים ונאבקים על קיומם. הרגשתי כמו תיירת אבל בלי לעלות על מטוס ולהחליף מטבע ושפה.

מבחינתי, גם הנופש הבא יכול להיות בתל-אביב.

קרן.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s