אתגר חודשי – דף בנושא "יום טיפוסי" (יוני 2008)

ה-21 ביוני הינו היום הכי ארוך בשנה (ותודה ל-Ladybug שהעלתה לי את הנושא) ואני בטוחה שלכל אחד מאיתנו היו ימים ארוכים שלא חשבנו שיגמרו אי פעם… ולכן האתגר שהעליתי החודש היה לעצב דף בנושא "יום טיפוסי" – כלומר מהי השגרה היומיומית שלי מרגע שאני פותחת עיניים ועד שאני עוצמת אותן שוב בערב. רק עוד כמה שנים, כשאפתח את האלבום ואגלה את הדף הזה – אוכל לקלוט עד כמה השתנו (או לא השתנו) חיי כשאשווה את היום השגרתי שלי בעתיד למה שכתבתי באתגר החודש…
מאוד מסקרן אותי לתעד את החיים היומיומיים ולאו דוקא את האירועים החשובים. לדעתי רק ככה נוכל להשוות דברים ולראות את ההבדלים בחיינו לאורך השנים. אם אני מסתכלת בתמונות ילדותי, לרוב התמונות הן מאירועים – יום הולדת, חג, טיול או מפגש. אבל מה עם הדברים השגרתיים? היום כשיש מצלמות דיגיטליות ולא צריך להתקמצן על פילם, למה לא לצלם את היום יום? איך נראה החדר שלך? מה אתה אוהב לקרוא? אילו פוסטרים מודבקים על הקיר או מה שילוב הצבעים בחדר? מה אוכלים בארוחת הערב?
לא היה מעניין לראות תמונה של סבתא מכבסת ביד (לפני עידן מכונת הכביסה), או של אמא מדברת בטלפון חוגה (הרבה לפני המצאת האלחוטיים והניידים)? ואולי עושה עוגיות (עם המתכון היחודי שלה)? ואולי את אבא עם הילדים בגינת המשחקים?
ביום טיפוסי אני נהגת, עוזרת, מבשלת, מסדרת (קצת), מלבישה, מכבסת, יועצת, מארגנת, מתכנתת, אוכלת , מלטפת, אוהבת, רוחצת, מקטרת (קצת), מדברת (הרבה), … ויוצרת…
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
כשאני חושבת על יום טיפוסי בחיי, אני מגלה שכמעט כולו תלוי בזמן ובשעון. אני רצה ממקום למקום ומנסה להספיק את הכל – להספיק להביא את אור בזמן לבית הספר, להספיק להביא את לי בזמן לגן, לעמוד בפקקים כדי להגיע בזמן לעבודה, לעמוד ביעדים בזמן בעבודה, להספיק לצאת בזמן (שוב בפקקים) בדרך הביתה, להספיק להגיע בזמן לחוגים או  לתור לרופא, להספיק להחזיר את כולם בזמן לארוחת ערב ומקלחת, להספיק להגיע בזמן לשיעור התעמלות ואחר כך לנצל כל דקה פנויה ליצירה עד ששוב מגיע הזמן ללכת לישון…
נראה לי שאני מנצלת כל  דקה פנויה – אבל אולי למישהו יש פטנט לייצר עוד זמן?
200555_784
התמונה היא של שעון היד שלי שהולך איתי בנאמנות לכל מקום. האותיות הן מצ`יפבורד שצבעתי בצבע קראקל בהיר של Ranger וחיממתי באקדח חום ליצירת פיצוצים ועברתי עם דיו בורדו פיגמנטי כדי להדגיש אותם.
אני מקווה שעוד כמה שנים, כשאסתכל שוב על הדף אגלה שהימים שלי יותר רגועים, ושהשעון שלי שוכב במגירה…
קרן.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s