מי צריך לישון בכלל ?

נראה שאני – והרבה…
בשני הלילות האחרונים הייתי שקועה בעשיית אלבום עד השעות הקטנות של הלילה. חברה טובה ביקשה ממני עוד בתחילת החופש הגדול לעשות לאמא שלה אלבום מתנה ליום הולדתה ה-60 שחל בסוף אוגוסט . הזמן עבר ושתינו היינו שאננות עד שלפני שבועיים נפל לי האסימון . דרך אגב, בטח יש אנשים שלא יודעים מה זהאסימון – וגם כאלה שלא חשבו אי פעם שאפשר להשתמש בטלפון ציבורי במקום בסלולרי. גם ביטויים כמו "נפל לי האסימון" או "קחי אסימון ותתקשרי שלי כשתהיי גדולה" כבר לא רלוונטיים יותר…
בקיצור, תאריך היעד היה יום שני (מחרתיים) ואני קיבלתי את התמונות ביום רביעי בלילה (לפני 3 ימים) ואת המלל רק אתמול בבוקר… ואז גם היא שאלה אם אפשר להקדים את המועד הסופי להיום… יש לה מזל שהיא חברה טובה!
הלכתי לישון ב-4 לפנות בוקר, אבל האלבום היה גמור. והנה התוצרים:
דף הפתיחה:
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
אלו הם דפי ההמשך:
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
 ודף הסיום:
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
בערך ב-3 לפנות בוקר החלטתי שאי אפשר לתת את האלבום ככה וצריך גם לקשט אותו מבחוץ. פרפקציוניסטית במובן האמיתי של המילה – הגוף כבר מת לישון אבל הראש לא
נותן…
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
רק אז הרשיתי לעצמי לעצום עיניים. כמובן שהבנות שלי לא התחשבו בזה שזה יום שבת והתעוררו ב-7 בבוקר… למה הן לא מצליחות לעשות את זה ביום גן רגיל? למזלי, החצי השני ריחם עלי ונתן לי להמשיך לישון עד 10 עם כמה הפרעות באמצע עם שאלות מהבנות (אמא, את עוד ישנה? אמא, מותר לי לחם עם שוקולד?).
כל פרוייקט כזה רק נותן לי נסיון לגבי סדר גודל של עבודה. האלבום עצמו היה די פשוט לעשייה, אבל רק על סריקת התמונות ועריכתן עבדתי כמה שעות טובות (הרבה יותר ממה שתכננתי). קיבלתי כל מיני תמונות – ישנות וחדשות, מודפסות ודיגיטליות, שחור/לבן וצבעוניות, גדולות וקטנות. היה צריך להעביר את כולן לשפה משותפת ולתקן קמטים ולכלוכים בתמונות הישנות. טוב שיכולתי להדפיס אותן בבית אחרת הייתי משתגעת אם הייתי עוד צריכה להגיע לחנות הצילום…
אז מה עוד על הפרק? מתקפת השנות טובות על הדיסקים נגמרה לבינתיים – והאמת היא שהיא היתה לא צפויה. עשיתי כבר ברכות יום הולדת ושנות טובות על דיסקים בעבר וגם השתתפתי בהחלפת דיסק מטופל, אבל כשטשופיקלה המתוקה  העלתה ברכות שנה טובה מדהימות על דיסקים בפורום נתקפתי גם אני געגועים ועשיתי גם. גם לכם זה מגיע בהפתעה? אצלי המוזה לא מתגנבת – היא נוחתת כמו שק חול… אני יכולה לתכנן לי ערב שלם סביב דף באלבום, עד שאני קוראת או רואה משהו במגזין/פורום וחייבת לעשות את זה עכשיו – ולא משנה מה תכננתי.
מה עוד? השבוע יש לי עוגה של היפיפיה הנרדמת לעשות ליום ההולדת הרביעי של ביתי האמצעית בשבת הבאה, לשלוח כרטיסי שנות טובות בפורומים השונים, להחליט אם יש לי זמן להשתתף בתחרות הסקיצה בפורום תפוז ובטח עוד כל מיני רעיונות שיתגנבו ברגע האחרון – עדכונים בהמשך…
קרן.
מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s